חדשות

מיוחד לשבוע הסייבר - שרת המשפטים איילת שקד בכנס בנושא סייבר,טרור והסתה ברשת:  "יכולתה של המדינה לשמור על ביטחונה הפנימי מתערער בגלל האופן שבו מנוצלות תכונותיו של מרחב הסייבר לרעה על-ידי המסיתים ותומכי הטרור". ב"תקדין" הבאנו את הנאום המלא של השרה איילת שקד

אני רוצה לפתוח בחוויה שלי כשרת משפטים וכחברה בקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי.  בחודש ספטמבר 2015, לפני שנה ו-9 חודשים, פרץ גל טרור בישראל, שכונה "טרור היחידים". מדי יום מחבלים בודדים, בשטחי איו"ש, במזרח ירושלים ובאזורים נוספים, יצאו לביצוע פעולות שמטרתן הרג אזרחים ישראליים. חלק ניכר מהם לא פעלו במסגרת חוליות ולא היו מזוהים עם ארגוני טרור מוכרים באזורנו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מהר מאוד התגלהכי ב-7 מתוך 10 המקרים הראשונים בתחילת אותו גל טרור, המחבלים יצאו לפעולה בעקבות השפעת תכני הסתה לאלימות ולטרור אליהם נחשפו ברשתות החברתיות ובאינטרנט. את זאת ידענו כתוצאה מבדיקת חשבונותיהם ושימושי האינטרנט שלהם לאחר מעשה, או כתוצאה מתחקורם ע"י בשב"כ. גם בהמשך גל הטרור ראינו במובהק כי הדלק המרכזי – לא פחות מזה – שהניע אותם הוא ההסתה והשבח למפגעים שברשתות החברתיות ובאינטרנט.

הקשר הסיבתי המובהק הזה, בין ההסתה ברשתות החברתיות לבין ביצוע פעולות טרור בפועל – הוא תופעה חדשה, מסוכנת, ובעלות משמעות רחבה ואף אסטרטגית. זו גם לא תופעה מקומית, ואנחנו עדים מאז לפעולות טרור במרכזי הערים הגדולות באירופה – בבריטניה, בצרפת, בארצות-הברית ובמדינות נוספות.

הסיטואציה הזאת, של מדינה ריבונית חפצת חיים, המשקיעה את מיטב מרצה, אנשיה ומשאביה לטובת הגנה על ביטחון המדינה, שנתקלת פתאום בתופעה של סיכון ביטחונה תוך ניצול לרעה של המרחב המקוון ובאופן שאין לו מענה מספק מבחינת האינטרסים הביטחוניים שלה – הייתה סיטואציה מכוננת, שנצרבה בי בספטמבר 2015.

כיצד קרה הדבר הזה? כיצד נולד הזן החדש הזה של הטרור שמתודלק באינטרנט וברשתות החברתיות? מה מאפיין את התופעה? התופעה נובעת מאופיו של מרחב הסייבר, שהפך את העולם לשכונה אחת קטנה. ספקיות השירות הפכו כל פועל לדובר; כל אזרח באיראן לבעל השפעה בישראל ובארצות הברית; כל פעיל דאע"ש למגייס אזרחים אירופאיים לטרור.

ואם לא די בכל, כל אותם מסיתיםיכולים ליהנות מאנונימיות מסוימת, בחלקים ניכרים של מרחב הסייבר.

השליטה היא של ספקיות השירות, והמדינות תלויות במידה רבה במידע שמצוי ברשותן וברצונן לווסת את הפעילות שמתרחשת בהן. כיוון שהספקיות הן חברות בין-לאומיות קיימות מגבלות של יכולת האכיפה של החוק המקומי.

הכלים הרגילים – של חשיפת המסיתים, מעצרם, איסוף ראיות נגדם והעמדתם לדין – אינם ישימיםבמרבית המקרים, כשמנגד האינטרנט מאפשר הפצה המונית, הנאה מאנונימיות, ופעולה מחוץ לשטחי ישראל המשפיעה על הנעשהבישראל.

