שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > חברה סינית תשלם פיצוי עתק על הפרת הסכם מיזוג בינה לבין חברת שחל הישראלית

חדשות

חברה סינית תשלם פיצוי עתק על הפרת הסכם מיזוג בינה לבין חברת שחל הישראלית, צילום: צילום: istoc
חברה סינית תשלם פיצוי עתק על הפרת הסכם מיזוג בינה לבין חברת שחל הישראלית
29/06/2017, עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש המחוזי קיבלה את פרשנותה של חברת הטלרפואה להסכם המיזוג, לפיה תשלום פיקדון החתימה אינו כפוף לתנאים המתלים של העסקה. בתוך כך, נדחתה בקשתה של החברה הסינית להפחית את סכום הפיצוי המוסכם, העומד על כ-44 מיליון שקל (10% מהעסקה), ונקבע כי קיים יחס סביר בין הנזק שניתן היה לצפותו לבין הפיצוי המוסכם בעסקאות מסוג זה

בית המשפט המחוזי קיבל במלואה את תביעתה של חברת הטלרפואה הישראלית שחל נגד חברה סינית שעמה הייתה אמורה להתמזג בעסקה ששוויה מאות מיליוני שקלים. שחל טענה כי הנתבעת הפרה את הסכם המיזוג הפרה יסודית ולכן תבעה את הפיצוי המוסכם, שעמד על 10% מסך העסקה (כ-44 מיליון שקל). השופטת חנה פלינר קבעה כי הנתבעת אכן הפרה את ההסכם וכי אין מקום להתערב בפיצוי שהוסכם בין הצדדים, נוכח יחס סביר בין הנזק שניתן היה לצפותו לבין הפיצוי המוסכם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעת, חברת שחל, היא חברה המאוגדת בישראל ונסחרת בבורסה בשוויץ, העוסקת בפיתוח ושיווק מערכות טלרפואה אישיות ומתן שירותי מוקד רפואי. בשנת 2015 נחתם בין שחל ובין חברת ההשקעות הסינית הסכם מיזוג משולש הופכי שקדם לו זיכרון דברים. במסגרת ההסכם, נקבע כי הנתבעת תקים חברה בת אשר תתמזג עם שחל, כאשר התובעת תהיה החברה השורדת, ובכך תהפוך הנתבעת לבעלת המניות היחידה של התובעת.

עוד הוסכם על מינוי חברה כנאמן לצורך ביצוע חלק מהתשלומים והצדדים חתמו על הסכם נאמנות להסדרת ביצוע התשלום. בהסכם זה, נקבע בין היתר כי על הנתבעת להעביר לידי הנאמן "פיקדון חתימה" בסך של כ-20% משווי העסקה בשני תשלומים. את יתרת התמורה אמורה הייתה הנתבעת לשלם לתובעת מיד לאחר אישור העסקה באסיפת בעלי המניות של התובעת ולא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד השלמת העסקה. סעיף נוסף קבע כי התחייבות הצדדים להוציא לפועל את המיזוג כפופה להתקיימותם של מספר תנאים עד למועד השלמת העסקה, לרבות היעדר קיומו של צו כלשהו, בין זמני ובין קבוע, שיש לו או שיכולה להיות לו השפעה על הפיכת המיזוג לבלתי חוקי, לאסור או למנוע בדרך אחרת את מימוש המיזוג או הטרנזקציות. גם אישור הרשויות בסין למימוש הטרנזקציות המוזכרות בהסכם הוגדר כתנאי מתלה. לצד כל אלו, נקבע כי אי העברת תשלומי הפיקדון בזמן תאפשר לתובעת לסיים את ההסכם ותזכה אותה בפיצוי מוסכם בסך 10% מתמורת המיזוג כולה, סכום המסתכם ב-43,869,477 שקל.

