שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בג"ץ דחה את עתירת מני נפתלי: אין לקיים הפגנות ליד מעונו הפרטי של איש ציבור

חדשות

בג"ץ דחה את עתירת מני נפתלי: אין לקיים הפגנות ליד מעונו הפרטי של איש ציבור
בג"ץ דחה את עתירת מני נפתלי: אין לקיים הפגנות ליד מעונו הפרטי של איש ציבור
01/05/2017, עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש דחה את עתירתו של אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה ועותרים נוספים להתיק להם לקיים הפגנות ומשמרות מחרה מול ביתו הפרטי של היועמ"ש אביחי מנדלבליט, וקבע כי אין לראות בהפגנה או במשמרת המחאה מול ביתו של איש הציבור, כאשר קיימת חלופה אפקטיבית,משום מימוש לגיטימי של חופש הביטוי וחירות ההפגנה

עו"ד לילך דניאל

בג"ץ דחה את עתירותיהם של מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, ועותרים נוספים להתיר להם לקיים הפגנות ומשמרות מחאה מול ביתו הפרטי של היועץ המשפטי לממשלה. השופט מני מזוז קבע כי אף שפעילות מחאה היא מרכיב חשוב ומרכזי בחברה דמוקרטית, יש להבטיח כי אכן מדובר בפעילות  מחאה שנועדה לקדם ערכים דמוקרטים ולא להפעיל לחץ פסול על עובדי ציבור על ידי הטרדתם בביתם הפרטי בניסיון לכפות עליהם החלטות שלשיטתם אינן משרתות את האינטרס הציבורי. נוכל האמור, יש ככלל לאסור על הפגנות ופעולות מחאה ליד מעונו הפרטי של איש ציבור, מקום שקיימת חלופה אפקטיבית באשר למקום קיום פעולות המחאה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

החל מאמצע חודש נובמבר 2016 החלה פעילות מחאה מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שכללה הפגנות, לרוב במוצאי שבתות, בהן השתתפו עשרות מפגינים ונעשה שימוש גם באמצעי הגברה שגרמו למטרדי רעש לדיירי הרחוב. בעקבות כך החלו להגיע למשטרה תלונות ופניות של תושבי האזור אשר הלינו על המטרד שנוצר מפעילות זו, לרבות ריסוס כתובות בגנות היועץ המשפטי על קירות בניינים סמוכים לביתו. נוכח הימשכות ההפגנות והצטברות התלונות כאמור, הכריזה המשטרה על שתי הפגנות שהתקיימו בחודש ינואר 2017 כעל "התקהלות אסורה" ופיזרה את המפגינים. חלק מהמפגינים שלא צייתו להוראות המשטרה נעצרו ושוחררו בבית משפט בתנאים מגבילים. במקביל, החל מחודש ינוארהחל אחד העותרים לקיים משמרת מחאה מול ביתו של היועץ, כשעתיים בכל יום בשעות הערב, כאשר לעתים מצטרפים אליו משתתפים נוספים. לאחר פרק זמן נצטווה גם עותר זה להרחיק את מקום עריכת משמרת המחאה למתחם קניון "גנים".

לאחר הגשת העתירות ובעקבות החלטת בית המשפט, התקיימו מגעים בין הצדדים במסגרתם הציעה המשטרה מתווה להמשך פעילות המחאה לפיו אחת לחודש ניתן יהיה לקיים הפגנה למשך שעתיים תוך שימוש באמצעי הגברה, בגינה ציבורית המרוחקת כ-120 מטר מבית היועץאו לקיים הפגנות תדירות מול לשכתו של היועץ המשפטי בירושלים וכן מול לשכתו הנוספת בתל אביב.

השופט מני מזוז דחה את העתירות וציין כי הפגנות ופעולות מחאה אחרות ליד מעונם הפרטי של אנשי ציבוראינן מהוות תופעה נדירה או זניחה אלא תופעה רווחת המלווה את החיים הציבוריים בישראל ובעולם מזה שנים לא מעטות.בית המשפט העליון כבר קבע בעבר כי אין להתיר הפגנה או משמרת מחאה ליד מעונו הפרטי של איש הציבור מקום בו קיימת חלופה אפקטיבית של קיום הפגנה או משמרת מחאה ליד משרדו. חרף זאת, הגישה שננקטה שבפועל לא הייתה עקבית ויש שבפועל לא נשללה האפשרות לקיום הפגנות ומשמרות מחאה בסמוך לביתם של אישי ציבור אלא הופעלו איזונים של זמן, מקום ואופן.

