שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > "כשיש 70 אלף עורכי דין, אאוטסורסינג משפטי זו הדרך היחידה לשרוד בשוק תחרותי"

חדשות

"כשיש 70 אלף עורכי דין, אאוטסורסינג משפטי זו הדרך היחידה לשרוד בשוק תחרותי"
"כשיש 70 אלף עורכי דין, אאוטסורסינג משפטי זו הדרך היחידה לשרוד בשוק תחרותי"
09/02/2017, ליאור שדמי שפיצר

עוה"ד בלה סטולר וירון טבצ'ניק, מייסדי מאגר Next Case המאגד עורכי דין פרילנסרים מכל תחומי ההתמחות, מסבירים כי עורך דין שלא יתאים את עצמו לשינויים בשוק העבודה לא ישרוד. "קיים קושי אמיתי לעורכי דין למצוא עבודה, וגם במשרדים מבינים שמיקור חוץ משפטי הוא בלתי נמנע בשל ההוצאות הגבוהות על שכירים"

שירותי מיקור החוץ קיימים ומושרשים כבר למעלה מ-60 שנה בחברות הביטוח, המשתמשות באלפי סוכני ביטוח עצמאיים המוכרים את מרכולתם של החברות הביטוח וקרנות הפנסיה, מבלי להעסיק אותם כשכירים. תופעה דומה ניתן לראות בתחום הנדל"ן, פרסום, תכנות ועוד. בשנים האחרונות, קיימת מגמת עלייה בשירותי מיקור חוץ (אאוטסורסינג) בקרב משרדי עורכי דין, כך שחלק לא מבוטל מתיקים משפטיים מוצאים את דרכם לעורכי דין פרילנסרים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מגמה זו החלה להתעצם בשנים האחרונות, בין היתר גם בשל העלויות הגבוהות המושתות על המעסיק בתשלום משכורות לשכירים, וגם בשל חוסר הרצון או היכולת להגדיל את מצבת כוח האדם עם קבלת תיק כזה או אחר. לדוגמא, עלות מעסיק על בסיס שכר של 8,000 שקל מגיעה ל-11,000 שקל, לא כולל שעות נוספות והוצאות אחרות, כגון ציוד משרדי, מחשב, מאגרי מידע, חדר עבודה, חניה וזכויות נוספות מכוחם של דיני העבודה והזכויות הפנסיוניות.

לעומת זאת, עלות הוצאת תיק משפטי לעורך דין הנותן שירותי מיקור חוץ נעה בין 1,000 שקל לבין 8000 שקל, פער של אלפי שקלים הנחסכים למשרד. כך, גם עורך הדין שנותן את השירות נהנה מעצם היותו עצמאי.

חברת Next-case הוקמה על ידי עו"ד בלה סטולר, שהחלה את דרכה המקצועית כעיתונאית בתחום המשפט, ושותפה עו"ד ירון טבצ'ניק, בעל משרד המתמחה בדיני עבודה, בעל התמחות ספציפית בתחום דיני הפנסיה.

Next case הוא המאגר היחיד מסוגו בישראל, המאגד לראשונה עורכי דין פרילנסרים מכל תחומי ההתמחות ומאפשר לפרסם פרויקטים ולחפש פרילנסרים ללא עלות. המאגר מייצר פלטפורמה נוחה ונגישה, כאשר מבחינת המשרד המפרסם ועורך הדין הרשום במאגר, "השמיים הם הגבול" בכל הנוגע לפוטנציאל כושר ההשתכרות.

כיום, חברים במאגר כ-150 עורכי דין פרילנסרים, המחולקים לתחומי התמחות, בציון  ניסיונם, ומנגד משרדי עורכי הדין המפרסמים פרויקטים ומעוניינים לשכור את שירותיו של עורך דין במיקור חוץ. במיזם הושקעו משאבים רבים והוא זוכה לפופולאריות  רבה בקרב משרדי עורכי הדין ופרילנסרים כאחד.

"המיזם הוקם לאחר שזיהיתי מחד מצוקה בגיוס עורכי דין שכירים, עקב העלויות הגבוהות המושתות על המעסיק, ומנגד וקושי עצום של עורכי דין למצוא מקום עבודה בשוק מוצף", אומרת עו"ד סטולר. "בנוסף, בלטה העובדה שגם עורכי דין שכירים רבים מעוניינים להגדיל את הכנסותיהם לאחר שעות העבודה. המאגר שלנו מסייע לעורכי דין במציאת מקורות הכנסה נוספים וחושף אותם באמצעות הפרופיל באתר למאות משרדים פוטנציאליים".

