הטעויות המרכזיות של עורכי
הדין בענייני אתיקה אינן קשורות בהכרח לעבירה משמעתית כזו או אחרת, אלא להתנהלות
הנכונה אל מול ועדת האתיקה של הלשכה והקובלים. בנוסף, קיים "סעיף סל"
בכללי האתיקה, המייצר לא מעט כאבי ראש לעוה"ד אשר מחייב התנהגות ראויה אף
בחיים הפרטיים – כיצד למנוע מעצמכם תאונות אתיקה? שאלות ותשובות
מעטים יודעים זאת, אך במהלך השנים האחרונות
קיבלה לשכת עורכי הדין, עשרות אלפי תלונות נגד עורכי דין בענייני אתיקה. הסכנה
בקבלת תלונה נגד עו"ד קיימת תמיד וכל עו"ד חשוף לתלונה מצד לקוחותיו, חמותו
או כל אדם וגוף - בין אם מדובר בעו"ד עצמאי ובין אם מדובר בעו"ד שכיר.
לקבלת
עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
רבים התלוננו בעבר על אופן התנהלות הלשכה
בענייני אתיקה. בין היתר, לאור התמשכות ההליכים המשמעתיים והתנהלות ועדת האתיקה.
מאז כניסתו לתפקיד של עו"ד אפי נווה כראש לשכת עורכי הדין, ניתן לראות כי
קיים שיפור באופן התנהלות הלשכה בענייני האתיקה ככלל ובמהירות הטיפול בפרט. אך
עדין קיימת ביקורת בעניין.
הטעות המרכזית של עורכי
הדין שלא חטאו מעולם – פרוצדורה! "אי מתן מענה במועד"
גם אם ביצעתם את עבודתכם נאמנה - כדת וכדין
ומעולם לא בצעתם עבירה כלשהי אתם חשופים לתלונה ואף לענישה משמעתית. עו"ד
יכולים למצוא את עצמם מושעים מעיסוק במקצוע עריכת הדין ואף לקבל עונש נוסף של קנס
כספי. איך אתם שואלים? התשובה פשוטה - "אי מתן מענה במועד לתלונה" זו
העבירה. לא פחות ולא יותר - עורכי הדין נופלים על עניין פרוצדורלי זה. מה שהתחיל
כתלונה (גם תלונת שווא) נגד עו"ד בעניין אחר אשר לא נותר ממנו דבר, מסתיים
בענישה משמעתית בעקבות התנהלות פרוצדורלית לא נכונה, לפיה עו"ד אשר הוגשה
כנגדו תלונה לא השיב תשובה ללשכת עורכי הדין על התלונה.
מקרה לדוגמא הינו של עו"ד אשר קיבל עונש
של השעיה בפועל למשך חודש הסיבה: עורך דין אשר לא השיב לתלונה כאשר העובדות בתיק
הינן "הנאשם לא השיב לתלונה שהועברה לתגובתו" ובית הדין הרשיע את
עו"ד בעבירה של אי מתן תגובה לתלונה, וכיוון שהנאשם הורשע בעבירות דומות כבר
פעמים בעבר החליט בית הדין להשית עליו עונש של השעיה בפועל למשך חודש, השעיה על
תנאי למשך חודשיים והוצאות בסך 1,000 ₪ (בד"מ 77/05 לשכת עורכי הדין ועד מחוז
חיפה נ' פלוני). סעיף 5 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין
המשמעתיים), התשע"ה- 2015, מפרט את המועד למתן מענה לפנייתו של קובל/תובע מטעם
הלשכה. בו נכתב, כי הילון יגיש את תשובתו לפניית הקובל, בתוך שלושים יום, מיום המצאתה או בתוך
תקופה ארוכה יותר שהורה הקובל או הסכים לה לפי בקשת הנילון.
