הנזק הכלכלי האדיר שגורמת שביתה, גם אם היא חוקית ולגיטימית, לציבור הרחב ולמשק בכללותו מקימה במקרים מסוימים זכות לפיצוי כספי מצד השובתים או מעסיקיהם. מתי השביתה חורגת מהגנה לגיטימית על זכות ומקבלת אופי של פעולה בריונית זורעת הרס ואיזה נזק ניתן לתבוע?
ועד עובדי נמל התעופה פתח אתמול בערב בשביתת פתע. בעקבות מחאת העובדים בנתב"ג, גם היום נמשכים העיכובים בטיסות. נוסעים רבים עוכבו כבר אתמול ליותר משעה בממוצע בעלייה למטוס. הבוקר התקבלו תלונות רבות על עיכוב משמעותי של כמעט שלוש שעות בקבלת המזוודות והעלאתם למטוסים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
על המשק מרחף איום שביתה נוסף, מצד ההסתדרות, בשל פיטורי העובדים במפעל נגב קרמיקה. שביתות אלו משפיעות על ציבור רחב ועל המשק הישראלי בכללותו, ונשאלת השאלה – מתי ניתן לקבל פיצוי על נזק שנגרם לכם בגלל שביתה?
לפי הדין הישראלי, שביתה והשבתה לא יוצרות עילת תביעה במקרה שגרמו להפרת חוזה (סעיף 62 (ב) לפקודת הנזיקין), ובמקרים מסויימים עובד שובת לא ייחשב כמפר חוזה כלפי המעסיק (סעיף 19 לחוק ההסכמים הקיבוציים). הבעיה היא שהשביתות פוגעות לא רק במעסיק, אלא גם בצדדים שלישיים, וגורמות נזקים כלכליים אדירים, הן למשק בכללותו והן לעסקים ופרטים במשק.
במקרים מסויימים, רשאי ניזוק משביתה לתבוע את נזקיו מהשובתים, ולעיתים גם ממעסיקיהם. ככלל, שביתה היא זכות חוקתית מהמעלה הראשונה, אבל גם לשביתה יש סייגים מחייבים. שביתה תהא לגיטימית רק כל עוד היא ממלאת את החוקים וההגבלות שנקבעו. כאשר השביתה חורגת מזכות ההתארגנות והגנה על עובדים, ומקבלת אופי של פעולה בריונית זורעת הרס – נסללה הדרך להגשת תביעה נזיקית.
המקרה ה"קל" הוא כאשר השביתה מוכרזת בלתי חוקית. הכרזת השביתה כבלתי חוקית סוללת את הדרך לתביעה נזיקית נגד השובתים. כך, לדוגמא, שביתה בנמל אשדוד, אשר הוגדרה כ"פראית", כיוון שהיא נעשתה ללא הכרזה כדין על סכסוך עבודה וללא גיבוי הסתדרות העובדים, ואף תוך הפרת החלטת בית הדין הארצי לעבודה.
אולם, גם במקרים שבהם השביתה היא חוקית לכאורה, ניתן יהיה להטיל אחריות נזיקית כלפי מי שנפגע ממנה. זאת, בעיקר כאשר מוכח היעדר פרופורציה בין הנזק והפגיעה להם טוענים העובדים השובתים לבין הנזק שנגרם למשק או לצדדים שלישיים בגין השביתה.
המסר הוא ברור: שביתה היא זכות חוקתית, אבל גם לה יש כללים ומגבלות. לא הכל כשר ולא הכל מותר. לא ניתן לפרוץ כל גבול כדי להפעיל לחץ על המעסיק. לכן, אם השביתה היא בלתי מידתית וחסרת פרופורציה – עשויים השובתים לחוב אישית בנזיקין גם אם השביתה היא חוקית.
כשם שלעובד קנויה חירות לשבות, כך גם לאחרים קנויה החירות לעסוק במקצועם, לעשות שימוש במתקנים שרשויות המדינה מעמידות לרשותם לפי דין ולקבל את השירותים הלגיטימיים שמותר להם לקבל מרשויות אלה. כאשר קיימת התנגשות בין "זכויות" שונות, יחליט בית המשפט מה עדיף ומי גובר.
