שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > פורסם דו"ח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2016 – מראה או שוליים?

חדשות

פורסם דו"ח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2016 –  מראה או שוליים? , צילום: השופט אליעזר ריבלין. צילום: אתר הנהלת בתי המשפט
פורסם דו"ח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2016 – מראה או שוליים?
08/06/2017, עו"ד חור אוריאל ניזרי

פורסם דו"ח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2016, אותו הגיש הנציב, השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, לשרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, ולנשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור. "עלינו לשמור על מגמה של שיפור ושאיפה למצוינות תוך היעזרות בשילוב מוצלח של כלי ביקורת ושקיפות - כך עשינו וכך נמשיך לפעול" אמרה השרה שקד

דו"ח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2016, הוגש אתמול (ד). הנציב, כבוד השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, הגיש את הדו"ח לשרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, ולנשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת מרים נאור. שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד אמרה בעקבות פרסום הדו"ח, כי: "אני מבקשת לברך את הנציב ריבלין על הכנת הדו"ח, אשר יש בו כדי לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט.  העלייה במספר הפניות אל הנציבות מעידה בראש ובראשונה על כך שהציבור רואה בנציבות כלי יעיל ואפקטיבי לבירור תלונות".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עוד אמרה שרת המשפטים, כי "אני שמחה ששיעור התלונות שנמצאו מוצדקות נמצא במגמת ירידה, דבר אשר משקף שיפור בהתנהלות מערכת בתי המשפט. הנציבות גם מסייעת לנו לזהות ליקויים מערכתיים, וביחד עם נשיאת ביהמ"ש העליון ומנהל בתי המשפט  אני לומדת היטב את מסקנות הנציב על מנת שנוכל לוודא שהשירות שהציבור מקבל יהיה שירות יעיל ותקין. עלינו לשמור על מגמה של שיפור ושאיפה למצוינות תוך היעזרות בשילוב מוצלח של כלי ביקורת ושקיפות - כך עשינו וכך נמשיך לפעול".

בשנה החולפת, הוגשו לנציבות 890 תלונות, עלייה של כ-8%  משנת 2015, אז הוגשו 824 תלונות. "הגידול במספר הפונים אל הנציבות מעיד בראש ובראשונה על הצורך בגוף המבקר את בתי המשפט ואת האמונה והתקווה שהפניה לנציבות תביא מזור למצוקותיו של הפונה", כך ציין הנציב בדו"ח.

מהממצאים המרכזיים של הדו"ח עולה, כי בשנת 2016 ניתנו החלטות ב-857 תלונות, מתוכן בוררו לגופן 523 (61%): 76  תלונות נמצאו מוצדקות (14% מתוך אלה שבוררו לגופן), ו-16 תלונות הצביעו על ליקוי מערכתי (3% מתוך אלה שבוררו לגופן). לשם השוואה, בשנת 2015 18% מכלל התלונות שבוררו לגופן נמצאו מוצדקות, ו-2% הסתיימו בקביעה כי מדובר בליקוי מערכתי (ראו פרקים 2-3 לדו"ח).

בשנת 2016 הוגשו 31 תלונות נגד שופטי בית המשפט העליון, אך לא נמצאו תלונות מוצדקות (ראו פרקים 1-2).

בשנת 2016 הוגשו 138 תלונות נגד שופטי בתי משפט מחוזיים, עלייה של כ-12% משנת 2015, אז הוגשו 123 תלונות (ראו פרק 1). 11 תלונות נמצאו מוצדקות (פרק 3).

כנגד שופטי בתי משפט לענייני משפחה הוגשו 175 תלונות, עלייה של כ-9% משנת 2015, אז הוגשו 160 תלונות (ראו פרק 1). 10 תלונות נמצאו מוצדקות (פרק 3).

בדומה לשנים קודמות, גם השנה לא הוגשו כלל תלונות נגד שופטי בתי הדין הצבאיים, למרות שבסמכות הנציבות לבררן.

כמעט מחצית מהתלונות שנמצאו מוצדקות (47%) היו על שופטי בתי משפט השלום (פרק 3).

