שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון: עבירת העלבת עובד ציבור לא תחול ככלל על ביטויים פוליטיים

חדשות

העליון: עבירת העלבת עובד ציבור לא תחול ככלל על ביטויים פוליטיים, צילום: עיתון. צילום: Getty images Israel
העליון: עבירת העלבת עובד ציבור לא תחול ככלל על ביטויים פוליטיים
02/11/2017, עו"ד לילך דניאל

הרכב מורחב זיכה היום את הרב אליצור סגל מעבירת העלבת עובד ציבור, בה הורשע בעקבות מאמר חריף שפרסם בשנת 2004 נגד הרב הצבאי לשעבר. בין היתר נקבע כי ביטויים פוליטיים יהיו מוגנים כמעט תמיד מפני תחולת העבירה בשל חשיבותם היתרה ולאור הצורך החיוני להגן על חירות הביטוי, שבלעדיה לא תיתכן דמוקרטיה

בית המשפט העליון זיכה היום (ה') את הרב אליצור סגל, עורך האתר "מנהיגות יהודית", מעבירה של העלבת עובד ציבור בה הורשע בעקבות מאמר חריף שפרסם נגד הרב הצבאי לשעבר ישראל וייס. בפסק הדין, שניתן בהרכב מורחב של תשעה שופטים בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", נדונו שאלות עקרוניות הנוגעות לפרשנותה וגבולותיה של העבירה. הנשיאה בדימ' נאור: "יש לעשות את מירב המאמצים על מנת להבטיח שעובדי הציבור יוכלו למלא את תפקידיהם בנאמנות, במקצועיות וללא מורא, לטובתם האישית ולטובת השירות הציבורי והחברה בכללותה. יחד עם זאת, הדרך להבטיח תכלית ראויה זו לא בהכרח עוברת דרך עבירת ההעלבה".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בשנת 2004 פרסם סגל באתר "מנהיגות יהודית", בו שימש כעורך, מאמר חריף נגד הרב הצבאי לשעבר ישראל וייס. במאמר, שכותרתו "הרבצ"ר מטעם", השווה סגל את הרב הצבאי לרב "מטעם המלכות" ותקף את התנהלותו. במיוחד כוונו הדברים נגד "שתיקתו" של הרב הצבאי לנוכח מה שהכותב ראה כנכונות צה"ל לסכן את חייליו כדי להימנע מפגיעה באוכלוסיית האויב; שירות נשים בצבא לצד גברים; חילול שבת בצבא; השתתפות הצבא ביישום "תוכנית ההתנתקות"; ואי-הקפדה על הכשרות בבסיסי צה"ל. בין היתר, נכתב במאמר כי הרב הצבאי "מסייע לרצח – איסור יהרג ובל יעבור. מסייע לגילוי עריות – איסור יהרג ובל יעבור. מסייע לחילול שבת – איסור סקילה. מסייע לביטול מצוות ישוב הארץ – השקולה ככל התורה כולה. די בזה ואין צורך להשלים את דמותו".

שנתיים מאוחר יותר הוגש נגד סגל כתב אישום בו יוחסה לו עבירה של העלבת עובד ציבור ובית משפט השלום בירושלים הרשיע אותו וגזר עליו שישה חודשי מאסר על תנאי, תשלום קנס בסך 3,000 ש"ח או מאסר של 30 ימים תחתיו ופיצוי בסך 4,000 ש"ח. ערעור שהגיש סגל על הכרעת הדין נדחה בבית המשפט המחוזי אולם הערעור על גזר הדין התקבל בחלקו, כך שמשך המאסר על-תנאי שהוטל עליו קוצר לחודש אחד בלבד והקנס והפיצוי שנגזרו עליו נותרו על כנם.

סגל הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בה טען נגד הרשעתו וכן העלה טענות עקרוניות בדבר פרשנות עבירת ההעלבה. בין השאר, ביקש לבטל את ההלכה המנחה שנקבעה בעניין אונגרפלד (דנ"פ 7383/08 אונגרפלד נ' מדינת ישראל) ולחלופין להצר את גבולותיה. באותו מקרה, נקבעו שני מבחנים מצטברים לתחולת העבירה: מבחן תוכני ומבחן הסתברותי. לפי המבחן התוכני, "העלבה" תתקיים רק אם מדובר ב"ביטוי שלילי הפוגע בליבת כבודו של האדם וכרוך בפגיעה מהותית וקשה בגרעין המוסרי-ערכי שממנו שואב עובד הציבור את מקור כוחו וסמכותו". לפי המבחן ההסתברותי, על מנת שתתקיים עבירת ההעלבה נחוצה "ודאות קרובה לפגיעה ממשית באופן מילוי תפקידו הציבורי של עובד הציבור, ואגב כך, לפגיעה במערכת השירות הציבורי ובאמון הציבור בה" בשל העלבון.

