חדשות

ועדת האתיקה עם החלטות חשובות לעורכי דין - מחובת הנאמנות ללקוח לאחר תום הייצוג ועד איום בהגשת תלונה ללשכה: "אין לאיים או להתריע בהגשת תלונות למשטרה, ללשכת עורכי הדין, או לרשויות בעלות סמכות חקירה, אך מותר לעורך דין להפנות את הנמען לסעיפי עבירה ופסיקה ולציין בפניו שמעשהו הוא מעשה עבירה" קבעה הועדה

ועדת האתיקה פרסמה בעת האחרונה, שורה של החלטות אשר פורסמו בכתב העת של ועדת האתיקה: "אתיקה מקצועית" - 65 (גליון מספר 65)", בו מביאה הוועדה שורה של החלטות בעניינים שהובאו בפני הוועדה במסגרת של שאילתות. 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בהחלטה את/22/16, עורך הדין וחבר למקצוע, נקבע מתי מותר לעורך דין לשלוח התראה לחבר למקצוע טרם הגשת תלונה לוועדת האתיקה, הועדה סבורה, כי דווקא רצוי שעורך דין הסבור שמשנהו עבר על כללי האתיקה יעמיד אותו על כך לפני הגשת התלונה, שמא יביא הדבר להבנות בדבר הימנעות מחזרה על המעשה שהוא אולי בגדר עבירת משמעת; ומכל מקום אין הוועדה יכולה לקבל שהכלל יהיה שאסור לעורך דין להתרות בחבר למקצוע, ומקל וחומר – בחבר למקצוע שהוא גם בעל הדין שכנגד, למרות שהוא סבור שאותו חבר עבר עבירה אתית.

בעקבות ההחלטה הנ"ל נערך דיון בפורום בו חברים ראשי כל ועדות האתיקה בלשכת עורכי הדין, אשר סברו, כי החלטת ועדת האתיקה הארצית מהווה שינוי המדיניות הקיימת, המטילה איסור גורף על איום בהגשת תלונות. הם הביעו חשש מניצול לרעה של החלטת ועדת האתיקה הארצית, לצורך הפחדה ולחץ, תוך יצירת שיח לא ענייני בין הצדדים.

הועדה החליטה, כי היא מאמצת את החלטת פורום ראשי האתיקה כדלקמן: "ככלל, אין לאיים או להתריע בהגשת תלונות למשטרה, ללשכת עורכי הדין, או לרשויות בעלות סמכות חקירה, אך מותר לעורך דין להפנות את הנמען לסעיפי עבירה ופסיקה ולציין בפניו שמעשהו הוא מעשה עבירה".

במקרה שהובאו בפני ועדת האתיקה,  המתלונן טען, כי הנילון עבר על כלל 31 עת הגיש בשם מרשתו תלונה לוועדת האתיקה, מבלי שמילא אחר הוראות כלל 31 והודיע לו על כך מראש.

הנילון משיב כי כלל 31 אינו חל על הגשת תלונה לוועדת האתיקה. ועדת האתיקה המחוזית גנזה את התלונה בהחלטה מנומקת, לפיה אין חובת הודעה מוקדמת לפני פניה לוועדת האתיקה.

ההחלטה, בסופו של דבר הייתה לגנוז את התלונה. ונקבע כי אין חובת הודעה מוקדמת לפני פנייה לוועדת האתיקה (מס' ההחלטה: את/292/16).

כיצד לטפל בלקוח לשעבר?

מקרה שהובא בפני הוועדה לפיו עורכת הדין הפונה ייצגה בעבר לקוחה בתביעה נגד מוסד של המדינה. במהלך שמיעת הראיות נוצר אצל הפונה הרושם, שהתביעה מבוססת על תרמית מצד הלקוחה. הפונה התפטרה בשל כך (באישור בית המשפט) מהייצוג.

הלקוחה מיוצגת כיום בתביעה על ידי עורך דין אחר. במקביל מתנהל הליך משפטי בין הפונה ללקוחה, שעניינו שכר טרחתה של הפונה. במסגרת הליך זה קיבלה הפונה מעורך הדין הנוכחי של הלקוחה, מסמך, אשר להבנת הפונה חושף את העובדה שתביעתה של הלקוחה נגד המוסד, אכן מבוססת על טענות שקריות. הפונה שואלת, האם היא רשאית להעביר את המסמך לידי מי שמייצג את המדינה באותה תביעה. הפונה מציינת, כי מטרת הפעולה שהיא מבקשת לעשות ולגביה היא מבקשת חוות דעת, היא למנוע סכנה, שתביעה המבוססת על כזב תתקבל וכספי ציבור ישולמו למי שמבססת את תביעתה לקבלתם, כנטען, על שקרים.

החלטת הוועדה הייתה, כי  אין בידי הוועדה לאשר, כי אם תפעל הפונה בדרך שהיא מבקשת ללכת בה, לא יהיה בכך משום הפרה של כללי האתיקה. לדעת הוועדה, אם הפונה תפעל בדרך מושא השאילתא, עלול הדבר לעלות כדי הפרה של חובותיה האתיות (מס' ההחלטה: את/315/16).