חדשות

מתקציב של 20 מיליון שקלים לרבע מיליארד שקלים - מנתוני משרד האוצר עולה: תקציב הסנגוריה הציבורית לשנת 2016 הגדול ביותר אי פעם. ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה בתגובה: "הסנגוריה הציבורית, שאין חולק על נחיצותה וחשיבותה, חרגה זה מכבר ממטרות הקמתה... לשכת עורכי הדין לא תיתן יד להמשך הביזה של הקופה הציבורית"

מי יעצור את תשלומי העתק לסנגוריה הציבורית?  מנתוני משרד האוצר, אשר פורסמו היום (ב) באתר ynet, עולה כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בתקצוב הסנגוריה זאת על חשבון משלם המסים. בשנה החולפת - 2016 תקצב משרד האוצר את הסנגוריה הציבורית ב-249 מיליון שקלים. מדובר בעלייה של עוד כמה מיליונים מהשנה שקדמה לפרסום. חושב לציין, כי בשנת 1997, כשהוקמה הסנגוריה הציבורית עמד תקציבה על סכום זעום ביחס לתקציבה הנוכחי של כעשרים מיליון שקלים. כידוע בדומה לכל תקצוב ציבורי אף כאן כספי משלם המסים עוברים לייצוג עבריינים בחינם במקום שכספים אלו ישמשו את הציבור לצרכים אחרים. 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

ראש לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נוה, הגיב לפרסומים בדף הפייסבוק שלו בעקבות פרסום הנתונים בכתבה של אתר ynet ואמר כי: "הנתונים המפורטים בכתבה, כפי שנמסרו ע"י משרד האוצר, מדברים בעד עצמם ומלמדים שכל הטענות שהעלנו אכן נכונות. הסנגוריה הציבורית, שאין חולק על נחיצותה וחשיבותה, חרגה זה מכבר ממטרות הקמתה עפ"י החוק-יצוג למעוטי יכולת, וכיום היא מייצגת ציבור עצום של נאשמים ללא כל אבחנה ובדיקה של מצבם הכלכלי ועל כך אנו מתרעמים. הגיעה העת להחיל מבחני בדיקת זכאות כלכלית לציבור הפונה אל הסנגוריה הציבורית בדיוק כפי שקיימים מבחנים כאלה לציבור הפונה אל הסיוע המשפטי האזרחי של המדינה".

עוד ציין עו"ד נוה כי "אסור ואין מקום להשלים עם מצב שבו נאשמים אמידים ובעלי יכולת כלכלית יקבלו מימון של סנגור על חשבון הקופה הציבורית כלומר על חשבון כולנו. את עשרות המיליונים הרבים אשר משמשים למימון יצוגם של נאשמים עשירים ראוי להפנות לטובת השכבות החלשות באמת ולצרכים חברתיים אמיתיים כגון סיוע לקשישים, נכים ומוגבלים, הרחבת סל התרופות וכיוצ"ב. לשכת עורכי הדין לא תיתן יד להמשך הביזה של הקופה הציבורית".

כזכור לפני כחודש פורסם בתקדין, כי עו"ד אפי נוה יצא בהודעה לפיה, בחודש יוני האחרון פנה לשרת המשפטים, חה"כ איילת שקד, בעקבות תלונות שנשמעו מצד עורכי דין פרטיים העוסקים בתחום המשפט הפלילי, לפיהן במרוצת השנים הלך וגדל היקף הייצוג הניתן על ידי הסניגוריה הציבורית וזו הפכה, לכאורה, לגורם הכמעט בלעדי של ההגנה הניתנת לנאשמים/חשודים במדינת ישראל.

נדגיש אמר ראש הלשכה, הקמת הסניגוריה הציבורית הייתה צעד חשוב לדמוקרטיה במדינת ישראל ואין ספק בדבר חשיבותה ותרומתה הדרמטית לשינוי פני ההליך הפלילי ולשיפור מתן הייצוג בפלילים. יחד עם זאת, יש לזכור כי הסניגוריה הציבורית הוקמה מלכתחילה בכדי לתת מענה לנאשמים מחוסרי אמצעים. ברם, בפועל ניתן לראות יותר ויותר מקרים שגם נאשמים שידם משגת לשכור שירותיו של עורך דין פרטי, זוכים לייצוג על חשבון קופת המדינה - בכך הרחקנו הרבה מעבר לכוונת המחוקק .

