שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > לשכת עורכי הדין בעייני זעקת המתמחים והסטודנטים למשפטים – הרצוי והמצוי

חדשות

לשכת עורכי הדין בעייני זעקת המתמחים והסטודנטים למשפטים – הרצוי והמצוי
לשכת עורכי הדין בעייני זעקת המתמחים והסטודנטים למשפטים – הרצוי והמצוי
14/06/2017, דפנה פלר רחל אזולאי

מטה "זעקת המתמחים והסטודנטים למשפטים"הוקם לאחר בחינת ההסמכה של לשכת עורכי-הדין בחודש נובמבר 2016. נוכח תדהמתם ואכזבתם, של אלפי המוכשלים באותו המועד (כ- 70%), והן בשל המגמה הנמשכת לפגוע בזכויות המתמחים והסטודנטים למשפטים שביטוי מובהק לה ניתן היה לראות בתוצאות בחינת ההסמכה שנערכו בחודש נובמבר 2016– מאמר מקיף מזווית אחרת

אין כל דרך מדויקת אחרת להסביר את אשר עוברים המתמחים למשפטים כפי שהיטיב להסביר פרופ' בועז סנג'רו במאמרו "שמחים לבשר שהמתמחים נכשלו". "ראשי הלשכה לא זו בלבד שלא הביעו צער על כך שהפיקו שאלון כה מכשיל, אלא אף לא הצליחו להסתיר את שמחתם", וכן;"כל מי שחיבר בחינות יודע שניתן לחבר בחינה קלה, בינונית או קשה ובכך לקבוע את אחוז הנכשלים. כשהציון הממוצע (57) כל כך קרוב לציון המעבר (65), ברור שמדובר בסלקציה אכזרית שנועדה לחסום בכח את השער לפני מתמחות ומתמחים רבים, ולהגן על שכרם של חברי גילדת עורכי-הדין"(פרופ' בועז סנג'רו "שמחים לבשר שהמתמחים נכשלו" הארץ-דעות 15.11.16 http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.3123370 ).

שמחים גם שמחים!

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מטה "זעקת המתמחים והסטודנטים למשפטים" הוקם על ידי נדיר שיינר, דפנה פלר, דניאל ישראלי ואליו הצטרפה רחל אזולאי וחברים נוספים לאחר בחינת ההסמכה של לשכת עורכי-הדין בחודש נובמבר 2016. נוכח תדהמתם ואכזבתם, של אלפי המוכשלים באותו המועד (כ- 70%), והן בשל המגמה הנמשכת לפגוע בזכויות המתמחים והסטודנטים למשפטים שביטוי מובהק לה ניתן היה לראות בתוצאות בחינת ההסמכה שנערכו בחודש נובמבר 2016 ואף הסלימו במועד האחרון ועוד הזרוע נטויה.  מטה זעקת המתמחים ראה צורך ענייני דחוף להסדיר את מעמדם של המתמחים. עד מהרה, הצטרפו לשורותיו אלפי סטודנטים והנהירה התעצמה כאשר הודיעה שרת המשפטים באמצעות לשכת עורכי הדין כי שינוי מתכונת הבחינה ייערך כבר במועד נובמבר 2017 . מדיניות ההכשלה הסלימה עתה, ולא בלבד שנרמסו אותם המתמחים במהלך השנתיים האחרונות מכל פן אפשרי עתה, אף שינו להם את כללי המשחק תוך כדי משחק, עת החליטו לשנות את מתכונת הבחינה וזאת מבלי להיוועץ עם אף גורם, ללא הכנת המערך האקדמי, חברות ההכנה לבחינה, ללא הטמעה הדרגתית של השינוי, ללא פיילוט מתאים ועוד. דומה כי ההחלטה והביצוע בוצעו כמחטף וכלאחר יד.  כל זאת כיאה למונופול הכל יכול, תוך הוספה ואף הכפלה של כמות חומרי לימוד עד כדי כך שעל הנבחנים "ללמוד תואר" שלם בפחות מארבעה חודשים בלבד. אם בכך לא סגי, פרסום חומרי הבחינה החדשים ואף בחינה לדוגמא פורסמה רק בימים האחרונים כ- 4 חודשים בלבד לפני הבחינה. מהדוגמא שפורסמה עולה אותה גברת בשינוי אדרת, דהיינו אותו מבחן במסווה חדש של דין מהותי. זהו כמובן לא מבחן אלא "וידוא הריגה". דומה כי מדיניות ההכשלה וסגירת שערי המקצוע רק הולכת ומסלימה באמתלה של "הצפת המקצוע".

