שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > האם חברה צריכה לשאת באחריות פלילית למעשיה של חברה שעמה התמזגה?

חדשות

האם חברה צריכה לשאת באחריות פלילית למעשיה של חברה שעמה התמזגה?
האם חברה צריכה לשאת באחריות פלילית למעשיה של חברה שעמה התמזגה?
02/10/2017, עו"ד לילך דניאל

במסגרת בקשה לביטול כתב אישום נגד חברה בעבירות סביבתיות דן בית משפט השלום בבאר שבע בשאלה העקרונית – האם ניתן להעמיד לדין חברה בגין עבירות שביצעה חברה שאותה קלטה בהליך של מיזוג?

בית משפט השלום בבאר-שבע קיבל את בקשתה של חברת "עוף עוז שיווק" להורות על ביטול כתב אישום שהוגש נגדה בעבירות של זיהום מים ולכלוך ברשות הרבים, שבוצעו לכאורה ע"י חברה אחרת שאותה קלטה לתוכה בהליך של מיזוג. השופטת שרה חביב: "המאשימה ביקשה לקבוע מקור עצמאי וחדש שממנו תיגזר אחריות פלילית, המנוגד לעקרונות המשפט הפלילי הישראלי ועומד בסתירה לעקרונות המשטר התאגידי הישראלי... העמדה לדין של הנאשמת בגין עבירות שבוצעו לכאורה על ידי חברת היעד כמוה כהטלת אחריות פלילית על פלוני בגין מעשים שביצע אלמוני".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הנאשמת, חברת "עוף עוז שיווק", היא חברה פרטית העוסקת בגידול עופות ושיווקם. בשנת 2015  התמזגה הנאשמת עם תאגיד אחר ששמו "עוף עוז תעשיות" (חברת היעד) וקלטה אותו לתוכה. במסגרת כתב האישום יוחסו לנאשמת עבירות של זיהום מים, הפרת תקנות המים, איסור לכלוך ברשות הרבים והפעלת עסק ללא רישיון, כאשר אין מחלוקת שכלל המעשים הנטענים בוצעו ע"י חברת תעשיות בטרם יצא אל הפועל המיזוג בין שתי החברות.

האישום נגד הנאשמת התבסס על הוראות מדיני החברות, ובין היתר על סעיף 323(2) בחוק החברות לפיו בהליך של מיזוג יראו את החברה הקולטת כאילו הייתה חברת היעד בכל הליך משפטי, לרבות בהליכי הוצאה לפועל. לפיכך, טענה התביעה כי יש לראות את הנאשמת כאילו הייתה "עוף עוז תעשיות" ולכן יש לייחס לה את האחריות הפלילית בגין כל מעשה או מחדל של זו.

הנאשמת, מאידך, טענה כי יש להורות על ביטול האישום נגדה ולהבהיר את הטענות נגד שני הנאשמים האחרים, שהם נושאי משרה בה והיו נושאי משרה גם בחברת היעד. בא כוח הנאשמים הדגיש כי הליך של מיזוג הוא הליך מורכב, אשר מאחוריו עומדים שיקולים עסקיים שונים ואין מקום לחשש כי מיזוג יהיה מפלט של חברות מהליך פלילי עתידי או קיים. לחילופין ככל שקיים חשש שכזה, הרי שאפשר לפתור אותו על דרך של תיקון החוק ושינוי העיקרון בדין הישראלי שלפיו אין אפשרות לפתוח או להמשיך בהליכים פליליים נגד חברה שחוסלה. עוד נטען כי קבלת פרשנות המאשימה שלפיה הוראת סעיף 323(2) בחוק החברות חלה על הליכים פליליים תוביל לתוצאה שבה תאגיד אחד יישא בקלונו של תאגיד אחר ותוצאה כזו אינה מתקבלת על הדעת.

השופטת שרה חביב קיבלה את בקשת הנאשמים והורתה על ביטול כתב האישום. תחילה ציינה השופטת כי השתת אחריות פלילית על תאגידים אינה מובנת מאליה, שהרי תאגיד הוא ישות משפטית אך אינו ישות טבעית כאדם בשר ודם. לפיכך, קשה לייחס לתאגיד רצונות משל עצמו, כוונות פליליות או אחרות, משל היה אדם בעל מוח ולב. בשל קושי זה מחד גיסא, וקיומם של רציונלים המצדיקים השתת אחריות פלילית על תאגידים מאידך גיסא, התפתחה "תורת האורגנים", לפיה חלה אחריות פלילית ישירה על התאגיד הנובעת מהזיהוי המוחלט בין מעשיו ותודעתו לבין אלו של האורגן מטעמו.

