חדשות

תנועת יש גבול ועשרות פעילים חברתיים טוענים כי בעוד נשים המבקשות פטור משירות צבאי מטעמי דת נדרשות רק להצהיר על אורח חיים דתי, סרבני וסרבניות המצפון מטעמים אידיאולוגים ואחרים עוברים מסכת ארוכה של השפלות, לרבות דרישה להתייצב בפני ועדה וכליאה חוזרת ונשנית בכלא צבאי

תנועת יש גבול ועשרות פעילים חברתיים ופוליטיים עתרו לבג"ץ בדרישה להשוות את הליך הפטור משירות צבאי שנדרשים לעבור סרבני מצפון מטעמים לא דתיים להליך הפטור המקל שזכאיות לו נשים המצהירות על אורח חיים דתי. לטענת העותרים, בניגוד לנשים המקבלות פטור מגיוס בקלות רבה, כל אישה או גבר המבקשים פטור משירות מטעמי מצפון עוברים מסכת ארוכה של השפלות, לרבות ועדה שאינה מאשרת כמעט אף פעם את הפטור המבוקש, כליאה חוזרת ונשנית בכלא צבאי ואין סוף טרטורים שבסופם מאשרת ועדת אי התאמה את הפטור משירות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד איתי מק, מבקשים העותרים להשוות את ההליך לקבלת פטור משירות צבאי בשל חופשה מצפון מטעמים לא דתיים להליך הפטור המקל לנשים מטעמי "הכרה דתית", וכן לבטל את חובת ההתייצבות הגורפת של מבקשי ומבקשות הפטור מטעמי מצפון בפני ועדה מייעצת כתנאי לקבלתו.

לטענת העותרים, אף שבמדינה דמוקרטית המצפון של המבקשים פטור מטעמים לא דתיים (למשל, טעמים דמוקרטיים או הומניסטיים) אינו אמור להיות חשוב ומכובד פחות מהמצפון של נשים דתיות, נקבעו בעניינם שני תהליכים השונים באופן קיצוני זה מזה. בעוד שנשים המבקשות פטור משירות מטעמי הכרה דתית נדרשות לחתום על תצהיר לאקוני ובו הצהרה בדבר אורח חיים דתי, נשים וגברים המבקשים פטור בשל חופש המצפון מופלים ונדרשים לעבור ב"ועדה המייעצת לענייני פטור משירות ביטחון מטעמי מצפון, ורובם אף עוברים תקופות כליאה באורך משתנה, עד שנתיים. ההפליה בעניין זה פוגעת לטענת העותרים בגרעין הקשה של כבוד האדם, ויש בה מן ההשפלה והביזוי שכן היא רואה בסרבן המצפון "חשוד מיידי", הדורש טיפול מיוחד.

העותרים דורשים כי רק במקרים שבהם ישנו חשד קונקרטי וראיות ממשיות הסותרות את בקשה מבקשי הפטור המועמדים לשירות, יהיה ניתן לנקוט בירור נוסף, ולהשוות את ההליך קבלת הפטור להליך הנהוג כיום לגבי מבקשות הפטור הדתיות.

לטענת העותרים, ההליך המקל שנקבע לצורך קבלת פטור לנשים מטעמי דת הוא הראוי והמתאים גם לכלל מבקשי הפטור. "באפן דומה לסרבני וסרבניות המצפון מטעמים לא דתיים, כך גם המצפון של הנשים הדתיות ואורח חייהן הדתי מגוונים, מתפרסים על פני ספקטרום רחב ולא באופן דיכוטומי, וכן שנויים במחלוקת בין הקבוצות הדתיות השונות ישראל ובתוך הקבוצות הדתיות עצמן", נכתב בעתירה. "העובדה שהנשים מתבקשות להצהיר כי 'אינני נוסעת בשבת', כלומר, אינן מחללות שבת בפרהסיה, ולא להצהיר במפורש כי הן שומרות שבת בתוך ביתן ובאופן פרטי, מדברת בעד עצמה. ככל שהייתה מוקמת ועדה הדומה ל'ועדה המייעצת לענייני פטור משירות ביטחון מטעמי מצפון" גם בעניין בקשות לפטור מטעמי 'הכרה דתית', הרי שהוועדה הייתה צריכה לתת פטור רק לנשים המקיימות את מלוא המצוות החלות עליהן, אשר מעולם לא היו להן שאלות וספקות אמוניות".

עוד נטען כי התנהלותם של המשיבים, הרמטכ"ל ושר הביטחון, בסוגיה זו מונעת משיקולים קואליציוניים ופוליטיים, שבוודאי אינם יכולים להצדיק את ההפליה הקשה המתוארת בעתירה, ועמדתם אינה עומדת במבחן הסבירות.

בג"צ  2619/17