הרוצח המורשע ורעייתו אולגה הגישו לבית המשפט בקשה להשבת תפוסים שנתפסו על ידי המשטרה במהלך החקירה, בהם טבעת נישואין, שרשרת וכלי עבודה, דיסקים ותמונות מחשב של זדורוב. המדינה סירבה בנימוק שבכוונתו של זדורוב להגיש בקשה למשפט חוזר
בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את בקשתם של רומן זדורוב, שהורשע ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל ורעייתו אולגה, להורות למשטרה להשיב להם חפצים אישיים שנתפסו במהלך החקירה ובהם טבעת נישואין, שרשרת של אולגה וכן כלי עבודה, דיסקים ותמונות מחשב של רומן. ביהמ"ש: למרות שהחפצים לא הוצגו כמוצגים במשפטו של זדורוב וכן לא נטענה לגביהם כל טענה עד כה, אין בכך כדי לשלול את הפוטנציאל הראייתי שלהם בעתיד.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בבקשה, אותה הגישו בני הזוג זדורוב באמצעות עורכי הדין יורם הלוי ומשה שרמן, נטען בין היתר כי לתפוסים המבוקשים אין ולא הייתה נפקות ראייתית כלשהי בתיק והם לא הוצגו כמוצגים. בנסיבות אלה, נטען כי אין טעם מוצדק או סביר שלא להיענות לבקשה ולהורות להשיב לבני הזוג את התפוסים. קודם להגשת הבקשה פנו בני הזוג זדורוב למשטרה, אולם זו דחתה את בקשתם בין היתר מאחר שבאי כוחם הודיעו כי בדעתם להגיש בקשה למשפט חוזר בעניינו של זדורוב. בנסיבות אלה, סבורה המדינה שלא ניתן להשיב חפצים שנתפסו במהלך החקירה אך יחד עם זאת לא התנגדה להעביר למבקשים עותק מתוכן המחשב האישי של זדורוב, ככל שיחפצו בכך.
בתגובתה לבקשה ציינה המדינה כי בהתאם להלכה הפסוקה חלה חובה לשמור לצמיתות חפצים שנתפסו במהלך חקירת פרשת רצח, ובוודאי כאלה אשר ככל הנראה היו על גופו של הנאשם בעת ביצועו, בין אם החפצים הוצגו כמוצג ובין אם לאו. עוד ציינה המדינה כי הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שבדעתו של זדורוב להגיש בקשה למשפט חוזר וכי לא ניתן לדעת בעת הזאת מה ניתן יהיה להפיק מהמוצגים הללו בעתיד או איזה טענות ירצה זדורוב להעלות בעניין זה בעתיד.
סגנית הנשיא אסתר הלמן דחתה את הבקשה וציינה כי היא מעוררת פעם נוספת את סוגיית היחס בין הדינים העוסקים בשמירת חומר ארכיוני על ידי גופי החקירה, לבין אלה העוסקים בהחזרת תפוסים שנתפסו על ידי המשטרה במסגרת חקירה או המשך החזקתם בידי רשויות החקירה/ הפרקליטות. בעניין זה, התייחסה השופטת להחלטה דומה בה דחתה את בקשת אמה של תאיר המנוחה להשבת מוצגים וציינה כי מטעמים דומים יש לדחות גם את הבשקה הנוכחית.
עוד התייחסה השופטת להלכה הפסוקה שנקבעה בעניין אל עביד, בה עמדה נשיאת בית המשפט העליון נאור על חשיבות שמירתם של חומרי חקירה אגב דיון בבקשה למשפט חוזר. באותו עניין ציינה נאור כי לפי הוראותיהם של חוק הארכיונים ושל התקנות מכוחו חלה חובה לשמור לצמיתות חומרים הקשורים בתיקים פליליים חמורים, בין היתר בעבֵרות של רצח ושל אונס. כך, הן לגבי תיקי בתי-המשפט והן לגבי חומרי חקירה המצויים בידי רשויות אחרות, כגון הפרקליטות, המשטרה והמכון לרפואה משפטית. בהתייחס לסמכות הנתונה לבית המשפט ליתן הוראות בנוגע להשבת תפוס, נקבע באותו מקרה מפורשות כי סמכות זו מוכפפת להוראות חוק הארכיונים והתקנות שהותקנו על פיו.
אשר לרציונל העוסק בחשיבות שיש בשמירתם של מוצגים או חומרי חקירה בתיקי פשע חמור, סברה השופטת הלמן כי זה תקף גם בכל הנוגע לבקשות להשבתם לטוענים לזכות בהם. בהחלטתו בעניין אל עביד, הדגיש בית המשפט העליון את החשיבות שיש בשמירת חומרי חקירה, לאור התפתחויות טכנולוגיות בעשורים האחרונים (כמו בהפקת פרופילי DNA), אשר טומנים בחובם פוטנציאל ראייתי משמעותי, ובשים לב לכך שאין כל דרך להעריך מה צופן העתיד בתחום ההתפתחויות הטכנולוגיות. לפיכך, אף שבכל מקרה יש לבחון לגופו את הפוטנציאל הראייתי שהיה טמון בראייה שאבדה, אין ספק כי עצם השמדת ראיות פוגעת ביכולתו של נאשם לבסס את טענותיו בבקשה למשפט חוזר.
נוכח האמור, קבעה השופטת כי גם אם התפוסים בהם עוסקת הבקשה לא הוצגו כמוצגים במשפטו של זדורוב ולא נטענה לגביהם כל טענה עד כה, אין בכך כדי לשלול את הפוטנציאל הראייתי שלהם בעתיד. זאת, על אף הערך הסנטימנטלי שיש לחלק מהפריטים השמורים בידי המשטרה.
