לקוחה שנתבעה ע"י עורך דין לתשלום שכר טרחה שכרה את שירותיה של עורכת דין להגן עליה, אולם זו לא עמדה במועדים להגשת כתב הגנה שוב ושוב עד שניתן פסק דין בהיעדר הגנה שחייב את הלקוחה בתשלום של 366 אלף שקל. גם לאחר מכן המשיכה עורכת הדין להתרשל בעמידה בחובותיה
בית משפט השלום קיבל חלקית תביעת רשלנות מקצועית שהגישה לקוחה נגד עורכת דין שטיפלה בתביעה שהוגשה נגדה ע"י עורך דין אחר. נקבע, כי עורכת הדין התרשלה בכך שלא הגישה את כתב ההגנה בהתאם למועדים שנקבעו על ידי בית המשפט ובכך הביאה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד התובעת וכן התרשלה באי תשלום העירבון שנפסק לצורך ביטול פסק הדין, לא הסבירה ללקוחה על ההשלכות של אי התשלום והגישה הודעת ערעור במקום להגיש בקשת רשות ערעור. עם זאת, מאחר שהתובעת לא הוכיחה באופן מובהק כי טענותיה היו מביאות לדחיית התביעה נגדה, נפסק כי תפוצה אך ורק בגין חיוב כפול שבו חויבה במסגרת פסק הדין בהליך הקודם.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובעת שכרה את שירותיה של הנתבעת, עורכת דין במקצועה, על מנת שתייצג אותה בהליך שבו נתבעה ע"י עו"ד אחר לתשלום שכר טרחה. במסגרת הסכם בין השתיים, התחייבה התובעת לשלם לעורכת הדין סך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. במהלך ניהול התיק הגישה עורכת הדין מספר בקשות להארכת מועד להגשת כתב הגנה אולם לא עמדה במועדים שקבע בית המשפט ולכן ניתן בסופו של יום פסק דין בהיעדר הגנה נגד התובעת, על סך של 366,759 שקל בנוסף להוצאות משפט בסך 4,582 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 20,731 שקל.
בהמשך הגישה עורכת הדין בקשה לביטול פסק הדין, במסגרתה ציינה כי כתב ההגנה לא הוגש בשל מחדל שלה, היות שסברה בטעות כי היא הייתה רשאית להגיש כתב הגנה עד למועד מסוים. לאחר שהתקבלה תגובת הצד השני לבקשה, ניתנה לעורכת הדין ארכה להגשת תשובה לבקשה אך היא לא עמדה במועד זה. הדיון שנקבע לבקשה לביטול פסק הדין נדחה פעמיים על פי בקשת עורכת הדין, ובסופו של דבר נקבע במסגרתו כי פסק הדין יבוטל בכפוף לשני תנאים מצטברים: הפקדת עירבון בסך 20,000 שקל ב-5 תשלומים שווים בכל עשירי לחודש ותשלום הוצאות בסך 4,000 שקל. עוד נקבע כי כתב ההגנה, שעוד לא הוגש בתיק, יוגש עד למועד מסוים. עם זאת, עורכת הדין לא עמדה גם הפעם ברוב המועדים שנקבעו ולכן הגישה התובעת תביעה נגדה בטענה לרשלנות מקצועית.
לטענת התובעת, כתוצאה מכך שעורכת הדין לא עמדה במועדים להגשת כתב הגנתה ניתן כנגדה פסק דין בהעדר הגנה, בשעה שלאורך כל הדרך המשיכה בהתנהלות זו, לא עמדה במועד הנוסף שניתן לה להגשת כתב ההגנה ודחתה פעמיים את המועדים שנקבעו לדיון בבקשה לביטול פסק הדין. כמו כן טענה התובעת כי לאחר שעוה"ד לא הפקידה את התשלום הראשון של העירבון נפסק כי פסק הדין שניתן כנגדה יוותר על כנו וגם כשניתנה לה אפשרות לבטל את פסק הדין בתנאי לתשלום עירבון והגשת כתב הגנה עד מועד מסוים לא עמדה בתנאים אלו, לא הגישה את כתב ההגנה במועד ולא שילמה את העירבון במועדים שנקבעו. בנוסף, טענה התובעת כי עוה"ד התרשלה כלפיה כאשר לא עדכנה אותה באופן שוטף במתרחש בתיק והתעלמה מפניותיה לקבלת מידע אודות ההליך. לפיכך טענה התובעת כי כתוצאה מהתרשלות זו נגרמה לה עוגמת נפש ופגיעה בשמה הטוב, נוכח העובדה כי עומד כנגדה פסק דין חלוט ולנוכח העיקולים שהוטלו על חשבונה, על כספי הפנסיה שלה ודירת המגורים שלה.
