שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > האיום המתחדש על מקצוע עריכת הדין - הגבלת שכ"ט חזרה לאופנה

חדשות

האיום המתחדש על מקצוע עריכת הדין - הגבלת שכ"ט חזרה לאופנה , צילום: השרה שקד בדיון בועדת החוקה. צילום: באדיבות דוברות השרה
האיום המתחדש על מקצוע עריכת הדין - הגבלת שכ"ט חזרה לאופנה
17/08/2017, עו"ד חור אוריאל ניזרי

בתום 7 דיונים ארוכים אישרה ועדת חוקה לפני מספר ימים תקנות שיזמה שרת המשפטים בעניין רשימת המגשרים בבתי המשפט. על הדרך הוגבל שכר הטרחה של המגשרים. לאחר שהוגבל שכ"ט בתחומים אחרים נראה כי היד עוד נטויה - כלכלה חופשית או התערבות פסולה בשוק חופשי?

לצד הרפורמה המבורכת והרצון הטוב של השרה שקד -  במהלך הדיונים בועדת החוקה עולה חשש שאנו עדים לניסיונות לחנך את השוק החופשי ב"איך" ו"כיצד" יש לגבות תשלום עבור השירות המוצע. אין מדובר בתופעה חדשה ממש לא אבל בכל פעם שעניין זה עולה יחד איתו עולה החשש הממשי שמשהו בא לחנך את הציבור. למותר לציין, אלו כלכלות אנחנו מכירים של שוק חופשי ואת הנזק של שיטות ממשל המתערבות בכוחות השוק החופשי.  החשש כעת הינו מהגבלות שכ"ט בתחומי משפט נוספים ובשאלה האם יש מי שמבין את הנזק שבהתערבות לא רצויה בכוחות השוק.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

שרת המשפטים, איילת שקד, מקדמת מהלך כולל להפחתת העומס בבתי המשפט באמצעות הרחבת השימוש בכלי של גישור ליישוב סכסוכים בין בעלי דין בהליכים הנפתחים בבתי המשפט. כחלק ממהלך זה אושרו בימים אלה, בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ז- 2017, שמטרתן להסדיר את הפניית המתדיינים בבתי המשפט למגשרים תוך קביעת התנאים המוקדמים להיכללותם ברשימה (השכלה, הכשרה, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר), הכל באופן שוויוני ותוך שקיפות, לרבות שכר הטרחה המרבי שייגבה על ידי המגשרים כאמור.

בתום שבעה דיונים ארוכים אישרה וועדה החוקה לפני מספר ימים כאמור, את תקנות רשימת המגשרים למשפט אזרחי, מהו"ת ולענייני משפחה; שכר הטרחה המרבי בעד שעת גישור המתקיימת לאחר ישיבת מהו"ת (פגישה ראשונית) יעמוד על 400 ₪ +מע"מ לכל צד ולא יותר מ-1200 ש"ח +מע"מ אם משתתפים יותר משלושה צדדים; מגשר ייכלל ברשימה לתקופה של חמש שנים ויוכל לבקש לחדש את הרישום. הגבלה זו על שכר הטרחה מצטרפת לשורה של הגבלות שכר הטרחה מהשנים האחרונות ונראה כי העניין "באופנה" כעת יותר מכל עת אחרת.

בין היתר נקבעו תנאי הסף למגשר ובהם: תואר אקדמי בוגר או לימודים בהיקף מקביל, חמש שנות ניסיון, הכשרה כללית בגישור, השתתפות בתכנית התנסות מודרכת בגישור, ניהול 18 הליכי גישור בחמש השנים האחרונות וחמישה הסדרי גישור חתומים, עמידה בהערכה וראיון אישי; למגשר בענייני משפחה נוספו תנאי סף מוגברים ובהם: ניהול 20 הליכי גישור בחמש השנים האחרונות מתוכם 10 בענייני משפחה- חמישה מהם חתומים ושלושה לפחות קיבלו תוקף של פס"ד; שרת המשפטים תדווח לכנסת מדי שנה על יישום התקנות; תחילת התקנות- תשעה חודשים מיום פרסומן

