חדשות

בית הדין האזורי לעבודה קיבל בחלקה בקשת צד לסכסוך קיבוצי שהגישה ההסתדרות וקבע: רשת "רמי לוי" תפצה במיליון וחצי ₪ לאחר שפגעה באופן קיצוני ואנוש בהתארגנות העובדים עד כדי העלמתה

בית הדין האזורי לעבודה קיבלבחלקה בקשת צד לסכסוך קיבוצי שהגישה ההסתדרות הכלליתנגד רשת "רמי לוי" וחברת "ביכורי השקמה", וחייב אותן בפיצוי של מיליון וחצי שקלים בגין מה שתואר כ"פגיעה קשה ואנושה בהתארגנות העובדים הראשונית עד כדי העלמתה". מדובר בפיצוי הגדול ביותר אי פעם במקרה שכזה.

במסגרת ההחלטה בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד אלעד מורג ועו"ד רונית לרך, קבע בית הדיןכי החברותפגעו בהתארגנות העובדים באופן קיצוני, תוך פגיעה במובילי ההתארגנות והצרת צעדיהם באופן בוטה; פגיעה בזכות השביתה, התבטאויות נחרצות וקשות כנגד קיומו של ארגון העובדים והעברת פעילות ביכורי השקמה לרשת רמי לוי, שהייתה מהלך פיקטיבי המונע משיקולים זרים של פגיעה בהתארגנות. כל אלו, נקבע, מלמדים באופן מובהק כי המשיבות נקטו ללא הרף בשורת צעדים שנועדו לסכל את מהלך ההתארגנות ולמחוק את קיומו של ארגון העובדים בחברה ובכך גם למנוע "דריסת רגל" של הארגון ברשת כולה.

ההליך בבית הדין החל לאחר בבקשת צד לסכסוך קיבוצי בין הסתדרות העובדים הכללית לבין איש העסקים רמי לוי והחברות בבעלותו - "רמי לוי שיווק השקמה" ו"ביכורי השקמה" שעסקה בשיווק והפצה של תוצרת חקלאית לסניפי רשת המרכולים "רמי לוי" ברחבי הארץ. חברת "ביכורי השקמה" פעלה ממפעל במושב תימורים שאליו הובאה התוצרת החקלאית מהחקלאים,ושם עברה מיון ואריזה טרם שינועה למרכולים. באתר הועסקו כ-180 עובדים, וביניהם נהגים, מלקטים, מלגזנים, פקידות, עובדי ייצור במחלקת אריזות ובמחלקת פירות, וכן עובדי הנהלה ועובדי אחזקה.החברה פעלה בתחילה תחת בעלות משותפת של רשת רמי לוי ושל חברת "ביכורי השדה דרום", אך במהלך שנת 2015 הפכה רשת רמי לוי לבעלת השליטה היחידה בה. על רקע חילופי הבעלות, פנו מספר עובדים בביכורי השקמה לנציגי ההסתדרותבמטרה להתאגד, ולאחר ש-140 עובדים הצטרפו לשורותיה הכריזה ההסתדרות על יציגותה במפעלועל סכסוך עבודה בעילה של התנכלות להתאגדות ודרישה לקיום משא ומתן קיבוצי.

במסגרת הבקשה האמורה, עתרה ההסתדרות למתן צו הצהרתי הקובע כי המשיבים פגעו בהתארגנות העובדים בחצרי החברה ולקבוע כי העברת הפעילות של ביכורי השקמה לידי רשת רמי לוי בטלה נוכח היותה מהלך פיקטיבי המונע משיקולים זרים של פגיעה בהתארגנות, אשר ננקט באופן חד צדדי וללא היוועצות. עוד ביקשה לקבוע כי המפעל נותר יחידת מיקוח עצמאית – בין אם תחת החברה ובין אם תחת רשת רמי לוי ולהורות על השבת כלל העובדים בחברה המעוניינים בכך לתפקידם הקודם או לתפקיד שווה מעמד ותנאים המצוי במפעל. בנוסף, עתרה לפסוק לה פיצוי בגין פגיעה בהתארגנות העובדיםבסכום שלא יפחת מ – 10,000,000 ₪.

