בית המשפט לתביעות קטנות קיבל תביעה נגד בנק יהב לאחר שנציגה מטעמו התקשרה ללקוח וגילתה לו שאשתו נטלה הלוואה שעליה לא ידע דבר. השופטת קיבלה את גרסת בני הזוג כי הדבר גרם למשבר אמון חריף ביניהם וכי אף עמדו על סף גירושין וקבעה כי העובדה שהצליחו לשקם את היחסים אינה מקהה את מידת הסבל שנגרם להם
בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעתה של לקוחה נגד בנק יהב לאחר שנציגה מטעמו התקשרה לבעלה והציעה לו לקחת הלוואה שתכסה הלוואה קודמת שנטלה אשתו, שעליה כמתברר, לא ידע דבר. בית המשפט קיבל את הטענה כי האירוע הנדון הוביל לשבר גדול בקשר בין בני הזוג, שנבע בעיקר מהעובדה שהבעל שמע אודות קיומה של ההלוואה ב"דרך לא דרך" ולא מאשתו, אשר חששה מלספר לו על כך בשל התנגדותו לנטילת הלוואה שהייתה ידועה לה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בתקופה הרלוונטית לתביעה הייתה התובעת בעלת חשבון פרטי בסניף בנק יהב בחדרה. בנוסף לכך היו התובעת ובעלה בעלי חשבון משותף בסניף של הבנק בירושלים. בשלב מסוים נטלה התובעת הלוואה בסך 25 אלף שקל במסגרת החשבון הפרטי שלה. מספר חודשים אחר כך, התקשרה נציגת הבנק לבעלה של התובעת והציעה לו אפשרות לממש הלוואה בכל תחום תוך שציינה כי באמצעות הלוואה זו הוא יוכל, בין השאר, "לסגור" גם את ההלוואה הקודמת שנטלה אשתו, ושעליה כפי שהתברר, לא ידע דבר.
בתביעה שהגישה לבית המשפט לתביעות קטנות נגד הבנק טענה התובעת כי בעקבות הגילוי נאלצה להודות בפני בעלה כי הסתירה את הדבר מפניו וכתוצאה מכך נסדקה מערכת היחסים ביניהם, הם עברו משבר אמון קשה ואף עמדו על סף גירושין. לטענתה, במסירת המידע לבעלה הפר הבנק את חובות הסודיות, הזהירות והנאמנות שלו כלפיה ופגע בפרטיותה, שכן היא נתנה בו אמון מלא וסמכה עליו כי לא יגלה את מצב החשבון הפרטי שלה לאיש. גם בעלה של התובעת, שהעיד בתיק, הגדיר את החוויה שהוא חווה כ"בגידה" וציין כי בני הזוג עברו תקופה קשה.
השופטת רקפת סגל מוהר קיבלה את התביעה באופן חלקי וקבעה כי התובעת הוכיחה את טענותיה העובדתיות הן באמצעות תמליל השיחה שהתקיימה בין נציגת הבנק לבעלה והן באמצעות עדות הבעל, אשר חיזק את תיאוריה אודות המשבר אליו נקלעה מערכת היחסים ביניהם בעקבות האירוע מושא התביעה. בית המשפט קיבל את הטענה כי האירוע הנדון הוביל לשבר גדול בקשר בין בני הזוג, שנבע בעיקר מהעובדה שהבעל שמע אודות קיומה של ההלוואה ב"דרך לא דרך" ולא מאשתו, אשר חששה מלספר לו על כך בשל התנגדותו לנטילת הלוואה שהייתה ידועה לה.
עוד נקבע כי אמנם לא היה מדובר במסירת מידע מפורש אלא ככל הנראה בטעות של נציגת הבנק, אולם גם מעשה זה עולה כדי הפרת חובת הסודיות של הבנק המהווה לכל הפחות רשלנות שנבעה מאי בדיקת כל הנתונים הרלבנטיים ביסודיות לפני מעשה.
לבסוף הוסיפה השופטת כי גם אם מערכת היחסים בין בני הזוג לא הייתה מושלמת קודם לכן, היה זה הבנק שגרם למשבר האמון המסוים שארע ביניהם ולכן עליו לשאת בתוצאותיו של משבר זה. גם העובדה שהשניים השכילו והצליחו לשקם את ההריסות ואף נטלו הלוואה נוספת בחשבונם המשותף, אין בה לדעת השופטת כדי להקהות את מידת הסבל שנגרמה להם באותו הזמן. לפיכך, יפצה הבנק את התובעת בסך של 15,000 שקל בתוספת הוצאות בסך 750 שקל.