אין זה סוד כי לשכת עורכי הדין נהנית מאוטונומיה נרחבת עד כדי היותה מונופול.  לאורך השנים, מבקריה טוענים כי עם השנים הפכה לגילדה סגורה וכוחנית המונעת תחרות.

פרופ' נטע זיו, בספרה "מי ישמור על שומרי המשפט?”היטיבה לתאר את תופעת מונופול הלשכה ומדיניות סגירת שערי המקצוע: "עד כה הצליחה לשכת עורכי הדין לשמר את כוחה המונופוליסטי במידה רבה. המבנה הבסיסי עליו מושתת מקצוע עריכת הדין, ואשר התקבע ב - 1961 עם חקיקת חוק לשכת עורכי הדין לא השתנה. עדיין זו לשכה אחת, שהחברות בה חובה. היא חולשת על הדין המשמעתי, נהנית ממתחם רחב של בלעדיות (ייחוד המקצוע) ומתיימרת לדבר בשמם של כל עורכי הדין, כאילו מדובר בפרופסיה מאוחדת שרב בה המשותף על השונה. עם הריבוי במספר עורכי הדין, הירידה ברמת המקצוע והתפתחותה של תחרות פנימית היא מנסה להתמודד באמצעות חיזוק מנגנוני הסגירות בכניסה למקצוע; עם תחרות חיצונית בדרך של אכיפה יזומה של דיני הסגת גבול המקצוע. חרף זאת, נראה שאין דרך חזרה מהשינויים המתדפקים על דלתות המקצוע, והנהירה אליו היא מציאות שיש להבינה באמצעות תבניות חשיבה חדשות. הגישות הרואות בעורכי דין חלק מכלכלת שוק גלובלית רק תתחזקנה ועימן הדרישות לפתיחות, תחרות ולבניית מתכונות עבודה הלוקחות בחשבון התפתחויות טכנולוגיות וקיטוע בהספקת שירותים משפטיים. בד בבד מתחזקים גם הקולות הקוראים להגביר את האחריות של עורכי דין כלפי הציבור, בהיותם שומרי סף ונאמני הציבור".

בשנים האחרונות, החלו מאות מתמחים אשר נכשלו לדרוש תשובות למחדלים כיצד ייתכן כי אחוזי המעבר בבחינה ירדו בצורה כל כך גדולה ובדרסטיות מסחררת? כיצד הבחינה הפכה לכלי הכשלה, כלי ניגוח יש לומר במתמחים? מאין הגיחה אל אויר העולם הטענה של "הצפת המקצוע"? נראה אפוא, כי טענה מסוג זה נולדה משמירה על מונופול. רשות מינהלית שהפכה גילדה בעלת זרועות ארוכות אשר חברה למשרד המשפטים ויחדיו ובחסות החוק נעלה את שערי המקצוע. אותם מאות מתמחים הפכו כיום לאלפיהמתמחים והסטודנטים למשפטים שזועקים מדם ליבם על מנת להעלות את הסוגיה לסדר היום הציבורי וזאת עקב מדיניות ההכשלה המכוונת והקשחת מבחני ההסמכה החל ממועד נובמבר 2015 והסלמת המגמה בימים אלה, בה פורסמה שינוי מתכונת הבחינה. נדמה כי הפכו את המתמחים ל"בכיינים שלא רוצים ללמוד" ומדוע? התשובה לכך פשוטה. כיוון שזה נוח. זה נראה, נשמע טובוגם עובר מסך, ובכך הלשכה משיגה את מטרותיה.

