הצעד התמוה של עיריית תל אביב, שהודיעה אתמול כי תחסום אפשרות להגיב בדף הפייסבוק העירוני, אמנם התברר בסופו של יום כמהלך שנועד לעורר מודעות ל"חודש הדמוקרטיה" בעיר, אך לא מדובר בתסריט מופרך – נכון להיום אין פסיקה או חקיקה שמחייבת גופים ציבוריים בישראל לאפשר ביקורת פומבית כלפיהם, למרות התקדמות שחלה בנושא
"לאור ריבוי התלונות וניצול הדף ל"הוצאת קיטור", וכדי לשמור על המורל העירוני, מהיום, ראשון, 5.11.17 בשעה 23:59 לא יהיה ניתן להגיב יותר על פוסטים בעמוד הפייסבוק העירוני". הודעה זו פורסמה אתמול בעמוד הפייסבוק של עיריית תל אביב-יפו ובתוך דקות עוררה את זעמם של מאות אזרחים, שהציפו את הדף בתגובות ושיתופים במחאה על סתימת הפיות וחסימת הביקורת שעולה מהודעת העירייה. מאוחר יותר התברר – מדובר במהלך שביצעה העירייה על מנת לעורר מודעות ל"חודש הדמוקרטיה" שיועבר במערכת החינוך בעיר ולהמחיש כמה זה כואב כשפוגעים בחופש הביטוי, אחד מערכי היסוד של הדמוקרטיה. למרות האמור, חסימת ומחיקת תגובות בדפי פייסבוק ציבוריים אינה תסריט מופרך וגם בישראל וגם בעולם מדובר בנושא שהמודעות אליו גוברת מיום ליום.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בכל מה שנוגע לארצות הברית, לפחות, ניתן לומר שבהחלט חלה התקדמות רשמית בנושא. ביולי האחרון קבע בית משפט פדראלי בארצות הברית כי יו"ר מחוז לונדון במדינת וירג'יניה, פיליס רנדל, הפרה את התיקון הראשון לחוקה (חופש הביטוי) כאשר חסמה אזרח מדף הפייסבוק הציבורי שלה למשך שמונה שעות בשל התבטאויות כנגד מועצת בתי הספר של המחוז.
אבל רנדל לא לבד. בפברואר האחרון פורסם כי אנשיו של מושל מרילנד, לארי הוגאן, חסמו כ-450 אנשים בדף הפייסבוק הרשמי שלו, על מנת להשתיק ביקורות שכתבו נגדו. גם נשיא ארה"ב בכבודו ובעצמו, דונאלד טראמפ, נתבע ע"י שורת משתמשי טוויטר שטוענים כי נחסמו על ידו אך משום שכתבו ציוצים המביעים ביקורת על הנהגתו.
פסיקה נוספת שעשויה להשליך על הנושא ניתנה ביוני האחרון בבית המשפט העליון האמריקאי ועסקה בחוק של מדינת צפון קרוליינה שהגביל את הגישה לאתרי אינטרנט מסוימים לעברייני מין מורשעים: "באמצעות הטלת איסור מוחלט על עברייני מין לגשת לאתרים אלו", כתב השופט קנדי, "נמנעת מהם גישה למה שמהווה עבור רבים מקור עיקרי להתעדכנות במאורעות עכשוויים, חיפוש עבודה, דיבור והקשבה ב"כיכר העיר" המודרנית וסקירת המנעד הנרחב של המחשבה והידע האנושי". בסופו של דבר ביטל בית המשפט את החוק וקבע כי גם הוא סותר את התיקון הראשון לחוקה. למרות שפסק הדין לא עסק ישירות בחסימת תגובות מדפי פייסבוק ציבוריים, הוא מכיל אמירה עקרונית חשובה ויש להניח שתהיה לכך השלכה גם על נושא זה, אף ברמה העולמית.
בכל הנוגע לישראל, הנושא זכה להתייחסותו של מבקר המדינה, יוסף שפירא, שבכובעו כנציב תלונות הציבור התייחס לתלונות שהוגשו לנציבות בנושא מחיקת תגובות וחסימת גולשים בדפי פרופיל של נבחרי ציבור בפייסבוק מכל הארץ. בדו"ח הנציבות לשנת 2016 קבע שפירא כי אי-מתן האפשרות לאדם להגיב בדף פייסבוק רשמי של איש ציבור או מחיקת תגובתו הם בגדר מעשה הפוגע בחופש הביטוי של אותו אדם, וכי מניעת ביקורת לא נוחה לאיש הציבור או לגוף הציבורי אינה בבחינת תכלית ראויה למחיקת תגובה מהדף.
בזירה המשפטית, בסוף אוגוסט הוגשה עתירה תקדימית לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, בה התבקש להורות לראש עיריית חדרה לבטל חסימת גולשים ולחדול ממחיקת תגובות בדף הפייסבוק הציבורי שלו ובדף הרשמי של העירייה. את העתירה הגישה חברת מועצת עיריית חדרה, שירלי עודד, שאליה הצטרפו עוד שישה תושבי-העיר שנחסמו מדפי הפייסבוק המדוברים. לטענת העותרים, מנהלי הניו-מדיה בעירייה נוהגים למחוק תגובות ולחסום באופן שיטתי וגורף תושבים בעיר המביעים דברי ביקורת כנגד ראש העירייה, כשלעומת זאת כל מי שמגדף את חברי האופוזיציה או מהלל ומשבח את ראש העיר זוכה לקבל את הבמה כולה.
עו"ד אדיר בנימיני, ממגישי העתירה, אמר "בעיריית תל-אביב-יפו, לעומת רשויות רבות אחרות ברחבי הארץ, ובכללן עיריית חדרה שנגדה הוגשה עתירה, מכבדים את עקרונות הדמוקרטיה וחופש הביטוי. המהלך של עיריית ת"א שמטרתו לעורר מודעות לסוגיה במסגרת 'חודש הדמוקרטיה' והתגובות שהמהלך גרר בעקבותיו, רק מחזקות את עמדתנו (שהוצגה בהרחבה בעתירה), לפיה חל איסור על רשות ציבורית לחסום תושבים מלהגיב בדף הפייסבוק שלה. אין לי ספק שבקרוב שלאחר שבית המשפט יידרש לנושא גישה זו תחייב את כלל הרשויות".