למעשה, נוצרת פגיעה בריבונות.יכולתה של המדינה לשמור על ביטחונה הפנימי מתערער בגלל האופן שבו מנוצלות תכונותיו של מרחב הסייבר לרעה על-ידי המסיתים ותומכי הטרור.

המציאות הזאתהובילה אותנו במשרד המשפטים לחשיבה אינטנסיבית, הצעת פתרונות במישור המשפטי ויישומם.

לפני שאפרט, אני רוצה להעיר הערה חשובה לגבי מערכת המשפט בהקשר זה. כשחושבים על מערכת המשפט, מדמיינים פעמים רבות מערכת שמרנית ודוׂגְמַטית שמתקשה להסתגל לשינויים, לא כל שכן לשינויים המהירים של המרחב המקוון.

בבואנו להתמודד עם האתגר הזה,קרה ההיפך מן המצופה. התגלתה לנגד עיני מערכת משפט מתקדמת ומתוחכמת.כוונתי כאן ליוזמה שנטלה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה אשר פיתחה מערך שלם, יש מאין, של פעילות בכלים משפטיים לצמצום נזקיהם של הפרסומים מוכווני הטרור ומעודדי הטרור במרחב המקוון. זהו אחד המקרים הראויים לציון, בהם חזיתי במערכת שנפרדה מה-DNAהתפקודי הרגיל שלה, ויזמהפתרונות חדשניים, ואני מאמינה ומקדמת רעיונות של מערכת משפט ומערכת אכיפה יוזמת ומקדמת מדיניות.

ובכן, בחזרה לנושא. מה הפעולות שהנחיתי לבצע בנושא זה?

1.   במרץ 2016 הקמתי כוח משימה בין-משרדי, בהובלת מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ובשיתוף גורמי הביטחון השונים. הצוות מאתר תכנים מסיתים, המזוהים עם ארגוני טרור או עם פעילות טרור. לאחר איתור התכנים, מוגשות בקשות משפטיות להסרה של התכנים האסורים, ובשיתוף פעולה עם ספקיות האינטרנט, הצלחנו להגיע לתוצאות יפות מבחינת צמצום נזקי ההסתה לאלימות ולטרור ברשת, כאשר התוצאות הולכות ומשתפרות מבחינת כמות התכנים המדווחים לספקיות האינטרנט הרלוונטיות, וזמן התגובה שלהן (שהוא בממוצע פחות מ-24 שעות).

הצוות פעל, מאז הקמתו, להסרה של כ-3,500 דפים ותכנים מסיתים ותומכי טרור, כשחלק מהדפים שהוסרו כללו מאות אלפי חיבובים (לייקים) והיו בעלי תפוצה רחבה מאוד. הפעילות התמקדה בעיקרה בפלטפורמות הפופולריות של פייסבוק ויוטיוב.

2.   בנוסף, אנחנו שמים דגש על השיח מול ספקיות האינטרנט הגדולות, כמו גוגל, פייסבוק וטוויטר, במטרה להבהיר את התפישה שלנו לגבי תכנים מסיתים ואסורים. השיח מתנהל בכל הרמות – אני משתתפת בו אישית, וכמובן הגורמים המקצועיים במשרדי. השיח מוביל, כך אנו מאמינים, לשיפור התגובה של הספקיות להסתה לטרור על גבי הפלטפורמות שלהן.

3.   לצד המהלכים האלה, ובציר הפורמלי, אני מקדמת יחד עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן, הצעת חוק להסרת תכנים מהאינטרנט ומהרשתות החברתיות, באמצעות צו שיפוטי. הצו יינתן כאשר יימצא שהתוכן מסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה, ביטחון הציבור או ביטחונו של אדם. החוק הזה יאפשר להסיר דפים, תכנים ספציפיים או תוצאות חיפוש לגבי תכנים אסורים. הכוונה היא להשתמש בסמכות מכוח הצעת חוק זו במקרים של כישלון האפיק הוולנטרי  מול ספקיות השירות האינטרנטיות.

בשלב זה הצעת החוק עברה קריאה ראשונה ובכוונתי לפעול לקידומה.