המדיניות ברורה ומוצהרת, חסימת שערי המקצוע בדמות מבחן הכשלה. בבואם של מומחים רבים, שאף לימדו וחינכו חלק גדול מציבור עורכי הדין בישראל, לפתור את הבחינות האחרונות, "הרימו ידיים" ולא הצליחו לפתור את הבחינות, באומרם כי הבחינות הן לא קשות כמו שהן לא אנושיות. מרצים ובהם פרופסורים למשפטים גרסו כי ברבות מן השאלות ישנן שתי חלופות נכונות , ברובן ישנןטעויות משפטיות, ניסוח קלוקל מבחינה סמנטית ואף תחבירית ועוד מגוון רב של ליקויים.

המתמחים טוענים כי הגיעו מים עד נפש! לא ניתן עוד להכשיר את מונופול הלשכה הדורסני הפועל ככל יכול והופך את ציבור המתמחים למעין טפיל אשר חוץ מלהתבכיין לא עושה דבר. היכן נשמע שגוף לא ממשלתי הוא גם מחוקק, שופט, מבצע ומעניש ואף אחראי על בחינות ההסמכה והכניסה לשערי המקצוע והוא עצמו גם המכשיל?!  האם גוף בעל מדיניות מוצהרת של "חסימת שערי המקצוע עקב הצפה בעורכי דין"ראוי בכלל שיהיה האחראי גם על בחינות ההסמכה וקבלת החברים לשורותיו?

גם בעניינה שלהוועדה הבוחנת אשר בכל ציוץ ופורום נאמר כי היא "עצמאית ובלתי תלויה" ישנה בעיה אקוטית, דומה כי אותה הוועדה הינה בגדר סוד מדינה. לוטה בערפל ומנוהלת בחוסר שקיפות. אותה וועדה אף סבורה כי היא אינה כפופה לחוק "חופש המידע" כאשר נדרשה למסור נתונים.וועדה שנויה במחלוקת עליה נמתחה ביקורת רבה במהלך השנים ובפרט במועדי הבחינות האחרונות. בנוסף, מערך הבחינות מהווה קרקע כלכלית פורייה להכנסות כספיות רבות ללשכה מצד המתמחים. על כל נבחן לשלם אגרת בחינה ובמועד האחרון שולם ללשכה ע"י המתמחים כ-4 מיליון שקלים. בין הנבחנים אחוז גבוהה של נבחנים חוזרים שמכניסים כסף רב מאוד ללשכה וכל זאת נוכח מדיניות ההכשלה המכוונת בבחינה המאלצת נבחנים רבים להיבחן שוב ושוב. היבט כלכלי נוסף המהווה ניגוד עניינים מטריד, העובדה שלשכת עורכי הדין מפעילה חברת בת, חברה כלכלית עסקית המכילה בין השאר חברה מובילה להכנת מתמחים לבחינות לשכה.

שמחים? מאושרים!

והמתמחים...

בין מגוון סמכויותיה, לשכת עורכי הדין משמשת כגוף היחידי האמון על ניהול ופיקוח על רישום מתמחים ועל התמחותם. אם בפיקוח עסקינן, היכן לשכת עורכי הדין כאשר מרבית מהמתמחים מועסקים בתנאי עבדות? (לא ניתן לתאר זאת אחרת) בשכר זעום, מבוקר עד ערב, חלקם שליחים אשר מקבלים "קידום" למזכירות ואם שפר עליהם מזלם הם אפילו מקודמים לתפקיד טלמרקטינג במחלקת הגבייה של המשרד בו הם "מתמחים".