כב' השופטי' כהן קבע כי דין הבקשה להתקבל.בפתח הדברים התייחס בית הדין לזימונם לשימוע של העובדים מובילי ההתארגנות, למחרת היום בו הכריזה ההסתדרות על יציגות בחברה. נקבע, כי המשיבות לא הרימו את הנטל המוגבר המוטל על כתפיהן להוכיח כי השימועים שנערכו למובילי ההתארגנות אינו בשל מעורבותם בהתארגנות ואינו בכדי לפגוע בהתארגנות העובדים. בכלל זה, המשיבות לא הביאו לעדות את ארבעת העובדים שזומנו לשימוע יחד עם מובילי ההתארגנות בכדי להוכיח את גרסתן כי אלו זומנו לשימוע במועד בו זומנו גם מובילי ההתארגנות לשימוע ולא לאחר היוודע התארגנות העובדים. באי הבאת עדים אלו יש כדי לפעול לרעתן ולהחליש גרסתן ולמעשה לחזק את טענות המבקשת לפגיעה במובילי ההתארגנות ובהתארגנות העובדים כולה.נוכח האמור, קבע בית הדין כי עצם הזימון לשימוע וקיום השימוע למובילי ההתארגנות נבע בשל מעורבותם בהתארגנות ובסופו של דבר בכדי לפגוע בהם ובהתארגנות העובדים בכלל.

עוד נקבע, כי הפגיעה במובילי ההתארגנות מצאה ביטוי גם בהצרת צעדיהם תחת מסווה של הוראות שניתנו על ידי ההנהלה בדבר חידוד הנהלים וחלוקת אזורים, שמוענו לכל "סוכני השטח" בחברה. לאחר בחינת כל אחת מההוראות המופיעות בסעיפי הנהלים, הגיע בית הדין למסקנה כי המשיבות לא השכילו להוכיח ולבסס את הגרסה לפיה חידוד הנהלים לא נועד לפגוע במובילי ההתארגנות או בהתארגנות ככלל. אלו, נקבע, מכילותסדקים, אי בהירויות וספקות שאינם מתיישבים לעיתים עם העובדות אלא מובילים למסקנה כי חידוד הנהלים נועד לפגוע במובילי ההתארגנות בפרט ובהתארגנות העובדים בכלל. כן התייחס בית הדין לטענת ההסתדרות לפיה מר רמי לוי בעצמו ניסה לשוחח עם העובדים "מעל לראשה" של הנציגות ולהניא אותם מהתאגדות מספר פעמים. בעניין זה ציין בית הדין כי לוי לא הובא לעדות בכדי לסתור את הטענות העובדתיות של ההסתדרות ולכןיש לקבל את גרסת ההסתדרות כי המשיבות ניסו לכנס את העובדים ללא היוועצות ונוכחות של הנציגות ולהניאם מהתאגדות, בניגוד לדין ולהלכה הפסוקה הקובעת כי על המעסיק להרחיק עצמו מהתערבות בהתארגנות העובדים בכל שלב משלביה במהלך יחסי העבודה.

פגיעות נוספות שביצעה הרשת מצא בית הדין בהתבטאויות של סמנכ"ל הרשת לאחר שהעובדים פתחו בצעדים ארגוניים בחצר החברה, בהן קבע בין היתר "לא יקום ולא יהיה הסתדרות אצלנו". בית הדין שוכנע כי לא דובר באמירת אגב סתמית של הסמנכ"ל אלא בהתבטאות שיש בה כדי להביע את חוסר רצונן המוחלט של המשיבות לאפשר להסתדרות "דריסת רגל" ברשת רמי לוי בכלל ובחברה בפרט. זאת, בניגוד להלכה הפסוקה בעניין פלאפון הקובעת כי הבעת עמדה מצד מעביד בנוגע להתארגנות ראשונית של עובדיו אסורה. מלבד זאת הזכיר בית הדין כי המאבק הארגוני וההידברות בין הצדדים צריכים להתקיים בין המעסיק לבין הארגון היציג, ולא בין המעסיק לבין העובדים עצמם כפי שנעשה במקרה זה.

לכלל האמור, הוסיף בית הדין כי המשיבות פגעו בזכות השביתה של העובדים, באופן זה שהחברה הכניסה למפעלה עובדים חלופיים אשר באו לעבוד במקום העובדים השובתים. גם בעניין זה פעלו המשיבות בניגוד להלכה הפסוקה לפיה חל איסור על מעסיק לשכור עובדים חלופיים במקום העובדים השובתים או הנמנעים להגיע לעבוד בשל רצונם לממש את זכות ההתארגנות שלהם. עוד הוסיף בית הדין כי בשים לב למעמדה של זכות השביתה כזכות יסוד חוקתית, ובשים לב להתנהלותן הכללית של המשיבות, הרי שיש ליתן לפגיעה זו משקל לא מבוטל בקביעת הפיצוי הכספי המבוקש בגין הפגיעה בזכות ההתארגנות.

