שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > פוטרה בהנחה שתסתדר כלכלית מאחר שבעלה פנסיונר של חב' החשמל

חדשות

פוטרה בהנחה שתסתדר כלכלית מאחר שבעלה פנסיונר של חב' החשמל, צילום: Getty images Israel
פוטרה בהנחה שתסתדר כלכלית מאחר שבעלה פנסיונר של חב' החשמל
08/10/2017, ליאור שדמי שפיצר

חברת דובק בחרה לפטר עובדת בת 65 במסגרת הליך צמצומים, מאחר שהיא היחידה מבין עובדות המחלקה הזכאית לקבל פנסיה במועד פיטוריה ומצבה הכלכלי שפיר כיוון שבעלה הוא פנסיונר של חברת החשמל. ביה"ד: "אין למעסיק הזכות להניח כי על עובדת להיות תלויה מבחינה כלכלית בהכנסותיו של בעלה"

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל תביעה שהגישה עובדת חברת דובק שטענה כי פוטרה על רקע גילה, אף שהפיטורים נעשו בעקבות הליך התייעלות וצמצומים בכוח אדם, ופסק לה פיצוי של 300 אלף שקל. השופט אורן שגב קבע כי דובק פירשה באופן שגוי את חוק גיל פרישה ומתח ביקורת על החברה שהניחה שמצבה הכלכלי של התובעת שפיר מאחר שבעלה הוא פנסיונר של חברת החשמל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעת פוטרה מחברת דובק בגיל 65, לאחר למעלה מ-22 שנות עבודה כפקידת רכש, בעקבות הליך של התייעלות וצמצומים בכוח אדם בחברה. בתביעה שהגישה טענה התובעת כי ההחלטה לפטרה נעשתה על רקע גילה הביולוגי, תוך אפליה פסולה ביחס לעמיתותיה במחלקה הצעירות ממנה. לטענתה, כאשר מלאו לה 62 היה ניסיון לפטרה, אך הליך הפיטורים נבלם על ידי מנהלה הישיר, שהפעיל למענה "לחצים בדרגים הגבוהים". כפעולת נקם, לטענתה, נעצר קידומה והוקפאו כל העלאות השכר ביחס אליה.

עוד טענה התובעת כי הליך השימוע שנערך לה היה פגום מיסודו ונעשה למראית עין בלבד. זאת, שכן מנהל אגף משאבי אנוש בחברה ציין במהלכו מפורשות כי במסגרת הליכי התייעלות בחברה הוא מבקש קודם כל לפטר עובדים שהגיעו לגיל פרישה, במקום עובדים צעירים עם אופק תעסוקתי.

התובעת טענה כי להוצאתה הכפויה לגמלה, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, יש השלכות ניכרות על רווחתה ועל הזכויות הפנסיוניות שצברה, ועל כן תבעה פיצוי בשל אובדן הכנסה עד למועד הפרישה הקבוע בחוק בגיל 67, השלמת פיצויי פיטורים ופיצוי בגין אפלייתה מחמת גילה.

חברת דובק טענה מנגד כי תפקידה של התובעת התייתר שנים קודם לכן, ולא היה עוד צורך אמיתי בהמשך העסקתה, וכי לא ניתן לפטר את אחת מעובדות המחלקה האחרות במקומה, כיוון שהתובעת חסרה את הכישורים, המיומנות והניסיון הדרושים לשם ביצוע תפקידן.

להליך הצטרפה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במעמד של ידיד בית המשפט. הנציבות הציגה את חומרת תופעת האפליה על רקע גיל והיקפה ואת הקושי הרב בהוכחתה. הנציבות טענה כי אין לכפות על נשים פרישה מוקדמת, שכן מדובר בזכות פרישה המוקנית לנשים, אשר הפרתה משמעה אפליה לרעה על בסיס מגדר.

השופט אורן שגב קיבל את התביעה והבהיר כי הזכות הבסיסית של המעסיק כחלק מהפררוגטיבה הניהולית שלו לפטר עובדים בהליכי צמצום והתייעלות אינה אבסולוטית, וכי על המעסיק לבדוק היטב מה ההשלכות הספציפיות על עובד עליו הוא מבקש לכפות פרישה.

במקרה זה, קבע השופט, העובדה שהתובעת היתה העובדת היחידה במחלקת הרכש שעמדה לה האופציה לקבל פנסיה אם תפוטר אינה שיקול לגיטימי. גם טענת מנהל אגף משאבי אנוש כי בעלה של התובעת הוא פנסיונר של חברת חשמל בוודאי שאינה יכולה, לדעת השופט, להוות כשלעצמה נימוק מוצדק לפיטוריה, מתוך הנחה כי מצבה הכלכלי שפיר. "אין למעסיק הזכות להניח כי על עובדת להיות תלויה מבחינה כלכלית בהכנסותיו של בעלה וכי העובדה שיש לו הכנסה כלשהי, שגובהה מעולם לא הוכח בפנינו, משמעות הדבר כי מצבה הכלכלי שפיר", הבהיר השופט בפסק הדין. "התפיסה כי התובעת ממילא יכולה להסתמך כלכלית על הכנסות בעלה, היא תפיסה שובניסטית ואנכרוניסטית, ומן הראוי שתעבור מן העולם".

עוד קבע השופט כי דובק פירשה באופן שגוי את חוק גיל פרישה, שכן החוק מעניק לאישה העובדת את הזכות להחליט על פרישה מוקדמת, והמעסיק אינו רשאי להחליט עבורה אם תנצל זכות זאת או לא. השופט הוסיף כי הליך השימוע שנערך לתובעת היה פגום מיסודו, שכן עולה מתמלול השימוע כי ההחלטה לפטרה התקבלה עוד בטרם החלה ישיבת השימוע, ולא הובאה כל ראשית ראיה לכך שהנהלת החברה שקלה את נסיבותיה האישיות של התובעת שהועלו במהלכו, בהן נאמנותה ומסירותה, התקופה הקצרה שנותרה לה עד יציאתה לפנסיה והשלכות הפסקת העסקתה על הפנסיה שלה, העומדת בעת פיטוריה על 47% בלבד משכרה.

לבסוף צוין כי העובדה שנציגות העובדים היתה שותפה למהלך וסמכה את ידיה על ההחלטה לפטר את התובעת, אין בה כשלעצמה, כדי להכשיר את הפגם היסודי שנפל בהליך הפיטורים, היינו בחירה מודעת בתובעת בשל זכאותה לפנסיה – זכאות הנובעת מגילה במועד הפיטורים.

בית הדין פסק לטובת התובע סך של 50 אלף שקל, בגין הפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, 52 אלף שקל בגין היעדר שימוע, כ-200 אלף שקל בגין הנזק הממוני שנגרם לה מאובדן החודשים שנותרו עד למועד פרישתה והוצאות משפט והשתתפות בשכר טרחת עורך דין בסך 27 אלף שקל. מנגד, נדחתה תביעתה לקבל את יתר תוספות השכר שתבעה, בהן דמי הבראה, מתנות לחג, ביטוח שיניים וסיגריות – מהטעם שאלו זכויות הנלוות לעבודה, כלומר משולמות לעובד רק אם עבד בפועל ואינן ניתנות לפדיון.

 

סע"ש 36973-11-13

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:67
קומיט וכל טופס במתנה