לדברי עו"ד סטולר, הרעיון להקים את מיזם האאוטסורסינג המשפטי נולד מניסיונה האישי.

 "לאחר שהפכתי לעורכת דין בגיל 35, השוק כבר היה מוצף עד אפס מקום, ומצאתי שיותר משתלם לקחת פרויקטים כפרילנסרית כמו כתיבה משפטית או לסייע לעורכי דין בתיקים ולנהל את שעות העבודה ואת סדר היום שלי בעצמי, מאשר לשרוף שעות במשרד עם שכר התחלתי נמוך ושעות שלא מתאימות לאימהות", היא מספרת. "כמי שהורגלה לעבוד מהבית כעיתונאית, בשבילי זה עבד מצוין ומשרדים ביקשו ממני המלצות על עורכי דין נוספים בתחומים רבים. כך החלטתי להקים מאגר של עורכי דין שמעוניינים לעבוד במיקור חוץ, לאגד אותם תחת קורת גג אחת ולהזרים לאתר פרויקטים. זיהיתי שיש דרישה גוברת לפרילנסרים בתחום. לא כל אחד יכול או רוצה להיות שכיר, ולא כל עורך דין רוצה או להעסיק הרבה שכירים. באמצעות המאגר, כולם מרוויחים והתיק נשאר במשרד".

לדברי עו"ד ירון טבצ'ניק, "מחד, משרד עורכי הדין 'המוציא' את התיק במיקור חוץ ממשיך לקבל תיקים משפטיים, מכניס עבודה נוספת למשרד, ובתוך כך אינו מגדיל את מצבת כח האדם, ואף מצליח למקסם את ההכנסה לאחר ניכוי העלויות הכרוכות בטיפול בתיק, ללא איבוד הלקוח. מאידך, מגמה זו מאפשרת לעורכי דין שאינם מעוניינים לעבוד כשכירים מכל סיבה שהיא להתפרנס כראוי".

מהו הפרופיל של עו"ד פרילנס?

טבצ'ניק: "יש עורכי דין עם ותק של שנה ויש עורכי דין עם ותק של למעלה מ-15 שנה. חלקם עצמאיים וחלקם שכירים. אני מניחה שהפרויקטים שהם יקבלו יתאימו לשנות הניסיון שלהם ותחום התמחותם".

איך נעשית הפנייה לעורך הדין?

"ניתן לפנות לעורך הדין בשתי דרכים: הראשונה והמהירה היא לפרסם את הפרויקט באתר, להציע מחיר עבור העבודה ולקבל פניות מעורכי דין המעוניינים לבצעה. דרך נוספת היא לבחור עורך דין המתאים לדרישות המשרד מתוך המאגר ולפנות אליו ישירות עם הצעה".

מהו התמחור בעבור העבודה? האם יש מחירון?

סטולר: "אין מחירון באתר Next case. אנו כמדיניות לא מתערבים במשא ומתן על התשלום בין הצדדים ולא לוקחים בו כל חלק. זה שוק חופשי. יש עורך דין שמוכן לשלם על דיון 1,500 שקל ויש כאלה שמוכנים לשלם 4,000 ויותר על אותה עבודה. הכל תלוי בגודל התיק ובניסיון שיש לעורך הדין בתחום הספציפי. אני מאמינה שלוותק ולניסיון המעשי יש משמעות בקביעת גובה שכר הטרחה".

איזה פרויקטים מגיעים אליכם?

"הפרויקטים שאנחנו מקבלים מגוונים. באמצעות המאגר גייסה עמותת 'פעמונים' כמות מכובדת של עורכי דין המתמחים בהוצאה לפועל, ששייכים כעת למאגר העמותה. בנוסף, באמצעות האתר גויסו עורכי דין למיזם משפטי אינטרנטי חדשני. בשוטף מגיעים פרויקטים מכל תחומי ההתמחות בכתיבת כתבי טענות, סיוע לעורכי דין בתחומים ספציפיים ופרויקטים נקודתיים".

 

http://next-case.co.il/

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150