בשנת 2015 35% מהתלונות המוצדקות עסקו בהתמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטה. הדו"ח הנוכחי מצביע על ירידה בשיעור התלונות מסוג זה (המהוות 25% מהתלונות המוצדקות), אך לצידה מופיעה עלייה בשיעור התלונות הנוגעות לליקויים בניהול משפט - 38% בשנת 2016, לעומת 23% בשנת 2015 (פרק 3). בפרקים 8-10 ניתן למצוא פירוט ודוגמאות לתלונות לפי סיווגן.

לפי הדו"ח, כנגד 10 שופטים נמצאה יותר מתלונה מוצדקת אחת (פרק 3). יתרה מכך, בשנתיים האחרות הנציבות החלה לקיים מעקב שוטף אחר אופן הטמעת החלטות הנציב במערכת השיפוט. מבחינה זו עולה כי ישנה תופעה של קידום שופטים ומינוי שופטים בדימוס כשופטים עמיתים, חרף העובדה שנמצאו בעניינם תלונות מוצדקות בעבר. "הנציבות מצפה בעניין זה לשיתוף פעולה עם מערכת השיפוט על מנת שניתן יהיה לבחון בעתיד את הקשר בין הציונים שקיבלו המועמדים לשיפוט, באותן אמות המידה הנבחנות בקורס שעורך המכון להשתלמות שופטים, לבין טיב התלונות, מספרן והתפלגותן – ככל שהתלונות מתייחסות לאותם מועמדים שנתמנו לשפיטה", לשון הדו"ח.

מתמצית הדו"ח עולה, כי בשנת 2016 חלה עליה במספר התלונות שהוגשו כנגד שופטים ודיינים. מגמת העלייה נמשכת גם אל תוך שנת 2017. הגידול במספר הפונים אל הנציבות מעיד בראש ובראשונה על הצורך בגוף המבקר את בתי המשפט ואת האמונה והתקווה שהפניה לנציבות תביא מזור למצוקותיו של הפונה. ניסיון השנים האחרונות מלמד, כי הגשת תלונה עשויה להביא מזור למצוקה קונקרטית או לשפר כשלים מערכתיים. תלונה המוגשת, דרך משל, על התמשכות הליכים ועל השתהות במתן החלטה, או השתהות במתן פסק-דין, מביאה עמה, כמעט כדבר שבשגרה, להחשת ההליכים ולמתן פסק הדין או ההחלטה לאלתר. במקרים בהם לא ניתן פסק הדין במהלך בירור התלונה מקיימת הנציבות מעקב אחרי קורות התיק על מנת להבטיח את השלמת הטיפול. מקום בו מדובר בשופטים שהעיכוב בסיום ההליכים הוא "כרוני" מביאה הנציבות בפני נשיאת בית המשפט העליון ושרת המשפטים את הנתונים המצריכים פתרון מתאים.

עיכובים והתמשכות הליכים

דוגמאות בולטות של תלונות שנבחנו בנציבות – התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות:

•     התנהלות שופטת, חוסר הצלחתה לשלוט בניהול המשפט וחוסר יכולתה לרסן את הנתבע, הביאה לכך שתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר התנהלה בבית המשפט במשך יותר מ-4 שנים (תמצית, מספרנו 503/15, שלום).

•     במהלך שנת 2015 חזר מתלונן וביקש מבית המשפט לקדם את עניינו כנושה. הוא ציין, כי הוא בן 80 שנה וחזר והתריע על כך שהנאמנת שמונתה לא פועלת לקידום התיק ועל כך שהשופט חזר ונתן לנאמנת ארכות. המתלונן פנה לנציבות אשר הביאה לכך שנקבע מועד לדיון בתיק (מספרנו 67/16, מחוזי).