עוד ציינו בלשכה, כי אין ספק, כי למציאות כהווייתה כיום השלכות רוחב, הן בהיבט של עורכי הדין העוסקים בתחום המשפט הפלילי והן בהיבט הציבורי הרחב.   אנו שמחים לבשר לכם שבעקבות פנייתנו, התקיימו מספר דיונים בהובלת שרת המשפטים ונעשו מאמצים רבים מצד כל הגורמים הרלוונטיים, שבסופם גובש מהלך מערכתי הכולל שורה של צעדים שיש בהם כדי לצמצם את היקף הייצוג הניתן ע"י הסנגוריה הציבורית.

השינויים המרכזיים, עליהם מדווח ראש הלשכה, כוללים:  צמצום הודעות לפי חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב1982- הוסכם כי הפרקליטות והתביעה המשטרתית תצמצמנה הודעות על כוונה לעתור למאסר בפועל, ככל שבפועל אין כוונה לדרוש מאסר. כמו כן, ייבחן הצורך לרענן את הנחיית פרקליט המדינה בנושא זה ולהפיצה לכלל רשויות התביעה.

שחרור כספי חילוט למימון הגנה משפטית: שרת המשפטים בוחנת אפשרות לקדם תיקון חקיקה שיאפשר לבית המשפט להורות כי חלקו של הרכוש שנתבקש לגביו צו חילוט זמני ישמש למימון הוצאות משפט וזאת עד לתקרה שתקבע ותהווה אחוז מסוים מסך הרכוש לגביו התבקש הצו. בדרך זאת יוכלו נאשמים לשכור שרות של עו"ד פרטי ולא להוות נטל נוסף על קופת המדינה ללא הצדקה.

צמצום התיקים המטופלים במסגרת ימי הקראות ("ימי מוקד"): כחלק מהתוכנית האסטרטגית לשיפור וקידום מערכת בתי המשפט, הנחתה נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת מרים נאור, את הגורמים הרלוונטיים לגבש הנחייה לניהול ימי מוקד בבתי המשפט ובמסגרתה תיקבע רשימה של "תיקים מורכבים" שלא יידונו במתכונת זו, בהתאם לקריטריונים שייקבעו מראש (כגון: מס' נאשמים בכתב האישום, מס' אישומים וכו').

בדיקת יכולת כלכלית של נאשמים: יתוקנו תקנות האגרות של הסניגוריה הציבורית כך שתיבדק יכולת כלכלית של נאשמים בעבירות כלכליות ובתיקים רחבי היקף והם יחויבו בהוצאות הסניגוריה הציבורית, עד לרף שייקבע לפי יכולתם.

עוד מסר ראש הלשכה נוה בזמנו כי: "אנו סבורים, כי מדובר בצעדים משמעותיים שיש בהם כדי ליצור את האיזון הראוי שיבטיח מחד, שתקציב הסניגוריה הציבורית ינותב לאוכלוסיה שבאמת זכאית לקבלת ייצוג במימון המדינה ומאידך, יצמצם את נפחי הייצוג של הסניגוריה הציבורית וישמור גם על הפרקטיקה הפרטית בתחום הפלילי. ברצוני להודות לשרת המשפטים, חה"כ איילת שקד על קידום הנושא והקשב למצוקת הסניגורים מהמגזר הפרטי ולחברי עו"ד אורי קינן, מ"מ ראש הלשכה ויו"ר (משותף) הפורום הפלילי הארצי, שהוביל יחד איתי את הדיונים והטיפול בנושא".