נוכח האמור, סברה השופטת כי יש ממש בטיעון הנאשמת כי לא ניתן לנהל הליך פלילי נגדה בגין מעשיהם של אורגנים שפעלו במסגרתה של חברה אחרת, שכן כשבוצעו העבירות הפליליות לכאורה פעלו נושאי המשרה כאורגנים של חברת היעד ולא כאורגנים אצלה. עוד הדגישה השופטת כי גם כאשר מדובר באורגנים הפועלים אצל הנאשמת כיום, אך אלה ביצעו לכאורה מעשים פליליים במסגרת פעילותם כאורגנים של חברת היעד, אין אפשרות להעמיד את הנאשמת לדין בגין המעשים היות שהעניין אינו מתיישב עם תורת האורגנים ועם האחריות הפלילית הישירה המוּשֶתת על פי הדין הפלילי הישראלי על תאגידים: "העמדה לדין של הנאשמת בגין עבירות שבוצעו לכאורה על ידי חברת היעד כמוה כהטלת אחריות פלילית על פלוני בגין מעשים שביצע אלמוני", נקבע.

בכל הנוגע לפרשנות סעיף 323 לחוק החברות, הקובע בין היתר כי חברת היעד תחוסל עם אישור המיזוג ותימחק ממרשם החברות, סברה השופטת כי יש לגזור לעניין זה גזירה שווה מסעיף 236 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע את השלכת מותו של נאשם על ההליך הפלילי ומורה "נפטר אדם ייפסק כל הליך פלילי נגדו". לדעת השופטת, סעיף 323 אינו יכול לשמש מקור חוקי להעמדה לדין של תאגיד קולט במיזוג בגין עבירות שבוצעו על ידי חברת היעד, ומדובר בפרשנות שבניגוד לעקרון האשמה כיוון שמדובר בתכלית שונה. כמו כן, בשים לב לעקרונות הכלליים של דיני העונשין, לא ניתן לראות בסעיף 323 הסדר קונקרטי.

עוד קבעה השופטת כי קבלת עמדת המאשימה ויצירת אחריות פלילית על דרך פרשנות מאולצת שלא ננקטה מעולם עד כה, עומדת בסתירה גם לעקרון החוקיות, לפיו אין עונשין אלא אם כן מזהירין. לשיטתה, המאשימה מבקשת מבית המשפט לקבוע על דרך פרשנות כלל חדש בדין שממנו תיגזר אשמה, אלא שמדובר בעקרון אשם המנוגד למסורת המשפטית הישראלית ועומד בסתירה לתיאוריה המשפטית הישראלית המאפשרת העמדת הנאשמת לדין (תורת האורגנים). עוד הוסיפה כי גם ההפניות לשיטת המשפט האמריקאי אינו מובנות מאליהן, מאחר שבשיטה האמריקאית האחריות הפלילית יכולה לצמוח על רקע שילוחי ואילו בדין הישראלי מדובר באחריות ישירה. בכל מקרה, גם בדין האמריקאי מקום שקמה אחריות על חברה קולטת בגין עבירות שבוצעו על ידי חברת היעד, האחריות נלמדת מכוח הוראה מפורשת בחוק, ולא על דרך פרשנית.

לסיכום קבעה השופטת כי מדובר במעשה המנוגד לעקרונות הנוהגים של השיטה המשפטית, ומאחר שיש לקביעה עקרונית שכזו השלכות רוחב על כלל המשק, על כלל העסקאות שבוצעו ועל אלה העתידות להתבצע, ומאחר שיש מקרים שבהם לא ראוי יהיה לנקוט גישה זו, יש להניח את השאלה ואת הדיון לפתחו של המחוקק, אשר חזקה עליו כי ישקול אותם לאור שיטת המשפט ומטרות ההליך הפלילי מחד גיסא וצורכי המשק והכלכלה מאידך גיסא. נוכח האמור, יש להורות על ביטול כתב האישום נגד הנאשמת ועל תיקון כתב האישום בעניינם של הנאשמים האחרים באופן שהמאשימה תבהיר את מקור אחריותם למעשים הנטענים בכתב האישום ואם העבירות מיוחסות להם כמבצעים עצמאיים או כנושאי משרה בתאגיד.

 

ת"פ 28989-02-17

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150