בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע הבוקר פה אחד את בילאל שאכר, תושב הצפון, באונס וברצח רינת רואס ז"ל בת ה-20 שנעלמה סמוך לביתה בשנת 2005. הנאשם, שעבד כפועל בניין באותה עת, נמלט מהאזור מיד לאחר האירוע ולכן לא ניטלו ממנו דגימות דנ"א
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע הבוקר (ב') את בילאל שאכר, תושב הצפון, באונס וברצח רינת רואס ז"ל בשנת 2005. רואס, צעירה כבת 20, נעלמה סמוך לביתה באשדוד לאחר שסיימה יום עבודה ולמחרת נמצאה ללא רוח חיים. במסגרת החקירה דגמה המשטרה מאות אנשים, לרבות פועלים שעבדו בסביבה, אולם התאמה לא נמצאה עד שבשנת 2014 נעצר הנאשם באקראי בגין אירוע אלימות ודגימותיו נמצאו תואמות ל-DNA שנמצא על גופתה של רואס תשע שנים קודם לכן.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
במאי 2005 סיימה רינת רואס ז"ל, צעירה כבת 20, את עבודתה בתל אביב ומנהלה הסיעה אותה לביתה באשדוד. המנהל הוריד אותה בצומת הסמוכה לביתה סמוך לשעה 23:00 ומרגע זה נעלמו עקבותיה. לאחר שמשפחתה וחבריה החלו בחיפושים אחריה, נמצאה גופתה למחרת היום וממצאי החקירה העלו כי עברה התעללות מינית קשה ובשלב כלשהו נחנקה למוות. שאכר, תושב הכפר בועינה נוג'ידאת שבצפון, עבד באותה עת כפועל בניין באתר בניה באשדוד אולם נמלט מיד לאחר האירוע ולכן המשטרה לא נטלו ממנו דגימות DNA במסגרת החקירה. בשנת 2014, בחלוף כתשע שנים מהרצח, נעצר הנאשם באקראי בגין אירוע אלימות ודגימת ה-DNA שניטלה ממנו נמצאה מתאימה לשלוש הדגימות שנלקחו מגופתה של רואס.
הנאשם, שיוצג בידי עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד ימימה אברמוביץ', הכחיש תחילה כי עבד אי פעם באשדוד אך בהמשך שינה גרסתו והודה כי עבד בעיר בתקופות מסוימות, לרבות בעת הרלוונטית לאירוע הרצח. במסגרת טענותיו העלה הנאשם טענות כלפי תקינות בדיקת ה-DNA שנערכה בשנת 2005 וכן טענות לגבי קיומו של "מחדל חקירה עצום" שפגע בהגנתו, שהתבטא בכך שהמשטרה לא עשתה די על מנת לאתר את הנאשם סמוך לרצח ולאסוף ראיות נוספות.
בית המשפט דחה טענות אלו וקבע פה אחד כי משקלן המצטבר של הראיות הנסיבתיות הכולל את ראיית ה-DNA, ההזדמנות שהייתה לנאשם לבצע את העבירות, שקריו והתנהגותו המפלילה לאחר הרצח – אינו מותיר כל ספק בדבר אשמתו בכל המעשים המיוחסים לו.
עו"ד טל אדיר כהן, שניהלה את התיק מטעם פרקליטות מחוז דרום (פלילי), מסרה בתום הדיון: "בחלוף 12 שנה אפשר לומר שיש לנו מעגל שסוף סוף נסגר. העקבות שהרוצח הותיר אחריו, עקבות ה-DNA שלו, הם שהובילו לחשיפת זהותו ובסופו של יום ללכידתו והרשעתו ע"י ביהמ"ש. אין לנו אלא לקוות שהידיעה שהרוצח של ביתם ישב כל חייו בכלא, תיתן נחמה, אף אם נחמה פורתא למשפחת המנוחה".