בשנים האחרונות, ניכר שימוש לרעה על ידי חלק ממשרדי עורכי הדין בהעסקתם של מתמחים ככוח עבודה איכותי וזול, ובעבודות שאינן עבודות משפטיות, וזאת בניגוד לסעיף 33 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961. מתמחים רבים, הנאלצים לעבור את תקופת ההתמחות כתנאי להסמכתם, מועסקים בשליחויות, עבודות מזכירות, טיפול בעניינים הפרטיים של מאמנם וכדומה.

מנגנון הפיקוח אינו אפקטיבי ואינו מונע את ניצולם של המתמחים. הראיונות שעורך מנגנון הפיקוח עם המתמחים והמאמנים אורכים מספר דקות, וחלק לא מבוטל מהראיונות לא נערך כלל במשרדים בהם נערכת ההתמחות. למתמחה אין אינטרס לדווח על השירותים הבלתי משפטיים שהוא מעניק למשרד (פן יבולע לו או תבוטל תקופת התמחותו), וכלפי המאמן שעושה שימוש לרעה בכוח שניתן לו – אין כל סנקציה. בכך, בעצם שומרת לשכת עורכי הדין על האינטרסים של חבריה, שהוא ניצול כוח העבודה הזול אך רב הכישורים של המתמחים, בידי עורכי הדין הוותיקים ועליה נרחיב בהמשך. (הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – הענקת רשיונות לעריכת דין בידי המדינה), התשע"ז–2017).

לו לשבריר שניהנביט לאמת בפנים ועל אף כמה שהדבר אינו נוח, המתמחים בחלקם הארי מושפלים עד עפר.אותם מתמחים משלמים אגרת התמחות ללשכת עורכי הדין אשר אמונה עליהם, אליה הם כפופים ונתונים למרותה. מה עם זכויותיהם? פה קבור הכלב. מתמחה רשאי לפנות ללשכת עורכי הדין ולהלין כי עורך הדין אשר מאמן אותו, אינו מאפשר לו לעבוד בעבודה משפטית ואינו מכשיר אותו כהלכה או משפיל, אינו משלם למתמחה שכר, מעסיק עד שעות מאוחרות, מעסיק בשבתות וחגים ולשכת עורכי הדין תייצג את אותו מתמחה. עכשיו שוב נסתכל לאמת בפנים, במצב הדברים בשוק, האם יעלה על הדעת כי אכן בפועל מתמחה יפנה ללשכת עורכי הדין ויתלונן על עורך הדין אשר מאמן אותו? אותו מתמחה כל כך פוחד להתלונן שמא לא יוכל למצוא מקום עבודה אחר ולהשלים את התמחותו. עד כאן זכויותיהם של המתמחים.

בתמצית חובות רבות ואילו זכויות כמעט ולא כלום. המתמחים אינם מוזמנים לכנסים, השתלמויות, הם אינם זכאים לבחור ולמעשה הם אינם זכאים לדבר.

זאת ועוד, ללשכת עורכי הדין סמכות לגבות אגרת בחינות, דבר אשר מנוצל היום בצורה בלתי הוגנת לגביית אגרה גבוהה מהנבחנים. כישלון בבחינה מוביל לתשלום אגרה נוספת, ובכך נוצר מצב בו ללשכת עורכי הדין, כגוף בלתי מתוקצב, קיים אינטרס נוסף להוביל למספר נכשלים רב.

שני מועדים בשנה, הכנסה מכובדת בהחלט, קל וחומר כאשר אף אחד לא מעז להרים את הכפפה ולבדוק לאן הולכים כל הכספים הללו והחמור מכך, מדוע יש כל כך הרבה נבחנים חוזרים? נזהר ונגיד כי יש מי ששמח לאיד כאשר המתמחים מוכשלים.

