שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נשללה אזרחותו של תושב אום אל פאחם שביצע את פיגוע הדריסה בצומת גן שמואל

חדשות

נשללה אזרחותו של תושב אום אל פאחם שביצע את פיגוע הדריסה בצומת גן שמואל
נשללה אזרחותו של תושב אום אל פאחם שביצע את פיגוע הדריסה בצומת גן שמואל
13/08/2017, עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש קיבל את עמדת מומחה השב"כ כי מעורבותם בטרור של בני הדור השני לאיחוד משפחות הפכה בשלוש השנים האחרונות לתופעה ואוכלוסייה זו היא בעלת סיכון מוגבר לביצוע ולמעורבות בטרור, וקבע כי שלילת האזרחות עומדת במבחני החוקתיות וכי הפגיעה בכבוד האדם מתגמדת לאור התועלת שתושג מהרתעת מחבלים ומניעת פיגועים

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את בקשתו של שר הפנים והורה על שלילת אזרחותו הישראלית של מחבל תושב אום אל-פאחם שביצע פיגוע דריסה בצומת גן שמואל באוקטובר 2015. השופט אברהם אליקים כי הסדר שלילת האזרחות צולח את הבחינה החוקתית לפי תנאיה של פסקת ההגבלה, וכי אזרח המפר אמונים למדינה בצורה של ביצוע פיגועי טרור כדי לפגוע בתושביה ובביטחונה מוציא עצמו מכלל אזרחיה. לצד זאת הדגיש השופט כי מצופה מגורמי הביטחון שייבחנו את האפקטיביות של אותה הרתעה מעת לעת ויעדכנו בהתאם את שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה לשם בחינת מדיניות הפעולה בעתיד.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בשנת 2008 תוקן סעיף 11 לחוק האזרחות באופן המאפשר לשר הפנים לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את אזרחותו של מי שהפר אמונים למדינת ישראל. עד לאותו שלב הסמכות לשלול אזרחות הייתה נתונה לשר ובית המשפט היה במעמד של ביקורת מנהלית לגבי מימוש אותה סמכות, אולם בהצעת החוק נאמר כי ראוי שהביטול ייעשה בהליך שיפוטי ולא בהליך מנהלי. לצד זאת קבע הסעיף תנאי לפיו אין להותיר את אותו אדם חסר כל אזרחות עקב ביטול האזרחות הישראלית, ואם ייוותר חסר כל אזרחות יינתן לו רישיון לישיבה בישראל. "הפרת אמונים" הוגדרה כביצוע מעשה טרור לפי הקבוע בחוק איסור מימון טרור.

המשיב, עלאא זיוד, הוא בעל אזרחות ישראלית מיום היוולדו בשל היותו בן לאזרחית ישראלית ותושב האזור שקיבל מעמד במסגרת הליך "איחוד משפחות". באוקטובר 2015 ביצע זיוד פיגוע דריסה ודקירה בצומת גן שמואל במהלכו פצע ארבעה אזרחים וגרם להם לחבלות חמורות. המשיב הורשע בארבע עבירות של ניסיון לרצח והחזקת סכין שלא כדין, ונידון ל-25 שנות מאסר בפועל. בעקבות כך, עתר שר הפנים, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לבטל את אזרחותו הישראלית של זיוד בטענה כי במעשיו הוא הפר אמונים למדינת ישראל.

השופט אברהם אליקים קיבל את הבקשה אך הבהיר כי ההליך המדובר אינו הליך מנהלי רגיל בו בוחן בית משפט את סבירות שיקול דעתו של הגורם המנהלי, שכן שיקול הדעת לגבי השאלה האם לבטל את האזרחות מסור כולו לבית המשפט.

לגופו של עניין ציין השופט כי הזכות לאזרחות היא זכות יסוד חוקתית ופגיעה בה פוגעת בכבודו של אדם. כפועל יוצא, כוונה מפורשת לבטל זכות זו של המשיב מחייבת את בחינת תנאיה של פסקת ההגבלה וביצוע איזון בין האינטרסים הנוגדים. על מנת לקבוע את האיזון הראוי סבר השופט כי יש לאמץ את הלכת הרוב שנקבעה בבג"ץ עדאלה שעסק בשאלת איחוד משפחות (בג"ץ 7052/03 עדאלה נ' שר הפנים), שם נקבע כי יש להעדיף את זכותם של אזרחי ישראל לחיים וביטחון על פני הזכות להינשא עם תושבי האזור.

