חדשות

דוח הסיכום השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2016, הכולל לראשונה נתונים אודות מחלקת הבג"צים, מח"ש ויחידת הסייבר, מציין את הירידה במספר כתבי האישום שהוגשו ואת העלייה בשווי הרכוש שהוחרם מהעבריינים וגם מאפיין את הפרקליטים המועסקים בפרקליטות המדינה – 66% מהם נשים

במהלך שנת 2016 הוגשו במחוזות הפרקליטות כ-4,500 כתבי אישום, ירידה של כ-16% לעומת השנה הקודמת. בשליש מכתבי האישום שהוגשו ב-2016 העבירה המרכזית היתה עבירת אלימות, כ-15% עסקו בעבירות מין ו-9% בעבירות הונאה. כך עולה מדוח הסיכום השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2016 שפורסם מזה שנה שנייה ברציפות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הדוח כולל נתונים על שיעור ההרשעות ושיעור הסדרי הטיעון במשפטים הפליליים שהסתיימו ב-2016, המשך מגמת הירידה בתיקי החקירה המועברים לפרקליטות מהמשטרה, וכן עלייה בשווי הרכוש שתפסה המשטרה בשלבי החקירה הראשונים, כמו גם עלייה משמעותית של 26% בנתוני החילוט הסופי שבית המשפט אישר בסוף ההליך.

84% מהנאשמים הורשעו

הדוח מפרט נתונים אודות פעילות הפרקליטות הפלילית, המטפלת בכ-10% מהתיקים הפליליים בישראל, העוסקים בעבירות החמורות שבספר החוקים (יתר התיקים מטופלים בעיקר על ידי חטיבת התביעות במשטרת ישראל). הדוח מציין כי בשנים 2011-2014 נרשמה מגמת עלייה בכמות תיקי החקירה שהועברו לפרקליטות, ובהתאמה בכמות התיקים הפליליים שנפתחו בעקבותיהם. עם זאת, בשנתיים שלאחר מכן ניכרת מגמה הפוכה של ירידה במספר תיקי החקירה שהועברו מהמשטרה לעיון הפרקליטות.

כ-40% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2016 עסקו בעבירות אלימות, כ-14% בעבירות מין, כ-13% בעבירות הונאה וכ-8% בעבירות רכוש. בכ-40% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2016 המליצה המשטרה לסגור את התיק, אך הסמכות להכריע בתיקים אלה היא של הפרקליטות, שכן העבירות שיוחסו בהם לחשודים הן עבירות המצויות בסמכות הטיפול שלה. בשנה זו נגנזו במחוזות הפרקליטות כ-24,600 תיקים, מבלי שהוגש בהם כתב אישום. כ-21% מהתיקים (כ-5,100 תיקים) נסגרו משום שהועברו לטיפול גוף תביעה אחר (בעיקר התביעה המשטרתית). 79% מהתיקים נגנזו במחוז מבלי שהוגש כתב אישום, כאשר עילות הגניזה המרכזיות הן חוסר ראיות מספיקות (60%), מצבים בהם נסיבות העניין אינן מצדיקות הגשת כתב אישום (23%) וחוסר אשמה (11%).

הדו"ח מפרט את התפלגות כתבי האישום לפי מחוזות ובפילוח של נושאים. כך למשל, במחוזות ירושלים, חיפה והצפון תופסות עבירות האלימות את הנפח הגדול ביותר בכתבי האישום (37%-41%). במחוז תל אביב, לעומת זאת, רק 22% מכתבי האישום עיקרם בעבירות אלימות. במחוז זה הוגש השיעור הגדול ביותר של כתבי אישום בגין עבירות מין (17% לעומת 12% למשל במחוז ירושלים), וכן השיעור הרב ביותר באופן משמעותי של עבירות הונאה (18% לעומת 6-8% ביתר המחוזות). השיעור הרב ביותר של כתבי אישום בגין עבירות סמים הוגש במחוזות תל אביב והמרכז.

בשנת 2016 הסתיימו בבתי המשפט כ-4,900 הליכים שיפוטיים שהתנהלו כנגד כ-6,500 נאשמים. 84% מהנאשמים הורשעו הרשעה מלאה או חלקית. לגבי 6% נקבע כי הם ביצעו את העבירה אך הם לא יורשעו ("אי הרשעה") ו-3% זוכו באופן מלא. ביחס ל-3% נוספים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום. ב-77% מתוך 90% הנאשמים שהורשעו או שעניינם הסתיים באי-הרשעה בשנה זו, ההרשעה התקבלה במסגרת הסדר טיעון. 85% מהסדרי הטיעון הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק. רק 1% מהסדרי הטיעון הושג עוד בטרם הוגש כתב האישום.

הישגים במאבק נגד הפשיעה המאורגנת

הדוח מציין כי כחלק מהמאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת, שמה לה הפרקליטות בשנים האחרונות כיעד מרכזי, להביא לעלייה משמעותית בשיעור הכספים והרכוש הנתפסים זמנית והמחולטים באופן סופי או נשללים מהעבריין בדרך אחרת בצו שיפוטי. חילוט סופי הוא העברה של רכוש (הקשור לעבירה או רכוש בשווי רכוש שהולבן) לקניינה של המדינה, במטרה להגיע לתוצאה צודקת יותר, לעקר את הכדאיות שבפשיעה, למנוע המשך ביצוען של עבירות נוספות תוך שימוש ברכוש ולהגביר את ההרתעה. לטובת העמידה ביעד זה, בשנים האחרונות הוקמו במחוזות הפרקליטות חוליות אכיפה כלכלית, המונות ככלל 3 פרקליטים: פרקליט בעל מומחיות בתחום הפיסקאלי, פרקליט בעל מומחיות בתחום הלבנת הון, ארגוני פשיעה וחילוט ופרקליט בעל מומחיות בתחום האזרחי-מינהלי.