בשנים האחרונות החריפה קריאתם של ראשי וחברי לשכת עורכי הדין לסגור את שערי המקצוע, בטיעון כי "הצפת המקצוע" פוגעת בפרנסתם של עורכי הדין הוותיקים. בכך המחישו חברי לשכת עורכי הדין כי האינטרס הכלכלי של עורכי הדין הוותיקים הוא המדריך אותם בלחציהם.

כך מביאה לשכת עורכי הדין לחסימת שערי המקצוע באמצעות הערמת תנאי סף חדשים וקשים מהקיימים. בנוסף, לדרישת לשכת עורכי הדין השתנה ציון המעבר בבחינות ההסמכה בכתב לציון 65. ניסיון נוסף של לשכת עורכי הדין להעלות את ציון המעבר ל-70 נדחה בבג"צ 2832/96 בנאי נ' המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין.

לאחרונה מפעילה לשכת עורכי הדין לחצים על שר המשפטים לשנות את חוק לשכת עורכי הדין כך שתנאי ההסמכה ישונו במידה קיצונית ויובילו לסכנת סגירת בלתי הפיכה שערי המקצוע וחסימתו בפני צעירים ובני אוכלוסיות מגוונות המבקשים להיכנס בו. (הצעת החוק לעיל).

מונופול הלשכה- המצב המצוי

לשכת עורכי הדין נהנית בפועל מאוטונומיה רחבה ביותר ומריכוז סמכויות משמעותיות המעניקות לה את כוחה הרב, וזאת עד כדי תפקודה כרשות מחוקקת, שופטת ומבצעת כאחד. אין לכך אח ורע בשום סקטור מקצועי אחר. על עקרון הפרדת הרשויות כעיקרון יסוד בדמוקרטיה למדנו עוד בתיכון ואף בשיעור הראשון בשנה א' באקדמיה למשפטים. בלתי נתפס שגוף לא ממשלתי בעל סמכויות כה רבות  ומשמעותיות אחראי למשל על הענקת הרישיון לעריכת דין, על בחינת המועמדים למקצוע, על החלת כללי אתיקה וגם על הדין המשמעתי באמצעות שפיטה והענשה. האם כל הסמכויות הללו ועוד רבות אחרות שיפורטו בהמשך ראויים לדור בכפיפה אחת?

כפי שכבר צויין, תחת משרד המשפטים, הפכה כיום לשכת עורכי הדין לדיקטטופול בעל מוטת פעילות מונופולית בלתי סבירה, שבוודאי חורגת מכוונת המחוקק ומנוהגי שוק תעסוקה מודרני. כל זאת, כאמור, באין מפריע ובשיתוף פעולה סטטוטורי ופוליטי מטריד. לשכת עורכי הדין אוחזת כיום בין השאר בסמכויות הבאות:

א.   הגוף המושל היחיד והייחודי בניהול המקצוע (באמצעות היו"ר והוועד המרכזי).

ב.   הגוף המחוקק את כללי ההתנהלות במקצוע (בתוקף סמכותה לפי סעיף 109 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א -1961).

ג.    הגוף בעל סמכות לתביעה משמעתית (באמצעות וועדות המשמעת).

ד.    הגוף בעל סמכות השיפוט המשמעתי (באמצעות בתי הדין המשמעתיים, מחוזיים וארצי).

ה.   האיגוד המקצועי של עורכי הדין.

ו.     הגוף היחיד והייחודי לנהל ולפקח על רישום מתמחים ועל התמחותם.

ז.    הגוף היחיד והייחודי לבחון ולהסמיך מתמחים.

ח.   שותפות מהותית בהליכי מינוי שופטים בכל בתי המשפט והערכאות (כולל בימ"ש העליון).

ט.   שותפות מהותית בהליכי מינוי דיינים בבתי הדין הרבניים.

י.     זרוע מייעצת לחקיקה בכנסת.

יא.  הפעלת חברה כלכלית עסקית המכילה בין השאר חברה מובילה להכנת מתמחים לבחינות לשכה.

