שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביקורת חריפה נגד חוק הלאום המתגבש: "סטירת לחי לזהות היהודית"

חדשות

ביקורת חריפה נגד חוק הלאום המתגבש: "סטירת לחי לזהות היהודית", צילום: Getty images Israel
ביקורת חריפה נגד חוק הלאום המתגבש: "סטירת לחי לזהות היהודית"
19/09/2017, עו"ד לילך דניאל

בדיון שנערך אתמול בכנסת תקפו חברי כנסת ומשתתפים נוספים את הצעת החוק שנועדה לעגן את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. פרופ' ידידיה שטרן: "מהפכה נגד מגילת העצמאות"; ח"כ אוסאמה סעדי: "החוק מדיר את המיעוט הערבי מהאות הראשונה עד האחרונה"

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), קיימה אתמול (ב') דיון על הכנתה לקריאה ראשונה של הצעת "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי". בדיון נטלו חלק גם סגני נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' ידידיה שטרן ופרופ' מרדכי קרמניצר, אשר תקפו את הצעת החוק בחריפות וכינו אותה בין היתר "מהפכה נגד מגילת העצמאות", "סטירת לחי לזהות היהודית" ו"הצעה שנועדה להשפיל את המיעוטים הלא יהודיים" במדינה. גם חברי הכנסת שנכחו בדיון לא חסכו בביקורת.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

ההצעה, אותה יזמו ח"כ אבי דיכטר, אורלי לוי-אבקסיס, מוטי יוגב וחברי כנסת נוספים, נועדה לעגן בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, את אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, את עקרון השבות ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, מוצע לעגן את הקשר עם יהודי התפוצות, לתת זכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום ולעגן את השמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות. נוסף לאמור, מוצע לקבוע את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד. בנוסף, קובעת הצעת החוק כי המשפט העברי ועקרונות מורשת ישראל ישמשו כמקור השראה לבית המשפט בפירושם.

במהלך הדיון אמר פרופ' שטרן כי החוק הוא "צלקת עמוקה בזהות שלי כיהודי לאומי... זהו חוק שנותן סטירת לחי לזהות היהודית. אנו חייבים לעשות כל מאמץ כדי לכונן את ה"ביחד" שלנו גם סביב הציר החוקתי. אם נמשיך במגמות של הורדות ידיים בין קבוצות אידיאולוגיות ובין קבוצות זהות, אנחנו נראה התרופפות של הישראליות. הבית הזה חייב לקחת את האחריות של אסיפה מכוננת ולתת לעתיד שלנו סיכוי אמיתי. ישראל היא מדינת כל מיעוטיה, כל אחד מהיושבים פה הוא מיעוט והשאלה איך אנחנו יכולים לטפל במיעוטים מתוך ביטחון של שותפות. נכון לעכשיו, החוק הוא מהפכה נגד מגילת העצמאות, בה הבטחנו לעצמנו ולעולם שוויון".

פרופ' קרמניצר אמר: "ההצעה לא באה לעולם בשביל מה שיש בה, מכיוון שזה כבר חרוט בספר החוקים של מדינת ישראל וכתוב בהכרזת העצמאות שלה ואין מי שמתכחש לו בקרב הציבור היהודי. ההצעה באה לעולם בשביל מה שאין בה - אזכור למיעוטים שחיים בה. מדינת ישראל היא גם ביתו הלאומי של העם היהודי וגם מדינת כל אזרחיה. אין מדינה דמוקרטית שאיננה מדינת כל אזרחיה. אי אפשר לחוקק את "חוק החוקים" מבלי להתייחס לאזרחי המדינה מקבוצות המיעוטים. נראה כאילו ההצעה בה בכדי להשפיל את המיעוטים הלא יהודים וכדי להכריז על מדינת ישראל כמדינת אנטי שוויון, ולכן אסור לקדם אותה".

