חדשות

ריבוי מקרי האלימות בגני ילדים ובמוסדות החינוך הוביל לפתרונות יצירתיים, שיש בהם מנגד פגיעה בזכותם של התלמידים לפרטיות. האם מותר להציב מצלמות אבטחה ולחפש בתיקי התלמידים ומה אסור לצוות בית הספר לעשות? עורכי הדין ורד כהן ורענן בר און מסבירים

ריבוי מקרי האלימות בגני ילדים ובמוסדות החינוך הוביל לפתרונות יצירתיים, שיש בהם מנגד פגיעה בזכותם של התלמידים לפרטיות. גם חיפוש בתיקים או בארוניות של התלמידים או דיווח על מצבם לאחר מעוררים לא מעט קשיים. עד כמה מתיר החוק בישראל לפגוע בפרטיות התלמידים?

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הצבת מצלמות בשטח בית הספר

לפני כשנה הגיש ח"כ איציק שמולי הצעת חוק, בתמיכה של 80 חברי כנסת, לפיה גני ילדים יחויבו להתקין מצלמות אבטחה בשטחם. לדברי ח"כ שמולי, מדובר בצעד שנועד להגן על הילדים בעקבות ריבוי מקרי האלימות בגני הילדים. היתרונות בהתקנת מצלמות אבטחה בגני ילדים ברורים וידועים. מערכת האבטחה המצולמת תאפשר להשגיח ולפקח בזמן אמת אחר המתרחש בגן הילדים, ולפקח על מי שאמון על ביטחונם של ילדינו הרכים. התקנת מצלמות אבטחה עשויה למנוע את מקרי האלימות המתרחשים בחדרי חדרים, ובמקרי אלימות – להעניש את האחראים. יכולת הצפייה בזמן אמת במתרחש בגן הילדים תאפשר אבטחה אפקטיבית ויעילה, בעלת קשר ישיר לביטחונם ושלמותם, הפיזית והנפשית, של הילדים. אלא שיישומה של ההצעה צריך לעלות בקנה אחד עם הוראות הדין בישראל.

בישראל חוקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב – 1992, המעגן את זכותו של אדם לפרטיות בצנעת חייו. הזכות לפרטיות של ילד מעוגנת באמנה הבינלאומית לזכויות הילד, שנחתמה על ידי ישראל בשנת 1990 ואושררה בשנת 1991. באמנה הבינלאומית נקבע שהחוק יגן על הילד מפני פגיעה שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו ובפרטיות משפחתו וביתו, וכן מפני פגיעה בכבודו ושמו הטוב.

חוק זכויות התלמיד, תשס"א – 2000, אימץ את האמור לעיל וקבע, בסעיף 12 כי "מוסד חינוך לא ימנע מתלמיד לממש את זכויותיו כאמור בחוק זה או בכל דין אחר". יש להבחין בין הצבת מצלמות בשטחים ציבוריים לבין הצבתן בשטחים שאינם ציבוריים. אם המצלמות מוצבות במקום ציבורי, למטרת שמירה על בטחון הציבור – אין מדובר בפגיעה בפרטיות. לעומת זאת, אם בית הספר חפץ להציב מצלמות בשטחים בבית הספר שאינם שטחים ציבוריים, לצורך תיעוד קטינים הנכנסים אליהם, נדרשת קבלת הסכמה מודעת וחופשית של החשופים לצילום, היינו לקבל הסכמה מראש למיקום המצלמות מהוריהם של הקטינים. זאת, למעט מקרים בהם קיים חשש שמודעות של מצולמים למצלמות תכשיל את מטרתן. רק בהתקיים התנאים לעיל – ניתן יהא ליישם את ההצעה, ולהפיק ממנה את היתרונות.

חוזר המנכ"ל לא נאכף

על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שפורסם לפני כשנה וחצי, ההחלטה על הצבת מצלמות בתוך מוסד חינוך היא כיום של מנהל המוסד. אם יחליט על הצבת מצלמות – מצלמה תוצב כך שהיא תצלם את השטח הציבורי המשרת את כל באי המוסד החינוכי, כמו חצרות, מגרשי ספורט, מסדרונות וגגות. על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, חל איסור להציב מצלמות במקום שבו מתקיימות פעילויות פרטיות כמו שירותים, חדרי מורים, חדר היועץ והמרפאה. כמו כן, חל איסור להציב מצלמות בכיתות הלימוד.