לטענת שחל, הנתבעת הפרה את ההסכם הפרה יסודית בכך שלא העבירה את תשלומי פיקדון החתימה במועד הנקוב בהסכם ולכן הדבר מזכה אותה בפיצוי המוסכם. הנתבעת מצידה טענה כי לא הפרה את ההסכם שכן זה כלל תנאים מתלים, החלים בין היתר גם על העברת פיקדון החתימה, ואלו לא התקיימו. השופטת חנה פלינר קיבלה את התביעה וקבעה כי יש לפרש את ההסכם כך שהעברת תשלומי פיקדון החתימה אינם כפופים למילויו של תנאי מתלה כזה או אחר – לא אישור הרשויות להשלמת העסקה כולה ולא אישור הרשויות להוצאת מטבע זר מהמדינה. לדעת השופטת, הצדדים הסכימו כי תשלומי הפיקדון יועברו לידי הנאמן במועדים הנקובים, וכי אם לא יינתן אישור הרשויות להשלמת העסקה יתבטלו חיובי הצדדים וכספים אלו יושבו לחברה. עם זאת, אין משמעות הדבר כי הנתבעת התחייבה לעבור על החוק בעת התחייבותה לתשלום פיקדון החתימה, אלא שהיא לקחה על עצמה התחייבות זו והיה עליה להיערך מבעוד מועד לעמוד בחיוביה המוגדרים והידועים, שלא היו קשורים כלל ועיקר לתנאים המתלים.

השופטת הוסיפה כי קבלת פרשנות הנתבעת להסכם, לפיה עוד בטרם השלמת תשלום פיקדון החתימה אמורים להיות מושגים כלל האישורים הנדרשים לעסקה, איננה הפרשנות התכליתית לעסקה והיא אינה מתיישבת עם מבחני ההיגיון והשכל הישר בין אנשי עסקים. גם התנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכם תומכת בקבלת פרשנות התובעת.

השופטת הבהירה כי הנתבעת לא עמדה בחובתה לנקוט ב"מאמץ סביר" על מנת לקבל את אישור הרשויות הנדרש לביצוע התשלום השני, ואף לא עשתה מאמץ סביר להעביר את התשלום בדרך חלופית, כזו שאינה דורשת את אישור הרשויות. עוד התרשמה השופטת כי מצבה הכלכלי הבעייתי של הנתבעת באותה עת בהחלט יכול לתת את ההסבר לאי העברת התשלום השני במועדו, דבר המחזק את המסקנה שמדובר בהפרה והטענה בדבר אי התקיימות התנאי המתלה מהווה רק כסות במטרה לחמוק מתשלום הפיצוי המוסכם.

השופטת דחתה את בקשת הנתבעת להפחית מהפיצוי המוסכם וציינה כי ככלל, התערבות בית המשפט בפיצוי היא מצומצמת ולפי הפסיקה תיעשה רק במקרה חריג, בו נמצא היעדר כל יחס סביר בין אותו פיצוי לבין הנזק שניתן היה לחזותו מראש. במקרה זה, סברה השופטת, יש יחס סביר בין הנזק שניתן היה לצפותו לבין הפיצוי המוסכם בעסקת ענק ששוויה הכולל עמד על כ-440 מיליון שקל. עסקאות מסוג זה דורשות בדיקה מקדימה ודקדקנית, ניהול משא ומתן אינטנסיבי, הליך גילוי נאות ממושך, היעזרות באנשי מקצוע ושקילת אלטרנטיבות אחרות שעל הפרק. משכך, אם סברה הנתבעת בזמן אמת כי פיצוי בשיעור של 10% מסכום העסקה הוא בלתי סביר ובלתי מידתי לנזק שעלול להיגרם לתובעת אם לא יועבר פיקדון החתימה, היה עליה להתנגד לסעיף זה או לשיעור הפיצוי.

הנתבעת תשלם לשחל את הפיצוי המוסכם בסך של 44 מיליון שקל, בתוספת הוצאות ההליך ושכר טרחת עורך דין בסך של 250 אלף שקל.

 

תא"ק 40469-12-15

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:32
קומיט וכל טופס במתנה