ביהמ"ש האריך את מעצרו של נאשם בתקיפת אשתו וילדיו בשלושה חודשים נוספים, חרף התמשכות ההליך, וקבע כי חלוף הזמן לא הקהה ממסוכנותו, הנובעת ממבנה אישיותו ותפיסת עולמו: "בעבירות אלימות במשפחה קיימת מורכבות אינהרנטית המקשה על יעילותה של חלופת המעצר"
בית המשפט העליון קיבל בקשה להארכת מעצרו מעבר לתשעה חודשים של נאשם בתקיפת בת זוגו וילדיו, בין היתר באמצעות נשק חם. השופטת ג'ורג' קרא קבע כי חלוף הזמן לא הקהה ממסוכנותו של המשיב כלפי בני משפחתו, וזאת חרף הסולחה שנערכה בינו לבין אשתו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות שת תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות של קטין בידי אחראי, נשיאת נשק ואיומים. על פי כתב האישום, בספטמבר 2016, לאחר שאשתו של המשיב שבה מבית החולים לאחר לידת בנם, התגלע ויכוח בין השניים בשל חשדה כי הוא מקיים קשרים עם נשים אחרות, שבמהלכו הוא תקף אותה וסטר לה בפניה. עוד נטען כי המשיב הכה את בנותיו הקטנות בהזדמנויות שונות, ואף שלף אקדח בנוכחות שניים מילדיו, כיוון אותו לעבר ראשה של בתו ואמר "כאן ועכשיו אני גומר אותך בשטחים ואף אחד לא ידע עלייך כלום".
עם הגשת כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצר עד תום ההליכים, בטענה כי מעשיו של המשיב מעלים חשש סביר כי הוא יסכן את ביטחון הציבור. תסקיר שירות המבחן שהוכן בעניינו הצביע על רמת סיכון גבוהה מאוד להישנות התנהגות אלימה ומסכנת מצדו כלפי אשתו וילדיו, ועל כן הומלץ לעצור אותו עד תום ההליכים. עוד צוין כי המשיב יוצר קשר יומיומי עם אשתו מבין כותלי בית המעצר ומשמיע כלפיה איומים קשים אם לא ישוחרר.
בית המשפט המחוזי אימץ את המלצות שירות המבחן, וקבע כי אין מקום להורות על חלופת מעצר. בהחלטה נוספת להארכת מעצר קבע בית המשפט כי בשים לב לחומרת המעשים המיוחסים למשיב, גם סולחה שנערכה בחסותה של ועדת גישור, בין המשיב לאשתו, אינה מפחיתה באופן ממשי את הסיכון הנשקף ממנו.
במקביל לתחילת הדיונים בתיק העיקרי ושמיעת העדים, עתרה הפרקליטות להארכת מעצר ראשונה מעבר לתשעה חודשים, בטענה למסוכנות גבוהה מצדו כלפי אשתו וילדיו. בא כוחו של המשיב טען מנגד כי יש לתת לסולחה משקל רציני כבסיס לשחרורו, בהינתן שעילת המעצר היא מסוכנות ספציפית שאינה כלפי כולי עלמא.
השופט ג'ורג' קרא קיבל את הבקשה להארכת המעצר וקבע כי חלוף הזמן לא הקהה ממסוכנותו של המשיב כלפי בני משפחתו, הנובעת ממבנה אישיותו ותפיסת עולמו, שבהם לא חל כל שינוי מאז מעצרו. "מדובר במי שאיים בנשק חם, אקדח, בשתי הזדמנויות שונות על אשתו ובתו, שיפגע בהן באמצעות הנשק. נסיבה המחמירה את המסוכנות הנשקפת ממנו היא העובדה כי עד היום לא אותר הנשק אותו החזיק המשיב שלא כדין", כתב השופט בהחלטתו והבהיר כי אין בסולחה שנערכה בינו לבין אשתו כדי להקהות את מסוכנותו כלפיה.
השופט הבהיר כי ביקורי המתלוננת אצל המשיב בבית המעצר והיעדר נכונותה להעיד נגדו בבית המשפט עשויים לנבוע מ"תסמונת האישה המוכה" ומהלחץ החיצוני או הקושי הכלכלי שעמו מתמודדת המשפחה מאז המעצר. השופט ציין את פסיקת בית המשפט העליון לפיה "סולחה אינה תרופה לכל מכאוב", וציין כי בעבירות אלימות במשפחה קיימת מורכבות אינהרנטית המקשה על יעילותה של חלופת המעצר.
בנסיבות אלו, ומשלא הציג המשיב ראיות חדשות על שינוי ברמת המסוכנות הנשקפת ממנו, הורה השופט על הארכת המעצר בשלושה חודשים נוספים, תוך שקבע כי אין בנסיבותיו האישיות, משך הזמן שבו הוא נמצא במעצר או קצב ההתקדמות האיטי בתיק כדי להצדיק את שחרורו.