•     מתלונן נפצע בתאונת דרכים שארעה בשנת 2009. נגד אחד הנהגים הוגש כתב אישום בשנת 2010. במהלך השנים התקיימו בתיק 17 דיונים, ישיבת גישור אחת (שלא צלחה) וישיבת הוכחות (אחת) שנתקיימה בשנת 2016 ושבה נגזר דינו של הנאשם והתיק הסתיים. התיק נמשך לאורך שנים ונשמע בפני שלושה מותבים. התלונה נמצאה מוצדקת לגבי שניים מבין השופטים שטיפלו בתיק ונמצאה מוצדקת גם מבחינה מערכתית (תמצית, מספרנו 146/16, תעבורה).

•     נגד נאשם הוגשו כתבי אישום בגין ביצוע עבירות שונות כלפי המתלונן. באחד התיקים נתקיימו מספר ישיבות. בשלב מסויים אוחד הדיון בשני התיקים. הישיבות בתיקים נדחו מעת לעת בשל סיבות שונות – כגון מצב בריאותו של הנאשם והידברויות חוזרות ונשנות עם "ראש שלוחת התביעות". באחד התיקים האלה נתקיימו 11 ישיבות טרם שנתקיימה הישיבה האחת בה נסתיימו ההליכים. במהלכן של אותן 11 ישיבות לא חלה בתיק כל התקדמות ממשית. הנציב קבע כי במקרה זה התועלת שבקיום "דיוני מוקד" (שאינם ישיבות בהן נשמע התיק עצמו) יצאה בהפסד זמן ומשאבים ודומה שהתפקיד השיפוטי – להכריע את הדין ולגזור את העונש – הפך שולי. במקרה זה ההתמשכות החריגה של ההליכים הטילה ספק באשר לתועלת שבהליכים לבר-שיפוטיים מסוג זה. בתיק זה, כמו בדוגמא הקודמת לעיל, נראה כי דבר התמשכות ההליכים לא הובא לידיעת בית המשפט על מנת שיתערב. הנציב הציע כי תותקן בתוכנת "נט המשפט" הוראת התראה שתפנה תשומת לבו של נשיא בית המשפט להתמשכות ההליכים.

על אתר האינטרנט של הנציבות

בדיקת מספר הכניסות לאתר האינטרנט של הנציבות מלמדת, כי הציבור נחשף לאתר ועושה בו שימוש רחב. המודעות בציבור לפעילותה של הנציבות מסביר גם הוא את הגידול בהגשת התלונות. האתר כולל את תעקיפי ההחלטות שניתנו בנציבות בצד הנחיות לציבור כיצד להגיש תלונה. לאתר האינטרנט חשיבות נוספת – הנציבות יוצאת מתוך הנחה כי התורה האתית המוצאת ביטוי באתר – גלויה לעיני השופטים ועל כן התנהגות או התנהלות של שופטים, שאינה מתיישבת עם העקרונות הנלמדים מהחלטות הנציבות, עשויות להביא להצדקת התלונות בעניין. 

מגמות באופי התלונות

בשנת 2016 חלה ירידה במספר התלונות שנמצאו מוצדקות המתייחסות להשתהות בסיום ההליכים או במתן פסק דין, ויש לתלות זאת, בין השאר, בפעילות הנמרצת שלהנציבות בעניין זה – תוך גילוי של אפס סובלנות כלפי ניהול לא יעיל של ההליך המשפטי. למעלה מ-60% מכלל התלונות שטופלובנציבות בשנת 2016 בוררו לגופן (האחרות נדחו מחוסר סמכות לבחון את הטענות שנכללו בהן). מתוך התלונות שנבחנו לגופן כ-20% נמצאו מוצדקות או שהוחלט לגביהן כי בחינת הכשל ותיקונו – מוצתה. כמחצית מן התלונות שנמצאו מוצדקות הופנו כנגד שופטי בית משפט השלום. המחצית האחרת הופנתה כנגד כלל הערכאות האחרות.

לעומת הירידה בשיעור התלונות שנמצאו מוצדקות והמתייחסות להתמשכות הליכים ושיהוי במתן החלטות, ישנה עליה בשיעור התלונות שנמצאו מוצדקות והנוגעות להתנהגות בלתי ראויה של השופטים.