בכל הנוגע לסגירת חברת ביכורי השקמה והעברת פעילותה לרשת רמי לוי, שוכנע בית הדין כי גם צעד זה בנסיבות ובאופן בו בוצע, ובהתחשב באירועים השונים שהתרחשו תוך כדי ובעיצומו של הליך ההתארגנות – היו במטרה לפגוע בהתארגנות העובדים ולמוססה באופן שזו לא תתפתח ותדרוס רגלה ברשת רמי לוי ככלל. אשר לשאלה האם לאחר סגירת החברה יש לראות בעובדים שעברו לרמי לוי כיחידת מיקוח נפרדת,התרשם בית הדין כי צעד זה הביא לתוצאה של איבוד "האינטרסים המשותפים של קבוצת העובדים" ואיבוד של השוני המסוים גם בהיבט הארגוני ניהולי, ככל שיוברר כי כל העובדים שעברו עוסקים בפעילות אחרת בתפקיד אחר ובסניף אחר. כפועל יוצא, "נעלמה" לה יחידת מיקוח שהייתה קיימת ערב סגירת החברה והעברת פעילותה. לסיכום כלל האמור, קבע בית הדין כי די בכל המפורט על מנת לקבוע שקיימת פגיעה קשה מנשוא בהתארגנות העובדים בכלל ובאפשרות לבחון את גדרי יחידת המיקוח בתוך רשת רמי לוי בפרט. לאור האמור, יש בנסיבות אלו כדי לפסוק פיצוי משמעותי הולם.

אשר לסכום הפיצוי, קבע בית הדין כי בחינה ויישום כל השיקולים הנוגעים לעניין מובילים לתוצאה כי קיימת הצדקה לפסיקת פיצוי גבוה באופן משמעותי לחובת המשיבות. כך, מתקיימים השיקולים הנוגעים לאופי של ההתארגנות הראשונית,למספר ההפרות, היותן הפרות בוטות וחריגות וההשלכות שהיו להפרות אלו שהובילו למעשה לסיכול התארגנות העובדים לחלוטין. גם בשיקול בדבר זהות המעורבים בהפרת הזכות להתארגנות יש ללמד על החומרה שבכוונת הפגיעה בהתארגנות, בעיקר נוכח אמירותיו המפורשות של סמנכ"ל הרשת שהיה מעורב בפגיעה באופן מובהק. שיקול נוסף נוגע לגודל החברה ומהות המעסיק – רשת גדולה החולשת על סניפים רבים ברחבי הארץ ובמעסיק גדול המנצל את עוצמתו הכלכלית ואת פערי הכוחות לפגיעה בהליך ההתארגנות. עוד סבר בית הדין כי פיצוי משמעותי בנסיבות דנן ישרת נכונה גם את השיקול בדבר החשיבות הציבורית בהרתעה והצורך למגר תופעת התערבותם הפסולה של מעסיקים בהתארגנות עובדים, במטרה לפגוע ולסכל את ההתארגנות. בנוסף, הדבר יתמרץ עובדים לממש את זכות ההתאגדות ולהפחית את החשש כי המעסיק יתנכל להם בעשותם כן, ובכך להטמיע את המודעות לזכויות עובדים בהתארגנות ראשונית בפרט ובהתארגנות עובדים בכלל המוטלת על המעסיק בנסיבות כאלו. לדעת בית הדין, דומה כי מעסיקים במשק אינם מפנימים את החומרה שבפגיעה בהתארגנות עובדים ועל כן בשנים האחרונות בתי הדין רואים לנכון להשית פיצויים גבוהים יותר שירתיעו מעסיקים מלפגוע בזכות ההתארגנות, בהתאם לנסיבות.

בסיכומם של דברים הבקשה התקבלה באופן חלקיוהמשיבות תשלמנה פיצוי בגין הפגיעה בזכות ההתארגנות בסך 1,500,000 ₪. עם זאת לא ראה בית הדין לנכון להורותעל ביטול העברת פעילות החברה לרשת רמי לוי או לקבוע כי המפעל נותר כיחידת מיקוח נפרדת או להורות על השבת כלל העובדים לתפקידם הקודם או לתפקיד שווה מעמד.