השופט הוסיף כי הפגיעה האמורה בזכות לאזרחות נעשית מכוח הסמכה מפורשת בחוק ויש הלימה לערכיה של המדינה שכן מדינה יהודית ודמוקרטית חייבת להגן על תושביה מפני גל הטרור. בנוגע לקיומה של תכלית ראויה, קבע השופט כי תכליתו של הסעיף שבמחלוקת, שעניינה הגנה על חייהם ועל ביטחונם של תושבי ישראל מפני הטרור, היא תכלית ראויה וכי הוראת החוק לא נועדה לתכלית עונשית אלא לתכלית הצהרתית הרתעתית והיא נועדה להבהיר לכלל האזרחים את עמדת המדינה לפיה מי שייתן יד לטרור יימצא בנסיבות המתאימות ללא אזרחות.

עוד נקבע כי מתקיימים כל מבחני המידתיות, שכן קיים קשר כאמור בין ביטול אזרחותו של אזרח שביצע מעשה טרור לבין הרתעת מחבלים אחרים אזרחי מדינת ישראל שיחששו כי גם אזרחותם תבוטל, וכי בסופו של דבר, ההחלטה על ביטול האזרחות מתקבלת לא על ידי גורם פוליטי או מינהלי אלא על ידי בית המשפט בעצמו.

השופט התייחס לחוות הדעת מטעם השב"כ, לפיה מעורבותם בטרור של בני "דור ב' לאיחוד משפחות" הפכה בשלוש השנים האחרונות לתופעה ואוכלוסייה זו היא בעלת סיכון מוגבר לביצוע ולמעורבות בטרור. לכן, להערכת מומחה השב"כ, ביטול אזרחותם של המעורבים בטרור מקרב אוכלוסייה זו היא כלי הרתעתי משמעותי כלפי אחרים מציבור זה שעשויים לסייע בבלימת התופעה. לאור האמור, קבע השופט כי הנזק בביטול אזרחותו של המשיב מתגמד לאור התועלת שתושג בהרתעת מחבלים ומניעת פיגועים. השילוב של הרתעה כלפי בני דור ב' לאיחוד משפחות וצמצום הפגיעה במשיב בדרך של מתן רישיון שהייה ארעי בישראל, מהווה איזון ראוי המצביע על קיום כל תנאי ההגבלה. אשר על כן, נפסק כי אין פגם חוקתי בהוראות סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות.

במקרה זה, קבע השופט, בהסתמך על חוות דעת השב"כ, כי ישנה הצדקה בנסיבות המקרה לבטל את אזרחותו של המשיב, שבחר לבצע מעשה טרור בתוך תחום המדינה שהעניקה לו אזרחות. לדעת בית המשפט, בהתנהגותו יצר המשיב סתירה מהותית בין זכויותיו וחובותיו כאזרח וכי אדם שמפר אמונים למדינה בדרך זו מוציא עצמו מכלל אזרחיה. לצד זאת הדגיש השופט כי מצופה מגורמי הביטחון שייבחנו את האפקטיביות של אותה הרתעה מעת לעת ויעדכנו בהתאם את שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה לשם בחינת מדיניות הפעולה בעתיד, כפי שנעשה בנושא הריסת בתי מחבלים. לבסוף התייחס השופט גם לטענת האכיפה הבררנית שהעלה המשיב, וציין כי אף שהפנייה לבית משפט לביטול אזרחות בשל הפרת אמונים היא פנייה חריגה ולא שגרתית – הרי שבהתחשב במיעוט המקרים ובעובדה ששר הפנים מסתמך על הרתעה המכוונת לאוכלוסייה מאוד ספציפית (בני דור ב' לאיחוד משפחות) אין מספיק נתונים לבחון מדיניות והפלייה.

במקום האזרחות שנשללה יוענק למשיב רישיון שהייה זמני בישראל (א/5), שיוארך מעת לעת על פי שיקול דעת שר הפנים.

 

עת"מ 57857-05-16

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
151 | S:150