מעקב ומחקר אחר מגמות באופי התלונות, יישום החלטות הנציב ותיקון תקלות

•     הנציבות החלה בשנתיים האחרונות לקיים מעקב שוטף אחר אופן הטמעת החלטות הנציב במערכת השיפוט ואחר יישומן. בין השאר החלה הנציבות לבחון את המגמות המסתמנות בהתנהלות השופטים, את הזיקה שבין הערכאה לתלונות, את הזיקה שבין הוותק השיפוטי ומספר התלונות המוצדקות ואת מאפייני אוכלוסיית המתלוננים.

•     הנציבות החלה לבחון את התופעה של קידום שופטים שנמצאו בעניינם תלונות מוצדקות וכן את התופעה של שופטים בדימוס המתמנים כשופטים עמיתים – חרף העובדה שנמצאו בעניינם בעבר תלונות מוצדקות. הבדיקה נערכת על פי הנתונים המתפרסמים בפומבי ותוצאותיה מצביעות לאחרונה על דוגמאות בהן קודמו שופטים או מונו לשופטים עמיתים – חרף הימצאן של תלונות מוצדקות בעניינם, לעתים גם תלונות חמורות.

הנציבות מצפה בעניין זה לשיתוף פעולה עם מערכת השיפוט על מנת שניתן יהיה לבחון בעתידאת הקשר בין הציונים שקיבלו המועמדים לשיפוט, באותן אמות המידה הנבחנות בקורס שעורך המכון להשתלמות שופטים, לבין טיב התלונות, מספרן והתפלגותן– ככל שהתלונות מתייחסות לאותם מועמדים שנתמנו לשפיטה.

תיקון ליקויים

הטיפול בתלונות הפרטניות מצביע לעיתים על כשלים מערכתיים החורגים מתחום אחריותו של שופט יחיד. ליקויים וכשלים אלה מוצאים ביטוי בהחלטות הנציב והנהלת בתי המשפט וגם רשויות אחרות מתבקשות ליתן דעתן עליהם ולהביא לתיקונם. הנציבות בוחנת בקפדנות את מידת ההפנמה של המלצות הנציב בנושאים אלה.

הנציבות נוקטת מספר דרכים לתיקון ליקויים ובהן:

•     מעקב אחר תיקון ליקויים שהתגלו.

•     פרסומי תמציות החלטה, ללא פרטים מזהים, בנושאים עקרוניים בעלי השלכות רוחב.

•     קיום מפגשים עם שופטים ועם נשיאי בתי המשפט במסגרות המתאימות ובהן השתלמויות שופטים שנערכות במסגרת המכון להשתלמות שופטים.

•     הכנת דו"חות שנתיים ודו"חות מיוחדים.

•     קיום מעקב ובקרה אחר יישום החלטות הנציב ואודות השינויים המתחוללים במערכת בתי המשפט.

•     כך, למשל, בעקבות פנייתנו תוקנה פקודת נציבות שירות בתי הסוהר והוספה בה הוראה כי מסמכים הנשלחים לאסיר מטעם נציבות תלונות הציבור על שופטים לא יפתחו על ידי שלטונות הכלא קודם להעברתם לאסיר, למעט מקרים בהם יש לבודק חשש ממשי להימצאות דבר אסור בהעברה. לצורך כך ניתן יהא לבדוק את מכתבי הנציבות באמצעות שיקוף.

•     הנציבות הוסיפה והתריעה גם במהלך השנה הזו, בפני הנהלת בתי המשפט, על תקלות בתוכנת "נט המשפט". חלק מן התקלות תוקנו בעקבות פנייתנו.

על רגישות ועל תבונה

תשומת לב מיוחדת מקדישה הנציבות לטיפול בתלונות המתריעות כנגד התעמרות של שופטים בבאי אולמם, כנגד חוסר רגישות, דקדוקי עניות וחוסר תבונה. הנציבות רואה בחומרה תלונות מסוג זה ומתייחסת אליהן כאל הפרה של כללי האתיקה של השופטים.