בשנת 2016 נרשמה עלייה של 11% ביחס לשנה קודמת בשווי הרכוש שנתפס בשלבי החקירה הראשוניים על ידי המשטרה, בתיקים שבליווי הפרקליטות – 753 מיליון שקל לעומת 675 מיליון שקל ב-2015.

שיעור הכספים והרכוש שנלקחו מהעבריינים בתום ההליך המשפטי – המורכב מנתוני החילוט הסופי שבית המשפט אישר בסוף ההליך, גובה עיקולי המס והקנסות שהושתו על הנאשמים ומסכומים נוספים, כגון השבה לקורבנות עבירה – עמד בשנת 2016 על כ-629 מיליון שקל במצטבר, עלייה של 26% ביחס לשנה הקודמת.

לראשונה כולל הדוח גם נתונים אודות פעילות מחלקת הבג"צים של הפרקליטות, מח"ש, יחידת הסייבר, המחלקה למשפט העבודה והמחלקה הפיסקאלית. על פי הדוח, במהלך 2016 התקבלו במח"ש החלטות לגבי 773 תיקים בהם נחקרו שוטרים תחת אזהרה (במרבית התיקים נחקרו למעלה משני שוטרים בכל תיק). כ-31% מתיקי החקירה הסתיימו בהעמדת שוטר אחד או יותר לדין פלילי או משמעתי. בכ-68% מבין התיקים שטופלו הסתיימה החקירה בהחלטה להעמיד לדין פלילי או משמעתי, או לחלופין, התיק נסגר לאחר שהחקירה הגיעה לכלל מיצוי, קרי לחקר האמת, כשעילת הגניזה היא חוסר אשמה של השוטר (לאחר שנמצא כי פעל כדין) או חוסר עניין לציבור, להבדיל מחוסר ראיות או על"ן (עבריין לא נודע).

ביחידת הסייבר טופלו במהלך 2016 כ-20 תיקים שכללו עבירות של חדירה לחומר מחשב, הפצת סוסים טרויאנים, גניבת מידע ממוחשב, מרמה וזיופים מקוונים, הטרדה מינית באמצעות האינטרנט, החזקת מאגרי מידע בלתי מורשים ועוד. ב-8 מהתיקים הוגש כתב אישום, 8 נגנזו מבלי שהוגש כתב אישום, ב-2 טרם התקבלה החלטה ו-2 נוספים מצויים בהליכי שימוע. 

משימה נוספת של יחידת הסייבר היא אכיפה אלטרנטיבית כלפי עבירות ביטוי במרחב המקוון: הסרת תכנים אסורים, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש במנוע החיפוש, חסימת גישה אל התכנים והשעיה או הרחקה של משתמשי אינטרנט. מאז תחילת הפעילות בתחום הועברו ליחידה כ-2,250 תכנים המפרים לכאורה את החוק, רובם ככולם (91%) מהווים לכאורה הסתה לאלימות ולטרור. 70% מהתכנים הוסרו בעקבות פעילות יחידת הסייבר, 7% הוסרו חלקית, 19% לא הוסרו והשאר מצויים עדיין בשלבי טיפול או שהוחלט שאין מקום לטפל בבקשה.

מחצית מהפרקליטים – בני פחות מ-39

היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה הגישה בשנת 2016 הליכים יזומים, לשם שמירה על נכסי המדינה והקופה הציבורית, בהיקף כולל של כ-400 מיליון שקל. אכיפה אזרחית היא שם כולל להליכים אזרחיים ומינהליים יזומים על ידי המדינה, להבטחת זכויות קנייניות, כספיות, חוקיות ואינטרסים ציבוריים של המדינה. כ-60% מהתביעות היזומות שהוגשו ב-2016 במחוזות ועל ידי המחלקה לאכיפה אזרחית עסקו בתחום הנזיקין, 22% עסקו במקרקעין ו-18% עסקו בתחום החוזים, חיובים וקניין רוחני. ב-2016 נפסקו לטובת המדינה בהליכים שיזמה סכומים של כ-305 מיליון שקל, מהם 230 מיליון במסגרת בוררות ים המלח.

במחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה נפתחו בשנת 2016 כ-2,630 תיקים, מהם 82% עסקו בעתירות לבג"ץ, 6% רשות ערעור על פסקי דין מחוזיים בעתירות אסירים ו-5% ערעורים על פסקי דין מינהליים. כרבע מהעתירות לבג"ץ עסקו במעצרים מינהליים וכרבע נוסף בעניינים הקשורים לאזור יהודה ושומרון.

שני שלישים מהעתירות שהתנהלו בבג"ץ במהלך 2016 (כולל הליכים שהחלו קודם לכן) נדחו, והיתר התקבלו באופן מלא או חלקי. ברובם המכריע של ההליכים שהתקבלו חלקית (87%) הושגה פשרה בין המדינה לבין העותרים, בלא צורך בהתערבות בית המשפט. כך גם ביחס לעתירות שהתקבלו במלואן – בכ-81% מעתירות אלה הסכימה המדינה לעתירה ובית המשפט לא נדרש להכריע בהן.

הדוח מתייחס גם לכוח האדם בפרקליטות, שבה מועסקים כ-1,800 עובדים, מהם כ-1,000 פרקליטים. כ-66% מהפרקליטים הם נשים, וכמחצית מהם הם בני פחות מ-39. בשנת 2016 נרשמה עלייה של כ-16% במספר בני המיעוטים המועסקים בפרקליטות. נכון לסוף שנת 2016, הועסקו בפרקליטות 140 בני מיעוטים, המהווים כ-8% מכלל העובדים, מחציתם פרקליטים.