שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > שימוש פסול בתביעות לשון הרע - השתקה פסולה ששווה זהב

חדשות

שימוש פסול בתביעות לשון הרע - השתקה פסולה ששווה זהב
שימוש פסול בתביעות לשון הרע - השתקה פסולה ששווה זהב
07/02/2017, עו"ד ערן שפילינגר

בעשור האחרון הולכת וגוברת בישראל תופעה חדשה: איומים בתביעות לשון הרע ואף הגשת תביעות לשון הרע לבית המשפט, כאמצעי השתקה. גופים בעלי כוח, השפעה ומשאבים, משתמשים בכלים אלו כדי להשתיק קול ביקורת המופנה אליהם, במטרה להמשיך ולקדם את ענייניהם ללא מפריע

נושא תביעות לשון הרע לצורך השתקת עיתונאים בפרט ואנשים ככלל הינה תופעה מדאיגה ביותר, אשר מתבצעת תוך ניצול זכות הגישה לערכאות, זכות אשר הוכרה זה מכבר כזכות חוקתית ראשונה במעלה. בית המשפט העליון קבע שוב ושוב כי זכות זו הנה אבן פינה של שלטון החוק, ויש לפתוח את דלתות בית המשפט בפני כל אדם בכל עניין. מפורסמת במיוחד בעניין זה קביעתו של כב' הנשיא (בדימוס) אהרון ברק בבג"צ 910/86 רסלר "נעילת דלתותיו של בית-משפט... פוגעת בהשלטת החוק, שכן באין דיין אין דין. יכולת הפנייה לבית המשפט היא אבן הפינה של שלטון החוק".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, יש מי שידע לנצל זכות זו, שלא לצורך למענו נוסדה. תביעות השתקה זכו לפרסום עולמי במגוון פרשיות. אחת המפורסמות שבהן התנהלה בבריטניה, שם חברת מקדונלד'ס השקיעה כעשרה מיליון פאונד בתביעת השתקה נגד פעילים סביבתיים אשר מתחו ביקורת על התנהלותה. קיימת מגמה של שימוש הולך וגובר בתביעות השתקה במספר תחומים אופייניים.  תביעת ההשתקה הפכה כלי לקידום אינטרסים פוליטיים. לדוגמה, בשנת 2011 דחתה כב' השופטת תמר אברהמי תביעת דיבה שהגישה ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, נגד חבר האופוזיציה ראובן פארן. בפסק הדין ב-ת"א 16440/08 גרמן כתבה השופטת אברהמי כי "עיון בפרוטוקולים של ישיבות ההוכחות בתיק זה, מעיד כמה הועתקה זירת הסכסוכים הפוליטיים המוניציפאליים אל תחומו של בית המשפט".  

ארגונים חברתיים וסביבתיים מהווים מטרה מובהקת לתביעות השתקה, שכן מטבעם הם פועלים נגד גופים חזקים ובעלי משאבים. כך, לדוגמה, טענו חברי "מטה המאבק למען שמיים נקיים למודיעין" כי רשות שדות התעופה איימה עליהם בתביעות דיבה, עקב פעילותם כנגד הרשות. במקרה אחר, היזם זכריה קהלני, אשר החל לשווק קרקעות בעמק הצבאים באזור ירושלים, הגיש תביעת דיבה רחבת היקף נגד החברה להגנת הטבע ונגד אחד מעובדיה.

גוף נוסף אשר מטרתו היא להעביר ביקורת על התנהלותם של גורמים בעלי השפעה רבה, הנה התקשורת. סיפור מפורסם בו נעשה שימוש בתביעות השתקה נגד גופי תקשורת בישראל, הנו סיפורו של הסרט "שיטת השקשוקה". סרט זה עוסק, בעיקרו, ביחסים שבין רשויות המדינה לבין משפחת עופר. משפחת עופר הגישה תביעת דיבה על סך 3.5 מיליון שקלים נגד יוצר הסרט, מיקי רוזנטל, ואיימה בתביעות לשון הרע על כל גוף תקשורת שיעז לפרסם את הסרט. ערוץ הטלוויזיה היחיד שפרסם את הסרט ולא נכנע לאיומים אלו, הנו ערוץ 1.

