לטענתו, עבודתו נמשכה כשלוש שעות נפרדות מדי יום והייתה כרוכה בהטיית ראשו קדימה, אחורה, לצדדים ולכיוון השולחן, לצורך קריאת הטקסט אותו הוא כותב, כ 150-200 מילים ליום, וכן לצורך הכנסת הנוצה לקסת הדיו והוצאתה משם. בתיק מונו לא פחות משלושה מומחים רפואיים שבחנו את עניינו
בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע קיבל את תביעתו של סופר סת"ם וקבע כי יש להכיר בנזקים בעמוד השדרה הצווארי מהם הוא סובל כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה. בין היתר נקבע כי הפרשנות אותה ניסה הביטוח הלאומי להביא ביחס לצורת ישיבתו ועבודתו של התובע היות שהיא מאיינת את הייחודיות שבעבודת התובע כך שזו הייתה למעשה עבודה רגילה, במסגרתה יושב הוא כמו כל עובד במשרד אשר נדרש לכתוב.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובע, יליד 1966, עבד כסופר סת"ם במשך למעלה מ-15 שנה. בשנת 2013 הגיש התובע תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, במסגרתה ביקש להכיר בנזקים בעמוד השדרה הצווארי כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה. לטענתו, עבודתו נמשכה כשלוש שעות נפרדות מדי יום והייתה כרוכה בהטיית ראשו קדימה, אחורה, לצדדים ולכיוון השולחן, לצורך קריאת הטקסט אותו הוא כותב, כ 150-200 מילים ליום, וכן לצורך הכנסת הנוצה לקסת הדיו והוצאתה משם. הפעולות החוזרות ונשנות נעשו בכל מילה שהתובע כתב ואלו שהובילו לשיטתו לפגיעה האמורה.
לצורך הכרעה בסוגיה, מונה מומחה רפואי מטעם בית הדין והוא נתבקש לענות בחוות דעתו על מספר שאלות, בין היתר האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל, האם בעיקרו של דבר ניתן לומר כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר והאם לעבודתו הייתה השפעה משמעותית על ליקויו.
המומחה הראשון קבע באופן חד משמעי וברור קיומו של קשר סיבתי, הן בחוות דעתו והן בתשובותיו לשאלות ההבהרה בשני סבבים, תוך פירוט נרחב וציון מקורות ספרות רפואיים. בהמשך הגיש המוסד לביטוח לאומי בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה, ובית הדין קבע כי יש מקום למינויו של מומחה נוסף בתיק. לאחר שהמומחה השני שלל קיומו של קשר סיבתי, הסכימו הצדדים על מינוי של מומחה שלישי בתיק אשר תחילה שלל אף הוא קיומו של קשר סיבתי במסגרת חוות דעתו, אך בתשובותיו לשאלות ההבהרה ציין כי אם תנוחת עבודתו של התובע הייתה כפי שהשתקפה בתמונות שצורפו על ידי המומחה מטעמו, אזי יש לקבל את התובענה.
השופט יוסף יוספי קיבל את התביעה וקבע כי גם ללא ההתרשמות החיובית מדבריו של התובע, אשר תיאר את אופי עבודתו וצורת ישיבתו, היה מקום לקבל את התביעה. צוין, כי גם בתשתית העובדתית המוסכמת שנמסרה למומחים יש כדי לתמוך בגרסת התובע ביחס לצורת עבודתו. לדעת השופט, הפרשנות אותה ניסה המל"ל להביא ביחס לצורת ישיבתו ועבודתו של התובע הייתה מרוקנת מתוכן את האמור בתשתית העובדתית המוסכמת, כך שעבודת התובע הייתה למעשה עבודה רגילה, במסגרתה יושב הוא כמו כל עובד במשרד אשר נדרש לכתוב. לפיכך, לא ניתן לקבל טענות אלו, היות שהן מאיינות את הייחודיות שבעבודת התובע.
עוד הוסיף השופט כי התמונות מטעמו של מומחה התובע וגם התמונות שצורפו על ידי המומחה השלישי, יש בהן כדי להראות כי קיימות מספר שיטות עבודה של סופרי סת"ם. עם זאת, בשים לב לאמור בתשתית העובדתית, בדברי התובע עצמו ובאמור בחוות הדעת של המומחה הראשון והשלישי, הרי שיש לקבל את התובענה. הודגש, כי למעשה עסקינן בשני מומחים אשר עולה מחוות דעתם קיומו של קשר סיבתי בנסיבות העניין, אל מול חוות דעת של מומחה אחד השוללת קיומו של קשר כזה, חוות דעת שאף הייתה פחות מפורטת ופחות מנומקת לעומת שתי האחרות, בהן היה אזכור מקורות ספרות רפואיים ודיון מקיף ביחס לאופי הנזק בגבו של התובע על רקע תנאי עבודתו.
נוכח האמור, קיבל בית הדין את התביעה וקבע כי יש להכיר בתובע כנפגע עבודה. המל"ל ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 שקל ושכר טרחת עורך דין בגובה 3,000 שקל. התובע יוצג בהליך ע"י עו"ד רועי אסור ואילו המוסד לביטוח לאומי יוצג ע"י עו"ד הילה גולן-יוניסיאן.