סעיפי הסל
כל אחד מאתנו "עורכי הדין" חשוף
לתלונה משמעתית בעבירות של סעיף הסל. בין אם על מעשה או מחדל בחיינו האישיים
והפרטיים ובין אם במעשה או מחדל בחיינו המקצועיים ובכובענו כעורכי דין. דוגמאות
לכך יש בלי סוף. סעיפי הסל הינו סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין,
תשכ"א-1961. "שמירת כבוד המקצוע" הקובע, כי "עורך דין ישמור
על כבוד המקצוע של עריכת דין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע".
בין הפרשיות המפורסמות של עורכי דין בענייני
אתיקה, ניתן למצוא שורה של עורכי דין מוכרים מאוד. ביניהם עו"ד יורם שפטל,
עו"ד רונאל פישר, עו"ד אורי קורב, עוה"ד רות דוד ועוד רבים וטובים
אחרים. הכלל הוא שבסעיף הסל אין כללים. כל מעשה בין אם בחיים האישיים ובין אם
בחיים המקצועיים יכול להתגלגל לפתחו של בית הדין המשמעתי ולהשפיע כל הקריירה של
עו"ד.
הטעויות הנפוצות – ענייני מקרקעין
וכספים
תביעות על התנהלות עורכי דין בענייני כספים
הינן ככלל ברף העליון והחמור של עבירות המשמעת. טעות נפוצה של עורכי דין, הינה
שמירת כספים כדין של לקוחות לאור אי תשלום שכר הטרחה על ידי הלקוח. אלא שהתנהלות
זו יכולה להיחשב כעבירה משמעתית חמורה ביותר. זאת בעקבות טעות פרוצדורלית של אי
הגשת תביעה נגד הלקוח בתוך שלושה חודשים לאחר שלא שילם את שכר הטרחה. אי הגשת
התביעה במועד תחשב כעיכוב כספי לקוח, במקרים בהם שמר עו"ד כספים השייכים
ללקוח עד לתשלום שכר הטרחה המגיע לו. כל זאת לאור האמור בסעיף 88 לחוק לשכת
עורכי הדין, הקובע את התנאים לזכות העיכוב: "להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת
הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח
עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן
עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב
נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר
טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב
כאמור". העצה הכי טובה במקרה זה ברורה - החלטתם לעכב כספי לקוח? בקרוב
יעברו שלושה חודשים? תגישו תביעה לקבלת שכר הטרחה!
רשלנות ופליליים וההליכים
המשמעתיים
עלות ההשתתפות העצמית הקיימת בתביעות ביטוח
רשלנות מקצועית לעורכי דין הגבוהה ביותר, הינה בתביעות רשלנות של עורכי דין בתחום
המקרקעין. לא לחינם זה המצב, התביעות הרבות בתחום והטעויות של עורכי הדין לצד עלות
הנזק הגבוהה הוביל למצב בו פוליסת הביטוח בתחום התייקרה בייחס לתחומי העיסוק
האחרים. העצה הטובה ביותר לתחום הזה כמו בכל תחום – אם אתם לא מבינים בו אל
תתעסקו בו.
משור נוסף הינו הליכים משמעתיים בעקבות הליכים
אחרים. בין היתר נהוג, כי בעקבות הליכים פליליים יפתח הליך משמעתי במקביל להליך
הפלילי.
כמו כן, בנוסף בהליך האזרחי לפיו מוגשות תביעות
רשלנות נגד עו"ד הדברים מובלים גם לתלונה בלשכה נגד עורך הדין.
הכותב עו"ד חור אוריאל
ניזרי, הינו העורך הראשי של פורטל תקדין; בעלים של משרד עורכי דין, המתמחה במשפט
הפלילי לרבות אתיקה מקצועית ובמשפט אזרחי -בין לקוחות המשרד ח"כ ותיקים בעלי
פרופיל תקשורתי רב; בעל תואר ראשון במשפטים וכן בוגר תואר שני במשפטים
מהאוניברסיטה העברית. בעבר כיהן עו"ד ניזרי כממונה על החקיקה בלשכת עו"ד.
כמו כן שימש ככתב והפרשן המשפטי של העיתון "מעריב" והכתב המשפטי של
העיתון "מקור ראשון".