בכדי להבין את השתלשלות האירועים בדרך להגבלת שכר הטרחה ובכלל לאופן קבלת ההחלטות בעניין המגשרים, רצוי לעקוב אחרי מה שנעשה בדיון - יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר בדיון, מלפני מספר ימים, כי: "היום צעדנו צעד גדול בתחום חשוב מאין כמוהו לשלום בית ולייעול המערכת המשפטית. זה היה תחום פרוץ ללא הגדרות ברורות, ועכשיו אישרנו תקנות שמסדירות איך המערכת תתנהל. יש פה הרבה חדשנות ונעשה פה מעשה גדול. אנחנו יוצאים לדרך חדשה שיהיה לנו המון בהצלחה"

חלק ניכר מהדיון עסק בסעיף שכר הטרחה: היו"ר חה"כ סלומינסקי: "בגישורים רגילים החתימה יכולה להיעשות במעמד שני הצדדים וקובעים את החיוב ולעומת זאת בגישורי משפחה הרבה פעמים ההסכמים נערכים לאחר הפגישות אבל אי אפשר שהמגשר יוכל לקחת כמה שהוא רוצה".

עו"ד ברק לייזר יועמ"ש הנהלת בימ"ש: "השכר הוא 400 שקלים מכל צד מבלי שיש צורך להתערב אם השירות ניתן באופן פרונטלי. צריך להשאיר את זה לכללי השוק ובעלי הדין יודעים להידבר עם המגשר. זה לא נעשה בהיחבא. היבט נוסף- מבדיקתנו יש חשש שאם נקבע מתודה של כמה אפשר לגבות בגין הכנה ועריכת הסכם ייגבו עלויות שהיום לא נגבות. ברור שאם עלות הגישור תהווה חסם נמנע זאת".

עו"ד נטלי לוי מהנהלת בימ"ש: "יש להבחין – כל מה שהוא מעשה גישור צריך להיעשות בתשלום אך אסור להגיע לשעה וחצי גישור פרונטלי ולאחריו שבע שעות של כתיבה".

עו"ד טלי ינקוביץ לחובר מארגון המגשרים בישראל: "בגישורי משפחה ההסכמים מגובשים רק לאחר שמגיעים להסכמות ראשוניות והסכם כזה לוקח שעות, הוא מורכב מפרקים של מזונות, ראייה, חלוקת רכוש, צרכים מיוחדים של ילדים ועוד – דברים שנעשים כשהצדדים מחוץ לחדר. צריך לסמוך שלא מחייבים סתם אחרת המגשר פשוט רמאי. המחיר צריך להישאר אותו דבר גם על הפרונטלי וגם על עריכת ההסכם. אני מהניסיון גובה לפי היקף העבודה שלי בין אם היא במשרד, בטלפון או במחשב. אני לא צריכה לגבות סכום שונה אם הוא יושב איתי או לא".

עו"ד דנה דרזנין יו"ר עמותת להתגרש בשלום: "אי אפשר לעשות את ההסכם מול הצדדים כי זו רשלנות בהסכם כה מורכב. ככל שמגרש יותר מקצועי ייקח לו פחות לייצר הסכם מורכב לכן רובנו עובדים גלובלי. אם אחרי ההסכם יש עוד מו"מ את זה מחייבים שעתית".

עו"ד לירון בנית ששון ממשרד המשפטים: "על המגשר לשאוף לכך שהעלאת ההסדר על הכתב תיעשה בנוכחות הצדדים ובמיעוט המקרים נמצא שכתיבת ההסדר לא נעשתה בנוכחותם. הסמכנו את הוועדה המייעצת להמליץ לשרה לתקן את התקנות בנושא שכר הטרחה כדי לאפשר גמישות במידה ויימצא שהדרך לא נכונה".

היו"ר חה"כ סלומינסקי: "נאמץ את עמדת משרד המשפטים לפיה עלות שעה היא 400 שקלים לכל צד. נבקש לבדוק ואם יתברר שיש עלייה באחוזי השעות עליהן גובים נשנה את הכללים. אבקש שהבדיקה תיערך על ידי הנהלת בימ"ש בתוך שנה עם המלצה לוועדה".