מזוז ציין עוד כי סוגיה זו של פעילות מחאה ליד ביתם הפרטי של אנשי ציבור זכתה להסדרה גם במסגרת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 3.12000, שעניינה "חירות ההפגנה". בהנחיה זו הונחתה המשטרה שלא להתיר הפגנה או משמרת מחאה ליד ביתו של איש ציבוראם קיימת חלופה אפקטיבית אליה ניתן להפנות את המפגינים כגון משרדו. בין הרציונאלים שניתנו בפסיקה ובספרות להגבלות ולאיסורים על הפגנות ומשמרות מחאה ליד מעון פרטי ניתן לציין את הפגיעה בזכות לפרטיות של איש הציבור בבית מגוריו הפרטי, המטרד וההפרעה לשגרת חייהם של איש הציבור, בני משפחתו ושכניו והזכות של אדם שיניחו לו לנפשווהזכות לא להיות "קהל שבוי" למסרים של המפגינים.

טעם נוסף, לדברי מזוז, לאיסורים ולהגבלות על הפגנות ליד ביתם הפרטי של אנשי ציבור הוא החשש שהדבר ירתיע אנשי ציבור פוטנציאליים לעסוק בפעילות ציבורית, והחשש שלחץ ההפגנה עלול לשנות את דעתו של איש הציבור שלא מטעמים ענייניים, כדי להפסיק את ההטרדה. משכך, אין לראות בהפגנה או במשמרת המחאה מול ביתו של איש הציבור משום מימוש לגיטימי של חופש הביטוי וחירות ההפגנה, משום שפעילות כזו אינה משרתת את התכלית של חירויות אלה אלא תכליתה העיקרית לפגוע באינטרסים אחרים לצורך הפעלת לחץ על איש הציבור לשנות עמדתו. לדעת השופט מזוז, הפגנה או עצרת מחאה ליד מעונו הפרטי של איש ציבור, מקום שקיימת חלופה אפקטיבית, כגון משרדו, מקימה חזקה כי התכלית, לפחות העיקרית, של ההפגנה או משמרת המחאה אינה מימוש חופש הביטוי והמחאה אלא ניסיון להשפעה לא לגיטימית על איש הציבור במילוי תפקידו על ידי יצירת לחץ אישי עליו ועל בני משפחתו ועל כן פעילות כזו אינה חוסה תחת ההגנה על חירות ההפגנה. כפועל יוצא, ככלל יש לאסור הפגנה או עצרת מחאה ליד מעון פרטי.

נוכח האמור, קבע מזוז כי משטרת ישראל פעלה במקרה זה כדין ואף נקטה בגישה מתונה מול העותרים ולא מיצתה את סמכויותיה כלפיהם. רק בחלוף זמן מתחילת קיום ההפגנות מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, ומשהצטברו תלונות מדיירי הסביבה על המטרדים שפעילות זו גורמת, הטילה המשטרה מגבלות, כוללת הרחקה של המפגינים, ובהמשך גם של משמרת המחאה, למיקום ציבורי אחר אך סמוך. המשטרה גם הבחינהבין משמרת המחאה השקטה לבין ההפגנות תוך קביעת תנאים מגבילים שונים והחלטות אלו עומדות במבחן בדבר איזון וויתורים הדדיים. עוד הוסיף מזוז כי היועץ המשפטי לממשלה, בתפקידו כראש מערכת האכיפה הפלילית, מפעיל סמכות מעין שיפוטית שצריכה להיות מופעלת באופן עצמאי, ללא תלות בממשלה ובמערכת הפוליטית בכלל, וללא השפעות חיצוניות אחרות לרבות דעת הקהל או לחץ ציבורי.

בג"ץ 1983/17

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150