בחוזר המנכ"ל הובהר כי למצלמה לא יחובר התקן בעל יכולת שמע או יכולת להקליט שמע. עוד נקבע כי רק מנהל מוסד חינוכי יוכל לצפות בצילום בזמן אמת, או אדם מצוות המוסד החינוכי שהוסמך על ידו לכך, והחומר ימחק בתוך שלושה ימים לכל המאוחר מיום הקלטתו, אלא אם כן סבר מנהל המוסד החינוכי שההקלטה כוללת אירוע חריג שיש חשיבות מרובה בשמירתו.

עד כה, חוזר המנכ"ל, שכאמור פורסם כבר לפני כשנה וחצי, לא נאכף. משרד החינוך עדיין לא אסף וריכז מידע על מצלמות אבטחה בבתי הספר. כך למשל לא גם נאכפת ההנחיה בחוזר המנכ"ל לפיה החומר שיוקלט במצלמות ימחק לאחר שלושה ימים מיום ההקלטה.

מחקר שנערך לאחרונה חשף שהמצלמות בבתי הספר משמשות פחות לבטיחות ויותר לאכיפת משמעת. יש לתת את הדעת גם על השימוש בהקלטות, לקבוע מי אחראי עליהן, היכן הן שמורות, וכיצד תימנע הסכנה של "זליגת" הצילומים לאינטרנט או הגעתם לצדדים שלישיים.

איזו פעולה תיחשב כהפרה של זכות התלמיד לפרטיות?

בבית ספר פלוני פרץ גל גניבות של כסף ודברי ערך. האם מותר למורים לחפש בתיקים וכיסים של תלמידים, בניסיון להתחקות אחר הגנב? יועצת בית הספר שמעה מתלמיד על רצונו להתאבד. האם מותר לה לדווח על השיחה להוריו? איזו פעולה תיחשב כהפרה של  זכות הפרטיות של התלמיד?

הדוגמאות לפגיעה בפרטיותו של תלמיד הן מגוונות: בילוש או התחקות אחר תלמיד העלולים להטרידו, ביצוע האזנת סתר (אסורה על פי חוק) לשיחות שמקיים תלמיד, צילום תלמיד ברשות היחיד, פרסום תצלומו של תלמיד ברבים בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו ועוד.

בעיקרון, חיפוש בתיקו של תלמיד ייחשב כפגיעה בפרטיותו. בהתאם להוראות משרד החינוך, מותר לחפש בתיקו של תלמיד במקרים שבהם יש חשד בטחוני מבוסס נגד התלמיד, כגון מציאת כלי נשק בחפציו. גם כאשר מותר לחפש בתיקו של תלמיד, יש לבצע את החיפוש בצנעה, תוך הסתרת עצם הידיעה על החיפוש מאחרים, ובנוכחות שני אנשי צוות שאינם מלמדים את התלמיד, על מנת לשמור על כבודו וזכויות הפרט שלו, וכאשר החיפוש מוגבל למטרה הספציפית בלבד. ההחלטה על ביצוע החיפוש, נימוקיה ותוצאותיה יתועדו ויועברו למפקח על המוסד החינוכי.

האמור יפה גם לעניין חיפוש בארוניות שנשכרו על ידי תלמידים. הארוניות הן אומנם רכוש בית הספר, אולם הן מושכרות לשימושו של התלמיד, וכאשר הן בחזקת התלמידים – נאסר לבצע בהן חיפוש. זאת, למעט במקרים קיצונים וחריגים של החזקת כלי נשק בארוניות.

גילוי מידע על תלמיד

חובת הצוות החינוכי להקפיד על קיום השמירה על הפרטיות של התלמידים בתוך המוסד החינוכי ומחוצה לו. אסור לצוות בית הספר לעשות שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של תלמיד או למוסרה לאחר. על פי חוק זכויות התלמיד, כל אדם הקשור למערכת החינוך חייב לשמור בסוד כל מידע שהגיע אליו לגבי התלמיד, אלא אם כן נדרש הדבר לצורך ביצוע תפקידו. על הצוות לדווח על מצבו של התלמיד להוריו בלבד. חשיפת שיחות בין תלמיד למורה, או אפילו היועצת, אינה מהווה פגיעה בפרטיות.

מערכת היחסים של התלמיד עם בית הספר חשופה בפני ההורים. זאת, למעט מקרים שבהם תוכן השיחה הוא עבירות פליליות המבוצעות כלפי התלמיד, או כאשר למען ביטחון התלמיד אין לחשוף את תוכן השיחה עימו. דיווח של צוות בית הספר להוריו של התלמיד אין בו כדי להפר את זכויות התלמיד, ואין בו כדי להפר את חובת הסודיות של התלמיד.

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר און ממשרד בר און, כהן עורכי דין עוסקים בדיני משפחה, מקרקעין, דיני ביטוח ונזיקין  http://www.bar-oncohen.co.il/