נזק כספי אדיר לצד שלישי
בפסק הדין מרכזי שניתן בסוגיה זו (בענין מפעלי רכב אשדוד בע"מ ואח' נ' ההסתדרות הכללית ואח', ע"א 593/81), קבע בית המשפט העליון שלחירות השביתה יש מגבלות ושלשובתים יש חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים, שאינם המעביד, העלולים להיפגע מהשביתה. באותו מקרה נדונה שביתה שפרצה בקרב קציני הים בצי הסוחר הישראלי, על רקע דירוגם ותנאי שכרם. השובתים מנעו מאוניות מכולה לפרוק את מטענן וגרמו לחברות שונות נזק כספי אדיר.
בית המשפט העליון קבע כי השובתים יכולים היו לנקוט בצעדים שונים שיצמצמו את הפגיעה בצדדים שלישיים, מבלי לצמצם את השביתה, ובכל זאת בחרו לנצל עמדה של שליטה על משאבי ציבור שהוקנתה להם, מתוך אמונה שהכול מותר. בית המשפט חייב את השובתים בתשלום פיצויים בגין הנזקים שגרמו לחברות.
דוגמאות נוספות למקרים היכולים להכשיר תביעת נזיקין: רופא שכיר שמצטרף לשביתה ומשאיר חולה על שולחן הניתוחים. במקרה שהחולה נפטר, יש ליורשים תביעה נזיקית נגד הרופא.
דוגמאות נוספות:
• חסימת צומת דרכים מרכזית במהלך שביתה, למשך זמן קיצוני, שגורם לצד שלישי לאבד עסקה רבת ערך.
• אם ביתו של אדם עולה באש, והכבאים אינם נענים לקריאתו לעזרה, בגין שביתה שהוכרזה על ידי איגוד כבאי האש.
• במהלך חופשה הוכרזה שביתת מצילים, ותלמיד טבע בים. נקבע פיצוי בגין הטביעה. בית המשפט קבע, שהיה על ההסתדרות לערוך איזון מידתי בין אינטרס השביתה לבין חיי אדם ושלמות הגוף, ולהימנע מגרימת נזק בר צפייה לצד שלישי שאינו מעורב בסכסוך.
• נהגי אוטובוס הציבו את האוטובוסים בחניון ההסתדרות ונעלו אותם מבלי לאפשר למעסיק להוציאם משם במשך שתי יממות. בכך, מנעו הנהגים מהמעסיק לממש את זכותו היסודית והקניינית על האוטובוסים. בית המשפט חייב את הנהגים בתשלום פיצויים למעסיק.
אילו נזקים ניתן לתבוע?
ניתן לתבוע נזק פיזי ישיר – למשל, נזק שנגרם למטען שעוכב בנמל בגין השביתה. עוד ניתן לתבוע נזק כלכלי אחר שאיננו נזק פיזי ישיר לשביתה, כגון הפסד כספי שנגרם עקב ייקור ההובלה, והוצאות כספיות נוספות בהן נאלץ לשאת צד שלישי בגין השביתה.
בנוסף, ניתן לתבוע נזקים עקיפים, כאשר המעשה הבלתי חוקי גורם נזק לא רק לנפגע הישיר, אלא למי שנפגע פגיעה כלכלית עקיפה. כך, למשל, במקרה של השביתה בנמל – יכולים לתבוע בעלי המכולות שנחסמה מהם הכניסה לנמל, מי שהתקשר בחוזה עם בעלי המטענים וכן הלאה.
שביתות מעצם טבען גורמות להפרות חוזים שונים, ואם השובתים היו צריכים לשאת בכל נזק הנובע משביתה, היה הדבר מחסל את זכות השביתה והופך אותה לבלתי אפשרית. אבל, גם למאבק מקצועי יש גבולות, ומי שיבעט בהם – יצא וידיו על ראשו.
לפיכך, בכל מקרה לנסיבותיו יבחן בית המשפט עד כמה רציני הנזק לצד שלישי עקב נקיטת השביתה לעומת התועלת שהיתה צפויה לשובתים כתוצאה מהשביתה, ועד כמה לגיטימיים, חוקיים ומוסריים האמצעים שבהם נקטו השובתים. באופן כזה יימתח קו הגבול בין פעולה בתום לב לבין פעולה זדונית, ותבוצע הפרדה בין הגנה לגיטימית על זכות לבין הפקרות ובריונות.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר און ממשרד בר און, כהן עורכי דין עוסקים בדיני משפחה, מקרקעין, דיני ביטוח ונזיקין, כולל רשלנות רפואית