חלק נוסף עסק בהצגת שכר הטרחה שגובים מגשרים שברשימה אך אינם מגשרי מהו"ת

עו"ד טלי ינקוביץ לחובר מארגון המגשרים בישראל: "אין תקדים כזה בשום מקצוע- כשבימ"ש מפנה להערכת שווי, לרואי חשבון או מהנדסים לא כותבים את העלות השעתית. מגשר מקצועי פרטי שייקח 700 במקום 400 ויעשה זאת בזמן קצר יותר העלות הכוללת נמוכה יותר כך שזה לא מדיד. אותו שופינג שניסתה המערכת המשפטית למנוע ייעשה בכל מקרה. זה יעלה את המחיר כי כל מי שירצה למצב עצמו יקבע מחיר גבוה והמגושרים יצאו נפסדים".

עו"ד גלית סנה לוריה מלשכת עורכי הדין: "אסור לחייב מגשרים להצהיר על שכר טרחתם ברשימה, זו פגיעה בחופש העיסוק. יש תיקים מורכבים יותר או פחות וההתחייבות צריכה להיות שהמגשר יאמר מראש מה עלות טרחתו אבל לא באמצעות רשימה שתפורסם כדי שאפשר יהיה גם להתאים פר מקרה. הצענו שלקהל תהיה אפשרות  לבחור בין מגשרי מהו"ת לבין מגשר בשוק הפרטי שהמחיר ייסגר מולו".

עו"ד לירון בנית ששון ממשרד המשפטים: "עמדת השרה היא שפרסום העלויות ייעל את ההליך וכבר היום במומחים בבימ"ש לענייני משפחה יש חובת פרסום של שכר הטרחה. אין כל בעיה שהמגשר יקבע שכר ויעשה הנחה".

היו"ר חה"כ סלומינסקי: "מצד אחד חשוב שיפורסמו הסכומים ומצד שני צריך להיזהר מההשלכות אך מאחר ונאמר שמנגנון דומה כבר קיים– כל אחד יוכל לקבוע אם רוצה מגשר יותר יקר או פחות כחלק ממכלול השיקולים. יש לנו שנה לבדוק את ההשלכות ונהיה פתוחים לשינויים".

תמכו באישור התקנות: היו"ר חה"כ סלומינסקי וחברות הכנסת מרב מיכאלי (המחנה הציוני) וענת ברק (הליכוד).

שרת המשפטים מסרה עוד, כי לאחר בחינה של מועמדויות המגשרים בידי יחידת גישור שתוקם בהנהלת בתי המשפט ועמידתם בדרישות התקנות, תפורסם רשימה של מגשרים שתעמוד, לרשות בתי המשפט, בכל סוגי התובענות וההליכים שבמסגרתם מופנים צדדים לגישור.

בהתאם לכך, ייערכו שלוש רשימות של מגשרים: מגשרים בהליכים אזרחיים בבתי משפט השלום והמחוזי ובבתי  הדין לעבודה, מגשרי בית משפט לתביעות קטנות ומגשרי משפחה.

 במסגרת הרשימה ייכללו פרטים אודות המגשר, מקצועו והתארים האקדמיים שברשותו, הנושאים שבהם הוא מתמחה, אזורי פעילותו, השתייכותו למרכז גישור בקהילה, השתתפותו בגישור במשותף והשפות שהוא דובר- כל זה כדי לאפשר לבעלי הדין לקבל החלטה מושכלת וכדי שיוכלו לבחור את המגשר שמתאים להם, בין אם מהרשימה ובין אם לאו.

צעדים נוספים שבכוונת השרה לנקוט בהם לצורך השלמת המהלך הכולל כאמור הם הרחבת חובת ההתייצבות של בעלי דין לפגישת מהו"ת (פגישת היכרות ומידע אודות הליך הגישור והתאמתו לתובענה) לכל בתי משפט השלום והמחוזי בארץ בכל תביעה שסכומה מעל 40,000 ₪, וכן לבתי הדין לעבודה בתיקים המתאימים (כיום, החובה חלה רק בתשעה בתי משפט שלום בארץ ובתביעות שסכומן מעל 75,000 ₪).

"השרה מודה ליור הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי, לנציגים המקצועיים במשרד המשפטים ולהנהלת בתי המשפט" סכמה השרה שקד.

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:174
קומיט וכל טופס במתנה