4.   חוק נוסף, שאני מקדמת, הוא החוק שיאפשר חסימת גישה אל תכנים תומכי טרור (להבדיל מהצעת החוק הקודמת העוסקת בהסרת התכנים). הצעת חוק זו נמצאת בדיונים בשלבים מתקדמים בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקראת קריאה שניה ושלישית.

5.   המהלך האחרון שאני רוצה לציין הוא במישור הבין-לאומי: בכוונתי ליזום כנס משותף  בישראל של שרי משפטים בכל העולם לשיתוף פעולה במאבק נגד תכני ההסתה, אלימות והשנאה ברשתות החברתיות, והנחיתי את מנכ"לית המשרד לקדם עניין זה בעדיפות גבוהה. המטרה היא לשלב ידיים בינינו, ולאחר מכן ביחד עם ספקיות האינטרנט, על מנת להחליף מידע, להגביר את הניטור כלפי התכנים האסורים תוך מזעור החשש מפני פגיעה עודפת בפרטיות ובחופש הביטוי.

6.   קבלתי בשבוע שעבר משר המשפטים הגרמני את הצעת החוק הגרמנית שאמורה לעבור השבוע. ההצעה מאד מפורטת ומחמירה וטוב שכך

7.   תוכן שמוגדר כ"לא-חוקי" לפי הצעת חוק זו הוא תוכן אשר מפר סעיפים ספציפיים בחוק העונשין הגרמני, וביניהם: שימוש בסמלים של ארגונים אסורים, השמצה של נשיא הפדרציה, השמצה של המדינה וסמליה, עידוד של פעולה אלימה המסכנת את המדינה, הסתה של הציבור לבצע פשע, הקמתם של ארגוני טרור, הסתה לשנאה, הפצה והחזקה של פורנוגרפיית קטינים ועבירות נוספות.

8.   ספקיות שירות תחויבנה לספק דו"ח רבעוני מאד מפורט בשפה הגרמנית לגבי האופן שבו טיפלו בתלונות לגבי תוכן לא-חוקי על גבי הפלטפורמות שהן מפעילות.

הטלת חובה חוקית על ספקיות השירות לפעול להסרת תוכן לא-חוקי בעת קבלת תלונות מציבור המשתמשים, תוך 24 שעות מקבלת הדיווח (לגבי תוכן לא-חוקי במפורש) ותוך 7 ימים מקבלת הדיווח (לגבי תוכן פחות מובהק). לאחר הסרת התוכן, על ספקית השירות לשמור העתק של התוכן שהוסר כראיה. על ספקיות השירות מוטלת החובה להסיר גם את כל העותקים של התוכן שהוחלט על הסרתו, ככל שיימצאו עותקים כאלה.

טלת קנסות על ספקיות שירות שלא עומדות בתנאים המפורטים בהצעה של עד 5 מליון יורו.

 הטלת חובה על הספקית לרשום נציגות בגרמניה, אשר תשמש כגורם המוסמך לקבל דיווחים על-אודות תוכן לא-חוקי.

לצד כל המהלכים האלה, אני קוראת לספקיות השירות האינטרנטיות להגביר את מידת מעורבותן בנעשה על גבי הפלטפורמות שלהן. אני שמחה לשמוע שחברות האינטרנט – גוגל ופייסבוק - הודיעו ממש בימים האחרונים על בחינה וכניסה לתחום ה"בינה המלאכותית" לצורך התמודדות עם תכנים תומכי טרור. זה אומר שהטכנולוגיה מגויסת למען מניעת הנזקים הגלומים בתכנים אלה, וזהו צעד מבורך ביותר.

לסיום דבריי, אני רוצה להתחבר דווקא למסר שאני שומעת אותו דווקא מצד חברות האינטרנט הגדולות כגוגל ופייסבוק: ברשתות החברתיות אין מקום לטרור, אין מקום לשנאה.

אני מסכימה עם מסר זה, ואני חשה מחויבות עמוקה למילוי חובתנו לבער את הרע שצומח במסגרת המרחב המקוון ושמשפיע גם על ביטחוננו הפיזי. על כן אני קוראת לאנשי המשפט, כמו גם לאנשי הטכנולוגיה, לחשוב וליזום פיתרונות יצירתיים למיגור התופעה של הסתה, אלימות ושנאה במרחב המקוון.