שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העתירות החריגות שהוגשו לבג"צ משנות את ככלי המשחק - מחוקק ובתי משפט

חדשות

העתירות החריגות שהוגשו לבג"צ משנות את ככלי המשחק -  מחוקק ובתי משפט
העתירות החריגות שהוגשו לבג"צ משנות את ככלי המשחק - מחוקק ובתי משפט
16/08/2017, עו"ד זאב לב

שתי העתירות שהוגשו על ידי התנועה למשילות ודמוקרטיה מעמידות בפני מערכת המשפט שלנו מבחן קשה. גורמי אכיפת החוק מתהדרים ובצדק בכך שמדינת ישראל יודעת לעשות משפט לא רק נגד פושעים מן השורה, אלא גם בראש ממשלה ונשיא מדינה לשעבר. האם אלה האמורים להיות שומרי הסף של שלטון החוק והשוויון ידעו לעשות משפט צדק גם עם עצמם?

שתי עתירות יוצאות דופן שהוגשו לאחרונה לבג"ץ מהוות מבחן חשוב לערך השוויון בפני החוק בישראל.  גורמי אכיפת החוק מתהדרים ובצדק בכך שמדינת ישראל יודעת לעשות משפט לא רק נגד פושעים מן השורה, אלא גם בראש ממשלה ונשיא מדינה לשעבר. כעת הגיע המבחן האמיתי: האם אלה האמורים להיות שומרי הסף של שלטון החוק והשוויון ידעו לעשות משפט צדק גם עם עצמם?

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

שתי העתירות שהוגשו על ידי התנועה למשילות ודמוקרטיה מעמידות בפני מערכת המשפט שלנו מבחן קשה, המחייב אותה לבחון את התנהלות ראשיה שלה, ולהכריע בעניינם. עצם העובדה שהשאלה האם המערכת תדע לעמוד בכבוד במבחן הזה עולה, מדאיגה בפני עצמה, אולם מדאיגה אולי יותר העובדה שבעיני רבים התשובה ידועה כבר מראש.

העתירה הראשונה  הוגשה כנגד נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, בדרישה להורות על ביטול הנחיה שנתנה לשופטים שלא להיפגש או ליצור קשר עם נציגי לשכת עורכי הדין או גורמים פוליטיים. נניח לבעיה הפוליטית ולעליונות שנאור מייצרת לעצמה על פני שאר חברי הועדה לבחירת שופטים ונתמקד בשאלה הראשונה שצריך לשאול את עצמו כל אדם שפועל בסמכות המדינה: האם הדין מסמיך אותי לבצע זאת? עיון קל בחקיקה, בפסיקה ובדינים הרלוונטים לא מוצא כל סמכות למתן הוראה כזו, גם לא לנשיאת העליון. בדיקה פרוצדורלית של מתן ההנחיה מעלה כי היא ניתנה בניגוד לכל כלל אפשרי שנקבע אי פעם בבג"ץ בנוגע להנחיות מסוג זה – היא בעל פה, ללא תיעוד בכתב, ללא סמכות, וגרוע מכל, ההנחיה ניתנה תוך עקיפת סמכותה של ועדת האתיקה שהוקמה לצורך כך בחוק מפורש.

שאלת הסמכות מגיעה כמעט לידי אבסורד אם זוכריםכי בדיוק לפני ימים ספורים פסק בג"ץ להחזיר את גופות המחבלים מאום אל פאחם כנגד עמדת המשטרה, בטענה ש"למשטרה אין סמכות מפורשת בחוק", זאת למרות שהחוק קובע שלמשטרה ישנה הסמכות לעסוק "בקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש", ולנקוט לצורך כך כל פעולה. הנוסח הברור הזה של החוק לא הספיק בשביל להעניק למשטרה את הסמכות, לדעת שופטי בג"ץ, ואת התוצאות כולנו זוכרים. כלפי עצמה, לעומת זאת, נשיאת בית המשפט העליון דוקאהייתה ביקורתית פחות, למרות שאין לה כאמור אפילו בדל הסמכה לכך בחוק, ותוך התעלמות מהתנאים הבסיסיים ביותר להנחיות מנהליות.

ולמרות זאת, את מבחן השוויון בפני החוק מעמידה באור ברור הרבה יותר העתירה השניה של התנועה למשילות ודמוקרטיה. מדובר בעתירה כנגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בדרישה שבית המשפט יורה לפתוח מחדש את החקירה כנגד מספר פרקליטות בכירות בשירות הציבורי, וביניהן המשנה הישירה שלו, דינה זילבר, שהיועץ המשפטי הורה לסגור.

תחילתו של הסיפור בהליך שהתנהל בבית הדין האזורי לעבודה, כאשר אותן פרקליטות, בהתייעצות עם זילבר, שידלו את מנהל המכון הפתולוגי הד"ר חן קוגל לשנות את התצהיר החתום שהגיש במסגרת עדותו לבית המשפט. העדות שמסר קוגל לא הייתה נוחה בלשון המעטה לפרקליטות, ולכן הן דרשו ממנו לשנות אותה ולהגיש עדות מתוקנת לשופטים. מדובר לכאורה בעבירות של ניסיון להדחת עד ושיבוש הליכי משפט ובנסיבות מחמירות, שהעונש עליהן מגיע עד 7 שנות מאסר.

תלונה שהוגשה לנציבת הביקורת על הפרקליטות, נשיאת בית המשפט המחוזי לשעבר הילה גרסטל, התבררה ונמצא כי הפרקליטות אכן פעלו בניגוד לחוק. גם וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בדקה את העניין והוציאה מסקנות חריפות. אולם כאשר הוגשה תלונה למשטרה כדי שתפתח בחקירה, נסגר התיק ע"י היועץ המשפטי לממשלה בלי שנעשתה בו כל פעולת חקירה. פשוט כך.

מילא אם היה מדובר בעבירה קלה, שרשויות החוק נוהגות להתעלם ממנה. אבל מדובר בעבירה חמורה, שעורכי דין הועמדו בגינה לדין בעבר, לרבות עורכי דין בכירים במיוחד בשוק הפרטי. לא ייתכן שכאשר מדובר במשנה של היועץ המשפטי לממשלה, פתאום ייסגר תיק החקירה ע"י "הבוס" בלי בדיקה, תוך ניגוד עניינים, וזאת לאחר שכל גורם חיצוני שבחן את העניין מצא שההתנהלות במקרה הזה הייתה פסולה מיסודה.

מדובר בשעת מבחן של בית המשפט העליון, שבמשך שנים הטיף מוסר לפוליטיקאים ונבחרי ציבור בנוגע לסטנדרט ההתנהלות הראוי, לדרך בה יש לפרסם הנחיות, לחומרתו של ניגוד עניינים ועוד.  האם היום, כאשר צריך להחיל את אותם סטנדרטים, ערכים וכללים על מערכת המשפט עצמה, יפעל בית המשפט על פי הערכים להם הטיף עד כה? ימים יגידו.

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150