ברור, כי באמצעות כלל הפעילות המתוארת לעיל, מהווה הלשכה מונופול רב כוח, אשר בהעדר בלמים, איזונים ופיקוח אמיתי עשוי לחרוג מגבולותיו ולעשות בהם שימוש לא מידתי.

ואכן, מוסכם על רבים כי הפיקוח והבקרה של משרד המשפטים על הלשכה פחתו עם השנים וכיום, מעשית ובנסיבות הפוליטיות-כוחניות הנוכחיות כמעט ונעלמו.

נשאלת השאלה האם לא הגיעה העת, כי תחת 'הוועדה לביקורת המדינה' ייבחן המונופול שהמדינה יצרה לפני 56 שנים, במגמה לפתוח לתחרות גם את שוק הייצוג של עורכי הדין, כפי שקרה בכל תחומי המשק, בהם פתחה המדינה תחומים מונופולים שהיו כפופים לה? לדוגמא תקשורת (בזק), חשמל (חברת החשמל), התפלת מים (מקורות), ייצוא תוצרת חקלאית (אגרסקו) ועוד. 

בעיות מרכזיות בעיניי המתמחים

בעיית הענקת הרישיון וקבלת החברים, ככלל הרישוי במדינה נעשה על ידי מוסדותיה. אם בהסדרת העיסוקים כגון רישוי רופאים, רואי חשבון ואחרים ואם רישוי כלי ירייה, רישיון נהיגה ועוד. מדוע רק רישיון לעריכת דין נתון בידי גוף פרטי? אמנם רישיון ברפואה עוסק בדיני נפשות, אך מקצוע עריכת הדין לא נופל בחשיבותו מכך.

ישנן עוד מספר רב של בעיות הנוגעות במישרין למערך המתמחים. באשר למתמחים, גוף לשכת עורכי הדין לפי המצב הרצוי בהגדרתו אמון על דאגה לכלל חבריו. את כוחו הרב ומשאביו הוא אמור לנתב לטובת כלל חבריו ובהם המתמחים. נשאלת השאלה מהו מעמד המתמחים הלכה למעשה? האם מתמחה המשלם ללשכה אגרות ואף כפוף לדין המשמעתי לא נמנה עם חברי הלשכה? כיצד הלשכה יכולה לפעול למען המתמחים אם היא מכוונת לסגירת שערי המקצוע?

בעיית נבחנים חוזרים, מתמחים רבים שנכשלו במבחני ההסמכה ומצויים לקראת מבחן נוסף מרגישים כיצורי כלאיים.אינם יודעים מהו מעמדם ומי אמור לשמש להם כתובת. הלשכה מפנה את עורפה ומתייחסת לציבור המתמחים כילדים חורגים בעלי חובות, ללא זכויות והגנה. מרבית השאלות לגבי מעמד המתמחים נותרו מיותמות ממענה עד עצם היום הזה. מטה מאבק זעקת המתמחים נלחם במלוא עוזו על מנת להוות לכלל המתמחים כתובת ואוזן קשבת למגוון הבעיות שהלשכה מתנערת מהן.

במבט קדימה לצמצום סמכויות הלשכה– המצב הרצוי

על שולחן יו"ר הכנסת מונחת הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – הענקת רשיונות לעריכת דין בידי המדינה), התשע"ז–2017) אשר אוזכרה לעיל.

"לאור ניגוד האינטרסים המובהק אשר יוצר המצב החוקי כיום ולאור החשש הממשי והמידי משימוש לרעה בסמכויות הנרחבות שיש ללשכת עורכי הדין, מוצע להעביר את האחריות על בחינות ההסמכה והענקת רישיונות העבודה מידי לשכת עורכי הדין למשרד המשפטים.