•     דוגמא להתנהגות המחמיצה את החובה לנהוג באנושיות מול פורמליסטיקה מצויה בהחלטה מוטעית להעביר פרוטוקול של דיון – שהתמקד בחוקיותם של תמרורים – למכון הרפואי לבטיחות בדרכים. המתלוננת היתה צד לאותו דיון ובעקבות העברת הפרוטוקול למכון הוזמנה לעבור בדיקות רפואיות לקביעת כשירותה לנהוג. בקשותיה לתקן את הטעות נדחו בשלוש ערכאות ורק בעקבות מאמצים אישיים שלה עלה בידה לבטל, בסופו של יום, את הזימון לבדיקות. הנציב קבע, כי הצמדות לטעמים פורמליים המנציחים טעות אדמיניסטרטיבית אינה מתיישבת עם האתיקה המחייבת שופט בהתנהלותו (תמצית, מספרנו 782/15, עניינים מקומיים).

•     בשני מקרים קבע הנציב, כי ראוי לו לשופט להודות בשגגה שיצאה מתחת ידיו – ולא להצדיקה באופן הפוגע באמון הציבור במערכת המשפט. "אנושי הוא לשגות אך ראוי להודות בשגגה ולא להעצימה" (תמצית, מספרנו 105/16, מחוזי; תמצית, מספרנו 576/16, מחוזי).

•     דברי שופטת למתלונן, כי "בבית המשפט עושים משפט – ו'צדק' הוא שם של כוכב בשמיים" – אינם מסוג הדברים שראוי להשמיע לנאשם – כך קבע הנציב בהחלטתו. גם אמירתה "לא מתאבדים בבית המשפט" לא היתה אמירה מוצלחת (תמצית, מספרנו 517/15, שלום).

•     לעומת זאת נדחתה תלונה שהופנתה כנגד התבטאותו של שופט בית המשפט, כי "כאן זה לא שוק באר שבע". בברור נמצא, כי ההערה שימשה כקריאה להשלטת סדר בבית המשפט בשל התנהגותה של עורכת דין. "לשוק באר שבע" – כך נכתב בהחלטת הנציב – "יש חן מיוחד משלו", אך מה שיאה לשוק אינו מתיישב, בהכרח, עם סדרי הדיון בבית המשפט (תמצית, מספרנו 639/16, מחוזי).

החובה המוטלת על שופטים להגיש הצהרות הון

בחודש נובמבר 2016 תוקן חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 ונקבעה חובה לשופטים להגיש הצהרות הון לנציבות תלונות הציבור על שופטים. נציב תלונות הציבור על שופטים נתמנה כמפקח על פי חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע"ז-2016.

כל שופטי הארץ לרבות דייני בתי הדין הדתיים ושופטים משפטאים של בתי דין צבאיים נדרשים להגיש את הצהרת ההון הראשונה שלהם לא יאוחר מאשר ביום 1.7.2017. בסמכות המפקח לפרש את החוק, להעניק ארכות בהגשת הצהרת ההון, לאחד הצהרות הון, לבחון אם הצהרות ההון ממלאות אחר דרישת החוק ולדווח על אי קיום הוראת החוק בעניין זה.

השופטים, וגם אחרים, מפנים באופן שוטף שאילתות בנושאים אלה לנציב, או בקשות למתן החלטה. התשובות וההחלטות מתפרסמות באתר הנציבות בדף המיועד לדיון בהצהרות ההון וכן בעלון השופטים.הצפי הוא שבשלב ראשון תוגשנה כאלף הצהרות הון לבדיקת הנציבות.

הנציבות מקיימת פעילות הסברה בקרב השופטים גם בנושא הצהרות ההון. השקיפות שקודמה בשנתיים האחרונות, לעניין החלטות הנציב, באמצעות הרחבת אתר האינטרנט ופרסום תעקיפים של החלטות בזמן אמת, הורחבה גם לגבי החלטות הנציב בכל הנוגע לחובה להגיש הצהרות הון.

"תודתי נתונה לכל עובדי הנציבות אשר עשו במלאכה בשנת 2016 ואשר תרמו להכנת דו"ח זה", סיכם השופט ריבלין את הדו"ח.

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:162
קומיט וכל טופס במתנה