לפי הנטען בכתב התביעה החליטה הרופאה המתמחה על הפסקת הטיפול והמעקב במסגרת בית החולים אחרי הצעיר, שכבר ביצע בעבר ניסיון אובדני, והעברתו לאחריותו של רופא המשפחה והתערבות עובדת סוציאלית בקהילה. כאשר ראה שאין מקום שמוכן לעזור לו שם הצעיר קץ לחייו בתליה
משפחתו של צעיר שהתאבד לאחר שבית החולים "שער מנשה" סירב להעניק לו טיפול הגישה לאחרונה תביעת מיליונים נגד משרד הבריאות בטענה להתרשלות בטיפול בו. "מילים לא יוכלו לתאר את תחושת הזוועה, החרדה וחוסר האונים שחשים התובעים בעקבות מותו של בנם", אמר עו"ד דוד פייל, המתמחה ברשלנות רפואית ומייצג את המשפחה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המנוח, צעיר בשנות השלושים לחייו, לוחם דובדבן לשעבר וסטודנט מצטיין, ניסה לבצע ניסיון אובדני שלא צלח ונמצא בסיכון גבוה מאוד לביצוע מעשה אובדני חוזר. על פי התביעה, שהוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בתל אביב באמצעות עורכי הדין גלית מושקה-פרדל ודוד פייל, מהיום בו התייצב הצעיר במרפאת בית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה" בלטה תחלופה של אנשי הטיפול אשר השפיעה על הרצף הטיפולי, וכתוצאה מכך איש מהצוות הרפואי לא עקב אחר מצבו הנפשי ולא דאג שיקבל טיפול נפשי הולם.
לפי הנטען בכתב התביעה, מהרשומה הרפואית עולה כי הצוות הרפואי של בית החולים עשה שימוש ניכר בפעולת "העתק והדבק" של אבחנות קודמות אשר נרשמו בתיקו ללא פירוט והסבר כלשהו. בביקור השישי במספר החליטה הרופאה המתמחה, שעדיין לא הוסמכה כפסיכיאטרית, על הפסקת הטיפול והמעקב אחרי הצעיר במסגרת בית החולים והעברתו לאחריותו של רופא המשפחה, והתערבות עובדת סוציאלית בקהילה. לדברי הוריו, במשך כשלושה חודשים חיפש הצעיר נואשות אחר מסגרת טיפולית מתאימה אך כאשר ראה שאין מקום שמוכן לעזור לו שם קץ לחייו בתליה.
בעקבות האירוע הוקמה ועדת בדיקה במשרד הבריאות אשר קבעה כי בלטה תחלופה של אנשי טיפול שהשפיעה על הרצף הטיפולי בבית החולים. הוועדה קיבלה את עמדת הורי המנוח, לפיה יש למצוא את הדרך ליידע את החולים ואת בני משפחותיהם על קיומם של גופים ממשלתיים ופרטיים אשר מהווים מסגרת טיפולית. עוד קבעה הועדה כי היא ממליצה למשרד הבריאות לרכז את האינפורמציה בנוגע לכלל המוסדות והמסגרות הטיפוליות הקיימות ולהנגיש אינפורמציה זו למטופלים ולבני משפחותיהם. כן הודגש הצורך להנחות את הרופאים המטפלים במרכזים לבריאות הנפש ובחדרי המיון של בתי חולים כלליים ופסיכיאטריים להפנות את המטופלים למוסדות אלה וליידע על קיומם.
במסגרת התביעה הוגשה חוות דעת מומחה לפסיכיאטריה, שקבע בין היתר כי אחרי הניסיון האובדני הראשון של הצעיר הוא היה במצב של סיכון אובדני גבוה, וכי במצב של דיכאון ובמיוחד כשהיה ניסיון אובדני קודם, יש לבצע הערכת מסוכנות וסכנה אובדנית. עוד קבע המומחה בחוות דעתו כי במשך כל הטיפול במרפאת הנפש לא נערכה הערכת מסוכנות מסודרת ולא נקבע שהמנוח נמצא בסכנה גבוהה לביצוע ניסיון אובדני נוסף, וכי למרות ההמלצה במרפאה לשיחות פסיכותראפיה, המנוח לא הופנה לשיחות במרפאה, ללא כל נימוק או הסבר. בנוסף סבר המומחה כי אילו הרופאה המתמחה הייתה פועלת כראוי ומתווה המשך מעקב פסיכיאטרי, אין ספק שהיה נמנע מהמנוח מפח נפש, תסכול, ובעיקר חוסר התקווה והייאוש.
נוכח האמור, נטען כי בית החולים התרשל בטיפול במנוח ולא מנע את מותו הטראגי. התביעה, על סך 2.5 מיליון שקלים, נדונה בימים אלה בבית משפט בשלום בתל אביב.
