עמותת "חדר החסידים ויכלכל יוסף" המפעילה ישיבה וחנות מקוונת, העמידה בעמוד הראשי של אתרה הדפס של התמונה המפורסמת מבלי שעשתה כל מאמץ לברר את סוגיית זכות היוצרים בו. העובדה שהציור הופיע גם באתרים אחרים ללא חתימת הציירת שימשה במקרה זה שיקול לקולא
עמותה חסידית המפעילה ישיבה וחנות למכירת מוצרי יודאיקה ותמונות תשלם 15 אלף שקל לציירת בגין הפרת זכויות היוצרים שלה בתמונה של קבר רבי נחמן מברסלב. העמותה מסייעת לצעירים שנפלטו מעולם הישיבות הרגיל לקיים חיי לימוד ומפעילה חנות באתר breslev-shop.co.il וחנות פיזית, המוכרת, בין היתר, תמונות צדיקים וקברי צדיקים. חלק מהתמונות מיוצרות על ידי התלמידים במטרה לסייע בתעסוקתם ולתמוך כספית בפעילות הישיבה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לטענת התובעת, תמר צייטלין, הדפסים של תמונה שציירה, בה נראה קבר רבי נחמן מברסלב, הוצעו למכירה בחנות המקוונת תמורת 160 שקל ליחידה, ללא רשותה או ידיעתה ומבלי שקיבלה סכום כלשהו מהתמורה. התובעת טענה כי חתימתה הוסרה מהציור שפורסם בחנות המקוונת, ולא ניתן לה קרדיט כיוצרת הציור, והנתבעים אף הגדילו לעשות והטביעו עליו סימן מים של החנות המקוונת, ובכך הוחמרה הפגיעה בזכותה המוסרית על הציור.
מנגד טענה העמותה כי הציור, הנראה יותר כצילום של הקבר, מופיע באתרים רבים באינטרנט, ללא קישור לתובעת כיוצרת, וכי הציור הגיע לעמותה במייל משלוח שאין בידיה פרטים שלו, ובתום לב הועלה לחנות המקוונת, מבלי שהיא היתה מודעת לכך שיש זכות יוצרים על הציור. העמותה הכחישה כל קשר להסרת חתימת התובעת מהציור, וטענה כי מיד עם קבלת מכתב מהתובעת, היא הסירה את הציור מהחנות. העמותה טענה עוד כי רק קונה אחד רכש את הציור – בעלה של התובעת – וכי היא מוכנה להחזיר את הסכום ששולם.
השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע מבית משפט השלום בפתח תקוה קיבלה את התביעה וקבעה כי העמותה הפרה את זכות היוצרים של התובעת. השופטת ציינה כי בדיון הוצגו הציור המקורי והדפס חתום שלו, לצד ההדפסים שהוצעו למכירה בחנות המקוונת, והוכח ללא כל ספק כי מדובר בהעתקים של הציור פרי יצירת התובעת ולא צילום של הקבר.
השופטת הוסיפה כי גרסת העמותה ומי שפעל מטעמה לעניין אופן הגעת הציור לרשותם היתה עמומה ומתחמקת, וכי לא נעשה כל מאמץ לאתר את המייל שבו נשלח אליהם הציור, לטענתם, ואת שולחו, אך הם נמנעו מלעשות זאת.
בנוסף, קבעה השופטת, לא הוכח שהעמותה והפעילים מטעמה עשו מאמץ סביר להתחקות אחר קיום זכויות יוצרים בציור, בין אם באמצעות "חיפוש תמונה" בגוגל, ובין בחיפוש מילולי בגוגל תחת ההגדרה "ציור קבר רבי נחמן" – חיפוש שהיה מעלה באופן מהיר את שמה של התובעת כיוצרת הציור ובעלת זכות היוצרים בו.
"התרשמתי כי העמותה ופעיליה פעלו בקלות ראש כאשר השתמשו למטרותיהם ביצירתה של התובעת, אותה מצאו לנכון להציג בעמוד הראשון של החנות המקוונת, ללא מאמץ לברר את סוגיית זכות היוצרים בציור, ומתוך אדישות לקיומה", כתבה השופטת בפסק הדין. "עם זאת, אני נותנת משקל לקולא לעובדה כי הציור הופיע גם באתרים אחרים, שאינם קשורים לתובעת, וללא חתימתה, באופן שהיה בו כדי להטעות את העמותה ופעיליה לגבי הרשות לעשות שימוש חופשי בציור".
עוד נדחתה טענת הנתבעים כי הם מכרו רק הדפס אחד של הציור, בהתחשב בעודה כי ההדפס הוצג בעמוד הראשי של החנות המקוונת ובכך שקברו של הרבי נחמן מברסלב משמעותי ומבוקש על ידי המתעניינים במוצרי החנות. לנתבעים גם לא היה כל הסבר לקבלה נוספת שהציגה התובעת, על רכישת הדפס מהחנות על ידי אדם אחר שאינו בעלה. נוכח גרסתם, התרשמה השופטת כי לא ניתן לסמוך על תדפיס הנהלת החשבונות של החנות רואה חשבון.