ח"כ אוסאמה סעדי: "מכניסים את הדמוקרטיה כמס שפתיים"

מי שעוד נטלה חלק בדיון הייתה הפרופ' רות גביזון שאמרה "חוקה זה דבר חשוב מאוד וזה רע מאוד שאין חוקה וכל הניסיונות לכפות חוקה לא יצליחו. המלצתי הייתה שלא לחוקק. אבל אם הכנסת כמחוקק הריבוני מחליטה לחוקק הכרזה חוקתית מחדש האפשרות הנכונה יותר היא דרך חוק יסוד: חזון המדינה. חזון קצר או ארוך בדמות החוק שעל השולחן זה לא יישכח לאחר כיפופי הידיים אלא יהיה בכל הטקסטבוקים של כל קהילות המשפט בעולם ויאמר שישראל בוחרת להגדיר עצמה חוקתית מחדש רק באמצעות חלק מהאלמנטים הקשורים בייחוד היהודי של המדינה".

פרופ' גידי ספיר אמר "לפני 25 שנה הגניבה קבוצת ח"כים שני חוקי יסוד ובימ"ש העליון מיהר לומר שמדובר במהפכה חוקתית ומאז עושה בהם שימוש לכתיבת חוקה תוצרת בימ"ש. אין בעולם בית משפט שכותב חוקה ואוכף אותה והעובדה הזו צריכה להטריד את כולם. הזמן שחולף ושתיקת הכנסת מגבירים את הביטחון של בית המשפט. הכרזה דמוקרטית על נקודת איזון שונה מזו שבחר בית המשפט עדיפה גם במחיר שהוא ילוש את הטקסט החדש באופן שלא יתיישב עם כוונת מנסחיו. אם לא ניתן יהיה לגבש הסכמה רחבה לחוק היסוד ראוי יהיה לגנוז אותו לעת הזו גם אם ניתן יהיה להעבירו ברוב דחוק".

גם בקרב חברי הכנסת שנכחו בדיון נשמעה ביקורת לא מעטה על החוק. ח"כ ציפי לבני מהמחנה הציוני טענה כי יוזמי החוק מעוניינים "לרמוס את החוק ואת השוויון" ואילו ח"כ רויטל סויד טענה כי מטרתו ליצור אזרחים סוג א' וסוג ב': "כל מטרת הצעת החוק הזו היא מלחמה, ניסיון להחליש את מעמד בימ"ש עליון כי לא הצליחו להעביר חקיקה אנטי דמוקרטית או חוקתית, אז פוגעים בכל מה שלא מאפשר את "המשילות". לאיזה יהודי נותנים פה שוויון. אני מכירה יהודים שלא נותנים להם להתפלל בכותל. זו צביעות".

חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, דב חנין ואוסאמה סעדי, התייחסו להשלכות החוק על המיעוט הערבי במדינה. במהלך הדיון אמר חנין "הקול הערבי חסר בדיון באופן בולט. החוק הזה הוא מהפכה אנטי חוקתית ואנטי דמוקרטית... הדת היהודית שולטת בכל החיים אז את זה צריך עוד לחזק? מי שטוען שבימ"ש לא נותן מספיק משקל ללאומיות לא קורא או לא מבין את פסקי הדין". ח"כ סעדי, שהגיש אמש את התפטרותו מהכנסת, הוסיף "זה אחד החוקים המסוכנים ביחסים העדינים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי. מה שאין בו יותר חמור ממה שיש בו. החוק מדיר את המיעוט הערבי שהוא 20% מהאות הראשונה עד האחרונה כאילו אנחנו לא קיימים. אח"כ אתם שואלים למה הציבור הערבי לא נאמן. אתם דוחפים אותנו לקיר ואז שואלים למה המדינה לא מייצגת אותנו. אתם מכניסים את מושג הדמוקרטיה כמס שפתיים. לא נשאר ממנה כלום".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:179
קומיט וכל טופס במתנה