בפסק הדין שניתן היום, מפי הנשיאה (בדימ') נאור החליטו שופטי ההרכב פה אחד לקבל את בקשת רשות הערעור ואת הערעור לגופו. כל שופטי ההרכב עמדו על פגיעתה הקשה של העבירה בחופש הביטוי והדגישו את חשיבותה של חירות זו. על רקע זה, נדונה השאלה מהי נקודת האיזון הראויה בין הערך המוגן בעבירת ההעלבה לבין הפגיעה בחופש הביטוי. כל השופטים הסכימו כי פגיעתה הקשה של העבירה בחופש הביטוי מחייבת להציב לה סייגים ולצמצם את תחולתה אף מעבר למה שנקבע בהלכת אונגרפלד. יחד עם זאת, הובהר כי לא ניתן להפוך את העבירה לאות מתה בהיותה עבירה מוגנת לנוכח הכלל בדבר שמירת הדינים ובשל החשש מפני פגיעת יתר בערך המוגן שביסודה.

הנשיאה (בדימ') נאור, אליה הצטרפו כל שופטי ההרכב, קבעה כי במסגרת המבחן התוכני בעבירה יש ליתן משקל לעוצמת הפגיעה הנגרמת בחופש הביטוי. בפרט היא עמדה על חשיבותו של הביטוי הפוליטי, העומד בראש הפירמידה של הביטויים. עוד הוסיפה נאור כי ביטויים פוליטיים יהיו מוגנים כמעט תמיד מפני תחולתה של עבירת ההעלבה, בשל חשיבותם היתרה ולאור הצורך החיוני להגן על חירות זו, שבלעדיה לא תיתכן דמוקרטיה. בנקודה זו נותר השופט פוגלמן בדעת מיעוט, שכן לשיטתו יש לקבוע שביטויים פוליטיים יהיו מוגנים תמיד מפני העבירה.

עוד עמדה נאור על שיקולים שונים בהם יש להתחשב במסגרת יישום המבחן ההסתברותי לעבירת ההעלבה, ובכלל זה מעמדם של עובד הציבור ושל הגורם העולב, פומביות הביטוי וקהל היעד שלו וכן חשיפת העובד לעלבון. בשאלה האם מודעות עובד הציבור המסוים לדברים שכוונו נגדו הינה תנאי לתחולת העבירה, נחלקו דעות השופטים.

מעבר לכך, נקבע בפסק הדין כי פגיעתה הקשה של עבירת ההעלבה בחופש הביטוי מחייבת ריסון וזהירות רבה לא רק במסגרת פרשנות העבירה עצמה, אלא גם במסגרת המנגנונים החיצוניים לה ובמיוחד בגדרי מדיניות ההעמדה לדין. בהתאם, קבעה נאור כי יש לדרוש אישור מוקדם מבכירי הפרקליטות לפתיחה בחקירה, סגירת תיק והעמדה לדין בכל מקרה של העלבת עובדי ציבור. זאת, אף כאשר מדובר בעובד ציבור זוטר ולא רק במקרה של העלבת עובד ציבור בכיר או נבחר ציבור, כפי שנהוג כיום. השופט הנדל, בדעת מיעוט, סבר כי יש לדרוש אישור כאמור רק לגבי העלבה של עובד ציבור בדרג בכיר או בינוני, אך לא בדרג זוטר.

מן הכלל אל הפרט, קבעו השופטים שלמרות ההסתייגות מהביטויים הקשים שכתב סגל במאמר, מדובר בביטוי פוליטי מובהק שאינו מקיים את המבחן התוכני לעבירת ההעלבה ועל כן הוחלט פה אחד לזכותו מעבירת ההעלבה.

 

רע"פ 5991/13

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:81
קומיט וכל טופס במתנה