בנוסף, מוצע להעביר את הפיקוח על ההתמחות מידי לשכת עורכי הדין לידי שר המשפטים, אשר יהיה רשאי לאצול את סמכותו לבעלי תפקידים מתאימים במשרד המשפטים. במשרד המשפטים תוקם מחלקה שתהיה אחראית על ההתמחות, לרבות וידוא כי המתמחים יעסקו בעבודות משפטיות בלבד כנדרש על פי חוק, וקיום תנאי עבודה הוגנים למתמחים בהתאם לכל דין.

משרד המשפטים הינו גוף אובייקטיבי, שיוודא באופן הוגן ביצוע התמחות משפטית ומקצועית כנדרש על פי החוק. משרד המשפטים יוודא כי כוונת המחוקק להתמחות מקצועית תישמר, תוך הקפדה על תנאי עבודה הוגנים, והפעלת סנקציות כלפי עורכי הדין הפועלים שלא על פי החוק.

בנוסף לפיקוח על הרמה המקצועית של ההכשרה, נדרש גם פיקוח על תנאי העבודה, כגון תשלום שכר מינימום ותשלום שעות נוספות.

בוועדת הבחינות במתכונתה הקיימת, קיים רוב מכריע לחברי לשכת עורכי הדין ולפיכך אין בכוחה למנוע את ניגוד האינטרסים.

בחינות ההסמכה אינן מפוקחות ובשנים האחרונות מוטלת בספק האובייקטיביות שלהן: השגות רבות בנוגע לבחינות ההסמכה מתקבלות מדי מועד, שאלות נפסלות ולשאלות אחרות מתקבלות מספר תשובות נכונות בשל שגיאות שנתגלעו בהן. עתירות רבות שהוגשו לבתי המשפט לעניינים מנהליים בשל שגיאות בשאלות, טעויות קשות בניסוחן או במהותן או היותן בלתי הגונות ועוסקות בעניינים אזוטריים נדחו בשל העדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לשבת כערכאת ערעור על החלטותיה של ועדת הבחינות. מכאן שאין גוף המפקח על לשכת עורכי הדין כך שתפעל בהגינות ובתום לב בהרכבת הבחינות.

תהיות רבות בנוגע לאופן הרכבת בחינות ההסמכה עולות גם מפסקי דין של בג"צ בנוגע לאופן הרכבתם וניסוחן של בחינות הלשכה, וראו בג"צ 7505/98 קורינלדי ואח' נ' לשכת עורכי הדין בו הועלו תהיות בנוגע להנחיית כותבי השאלות, ניסוח השאלות בבחינה, העדר תכלית ברורה לבחינות, ושיעור הנכשלים הגבוה בבחינה. בבג"צ 10445/02 אמיר נ' לשכת עורכי הדין נקבע כי ועדת הבחינות חרגה מסמכותה כששאלה שאלות בנושאים שהוכללו בבחינה. בבג"צ 4914/04 פלוני נ' משטרת ישראל, בעקבות עתירה של מתמחי בית המשפט העליון שנכשלו בבחינה, שוב עלו תהיות באשר לעמימות השאלות בבחינות, וועדת הבחינות נדרשה על ידי בית המשפט העליון ל"עיון מתמיד בתפיסה הכללית של השאלות ובשאלות הפרטניות".

לסיום, אין על כך מחלוקת כי במידהותיושם הצעת החוק של חה"כ אלהרר יתחיל להיות כאן סדר. אולם לדאבונם של המתמחים הם הפסיקו להאמין מאחר ויש מי שידאג "לשים רגל" בהתחלה כפי ששמים למתמחים בדיוק בקו הסיום. ואם לשבריר שניה יסתכלו על המתמחים ומשפחותיהם מבעד האינטרסים יראו בני אדם שבסך הכל חפצים בכל מאודם לשמור על חוק יסוד חופש העיסוק, הזכות לרכוש השכלה, מקצוע ולהתפרנס בכבוד.

דמוקרטיה אמרנו? דמ(ה)קרטיה.

 

הכותבות דפנה פלר ורחל אזולאי, משפטניות ומראשי מאבק המתמחים.

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
151 | S:150