להלן תגובת משרד המשפטים:

"הנתונים המובאים מצד גורמים עלומים הם מגמתיים ומעוותים. לאור טענות שעלו בעבר בהקשר דומה מצד לשכת עורכי הדין , נערכה בשנת 2014 בדיקה מקיפה ביוזמת המנהלת הכללית של משרד המשפטים, אמי פלמור, של נתונים בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי לקוחות הסנגוריה הציבורית ומצבם הכלכלי, שממנה עלה כי 95% מהם מחוסרי אמצעים. כמו כן נעשו בדיקות באמצעות רואי חשבון של התשלומים לעורכי הדין החיצוניים, לצד צעדי התייעלות ומיקוד של פעילות הסניגוריה. כל אלה הניבו בשנים האחרונות  מגמת ירידה בהוצאות הסניגוריה. ההוצאה השנתית בפועל של הסניגוריה הציבורית עבור שכר טרחה והוצאות ההגנה עומד בשנים האחרונות על כ-180 מיליון ₪, ובשנה האחרונה 167 מיליון ש"ח. הנתונים התקציביים מראשית ימיה של הסניגוריה הציבורית אינם רלוונטיים שכן בתקופה זו פעל מחוז אחד בלבד בסניגוריה הציבורית והרוב הגדול של הנאשמים בישראל לא היו מיוצגים. מאז, לאורך השנים שירותי הסניגוריה הורחבו בהדרגה לשישה מחוזות ברחבי הארץ, והמחוקק קבע עילות ייצוג נוספות על מנת להתמודד עם תופעת הנאשמים הבלתי מיוצגים. הנתון המוזכר בכתבה לפיו רק בכ-32,000 הליכים ניתן שירות משפטי למחוסרי אמצעי אף הוא מטעה וחלקי, שכן הוא מתייחס לאוכלוסיית העצורים לצרכי חקירה בלבד ולא לכלל ההליכים. הסניגוריה הציבורית מטפלת בעשרות אלפי עצורים ונאשמים נוספים שהם בפועל מחוסרי אמצעים ושאין באפשרותם לשכור עורך דין פרטי.  זאת בשונה מטענות פופוליסטיות שכאמור אינן מגובות בנתוני אמת.

זכות הייצוג בהליכים פליליים הינה זכות יסוד ותנאי הכרחי למערכת משפט צודקת והוגנת. טרם הקמתה של הסניגוריה הציבורית, נשפטו רוב רובם של העצורים והנאשמים במדינת ישראל ללא ייעוץ וייצוג משפטי, תוך פגיעה קשה בזכויותיהם. כך למשל, כ-60% מהנאשמים בבתי משפט השלום לא היו מיוצגים (בפריפריה אף למעלה מכך), כ-85% מהקטינים שעניינם נדון בבתי המשפט לנוער לא היו מיוצגים, וכך גם כ-80% מהעצורים. סמכויות שלטוניות הכרוכות בפגיעה בחירות ובכבוד הופעלו כלפי חשודים ונאשמים בלתי מיוצגים, ומדי שנה נגזר דינם של מאות נאשמים למאסר בפועל מבלי שהיו מיוצגים בידי עורך דין. תמונת מצב זו התהפכה בעקבות החלטת המחוקק להקים סניגוריה ציבורית בישראל, וכיום הרוב המכריע של העצורים והנאשמים מיוצגים בידי עורך דין. כל ניסיון להחזיר את המצב ששרר טרם הקמתה של הסניגוריה לקדמותו, יביא לפגיעה קשה במערכת המשפט, באוכלוסיות מוחלשות ובציבור בכללותו.

משרד המשפטים והסניגוריה הציבורית עורכים בחינה מתמדת של היקפי הפעילות וההוצאות התקציביות, תוך שיתוף פעולה מלא עם משרד האוצר. כמו כן, בהנחיית שרת המשפטים, הוחלט לאחרונה לקדם מספר מהלכים נוספים הנוגעים לייצוג הניתן על ידי הסניגוריה הציבורית, וביניהם בחינת האפשרות של בדיקת יכולת כלכלית של נאשמים בתיקים רחבי היקף בהם עלות הייצוג היא גבוהה, והשתתפותם של נאשמים אלה בעלות הייצוג ככל שיימצא שהם בעלי אמצעים".