השופטת רחל ערקובי מבית משפט השלום בת"א קיבלה את התביעה וקבעה כי עורכת הדין אכן התרשלה כלפי התובעת. בפתח הדברים הזכירה השופטת כי על עורך דין הלוקח על עצמו ייצוגו של לקוח בהליך משפטי חלה החובה, בין היתר, לעמוד בלוח הזמנים, לרבות בקשר למועדים שנקבעו בחוק או על ידי בית המשפט, וכן החובה להנחות את לקוחו בקשר למועדים רלוונטיים לעניינו, להכין כראוי את כתבי טענותיו ולהופיע כנדרש בבתי המשפט. עם זאת, בשעה שבוחנים את התנהלות עורך הדין אין לעשות זאת על פי מבחן התוצאה, בראיה בדיעבד, אלא יש לבחון את הדברים בעת התרחשותם ובעת ניהול ההליך. בנוסף, לא כל טעות שבשיקול דעת מהווה התרשלות, במובן שחובתו של עורך הדין היא אינה שלא טעות בשיקול דעתו, אלא מוטלת עליו החובה להשתמש בשיקול דעתו כמיטב יכולתו.
במקרה דנן, לדעת השופטת, אין חולק כי עורכת הדין חבה בחובת זהירות כלפי התובעת, לרבות, בין היתר, בקשר לחובות העמידה בלוחות הזמנים והגשת כתב ההגנה במועדו. עם זאת, בהתנהלותה באי הגשת כתב הגנה במועדים הקבועים על פי דין ועל פי הארכות שניתנו על ידי בית המשפט, הפרה עורכת הדין את חובתה כלפי התובעת. התרשלות זו, לדברי השופטת, היא שהביאה למתן פסק הדין כנגד התובעת ולהצבת תנאי תשלום עירבון על סך 20,000 שקל לצורך ביטולו.
אשר לאחריות לאי תשלום העירבון, ציינה השופטת ערקובי כי על פי סדרם הרגיל של הדברים, כאשר בית המשפט מטיל חובות תשלום על הצדדים, לרבות הוצאות והפקדות עירבון, חובות אלו מוטלות על בעלי הדין ולא על באי כוחם. כך, גם במקרה דנן תשלום העירבון וההוצאות הוטלו על התובעת ולא על עורכת הדין, והיא זו שהייתה אחראית לביצוע התשלום בהתאם. אין גם חולק בהקשר זה, כי ככל שתשלום העירבון היה משולם במלואו, פסק הדין שניתן נגד התובעת היה מבוטל, שהרי כתב הגנה אכן הוגש לתיק בסופו של דבר. עם זאת, נקבע כי יש לקבל את גרסתה של התובעת כי עורכת הדיןצ לקחה על עצמה את תשלום העירבון, בין אם מטוב ליבה ובין אם משום שהתרשלותה הביאה להטלת העירבון כשלעצמו. לדעת השופטת, עורכת הדין התרשלה משלא הקפידה לשלם את התשלום החמישי והאחרון מתוך הערובה וכן התרשלה בתפקידה משלא הזהירה והסבירה לתובעת את ההשלכות של אי ביצוע תשלום זה על ידה. במובן זה, אילולא התרשלה בתשלום התשלום האחרון מתוך הערובה, ומילוי תפקידה בעדכון ואזהרת התובעת בדבר ההשלכות בביצוע התשלום האחרון, היה פסק הדין מבוטל והתובעת יכולה הייתה להתגונן בפני הטענות שהופנו כלפיה במסגרת ההליך הקודם. זאת, בייחוד נוכח דבריו של השופט שפסק בתביעה במסגרתם התייחס לעובדה כי פסק הדין בהעדר הגנה נותר על כנו אך ורק בשל כשלים פרוצדורליים הקשורים בעמידה במועדים ובאיחור בהפקדת העירבון.
עוד נמצא כי בהתנהלותה של עורכת הדין במסגרת הליכי הערעור הפרה זו את חובותיה המקצועיים כלפי התובעת, והביאה לכך שנמנעה בפניה האפשרות לערער על החלטת בית המשפט.
יחד עם זאת, התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה שהוטל עליה להוכיח באופן מובהק כי טענותיה היו מביאות לדחיית התביעה נגדה, מלבד סך של 25,488 שקלים בגין כפל חיוב. לאור האמור, סברה השופטת ערקובי כי אין מקום גם לקבוע שלתובעת נגרם נזק בגין שכר טרחת עו"ד והוצאות שנפסקו בהליך הקודם. כמו כן, לא קיים קשר סיבתי בין התנהלותה של עוה"ד בהליך הקודם לבין ההוצאות שהושתו על התובעת בממסגרת הליכי ההוצאה לפועל והתובעת לא הציגה תשתית ראייתית דיה להראות כי אכן נגרם לה נזק כתוצאה מפרסום פסק הדין כנגדה. יתירה מזאת, לאור העובדה שהתובעת לא הוכיחה שהתביעה נגדה הייתה נדחית, ממילא אין בסיס לתביעתה לסעד זה.
סיכומם של דברים – התביעה התקבלה חלקית כך שעורכת הדין תשלם לתובעת בסך 25,488 שקל בגין החיוב הכפול שחויבה במסגרת פסק הדין בהליך הקודם, וכן הוצאות בסך 2,500 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין.