תביעות השתקה אינן מופנות רק נגד גופים ציבוריים. גם האזרח הקטן עשוי למצוא את עצמו מוגבל בצעדיו כנגד בעלי ממון הפוגעים בו.

האגודה לזכויות האזרח בישראל, הפיצה דו"ח מקיף ומרתק בנושא של תביעות השתקה. הדו"ח, הנושא את הכותרת "משתיק קול – משפטי דיבה כאיום על חופש הביטוי", חושף כי צרכנים המפרסמים ברשת האינטרנט ביקורות שליליות על בתי עסק, מקבלים מכתבי איומים בתביעות דיבה. ה"דיל" הוא בדרך כלל אותו "דיל" – הצרכן ימחק את הביקורת השלילית על בית העסק כנגד הסרת האיום בתביעה, ובחלק מהמקרים הוא יקבל את השירות המתאים לטיפול במוצר. כך, התנהלותו הלקויה של בית עסק אשר מונע מלקוחותיו שירות נאות – נשמרת בחשאיות.

ניתן למצוא שימוש בכלי הבלתי ראוי של תביעות השתקה גם בזירות משפטיות נוספות, אך קצרה היריעה מלתאר את כולן.  נשאלת אם כן השאלה, מתי תביעת לשון הרע היא לגיטימית, ומתי ניתן לראות בה תביעת השתקה? הדבר אינו פשוט, ובוודאי שתביעה שכזו אינה מוגשת לבית המשפט תחת הכותרת "תביעת השתקה". אפשר לזהות מספר מאפיינים המתקיימים בתביעת השתקה טיפוסית. נסקור את חלקם. תביעת ההשתקה הוגדרה על ידי הסוציולוגים פרינג ו-קנאן, אשר טבעו את המונח SLAPP :Strategic Lawsuit Against Public Participation.

אכן, אחד המאפיינים המהותיים של תביעת השתקה (או איום בתביעה שכזו), הוא העניין הציבורי, או השיח הציבורי אותו התביעה מנסה להשתיק. בניגוד לתביעות לשון הרע שבין אדם לחברו, תביעת השתקה עוסקת בדרך כלל בנושאים בהם יש עניין לציבור.

מאפיין נוסף של תביעת השתקה, הוא הרתעה. התרעה זו מיושמת בשני מישורים עיקריים: הרתעה של הנתבע עצמו מפני הבעת ביקורת או פניה לערכאות כנגד התובע, והרתעה של הציבור מפני עיסוק פומבי באותו עניין (כשם שקרה בפרשת "שיטת השקשוקה", כאשר עורכי הדין של משפחת עופר הצהירו כי כל גוף תקשורת שישדר את הסרט יהא חשוף לתביעה). מאפיין אחר עליו נעמוד כאן, הנו הקושי המובנה של תביעת השתקה, לעמוד בבית המשפט. חשוב לזכור שכוחה של תביעת השתקה טמון בעצם ניהול ההליך המשפטי. הנתבע מחויב להתגונן מפני התביעה במלואה, והוצאות ההגנה הן בדרך כלל גבוהות מכפי שהוא יכול לשלם. הפסד בתביעה, עלול לעלות לנתבע עד 300,000 שקלים לפני שהתובע כלל טרח להוכיח את נזקיו.

נראה, כי לבית המשפט הישראלי חסרים כלים להתמודד עם תביעות השתקה. הצעת חוק שהוגשה בשנת 2010 תחת הכותרת "הצעת חוק למניעת שימוש לרעה בהליך במשפטי", לא קודמה על ידי הכנסת. למעשה, לא קיים בישראל דין מיוחד המתמודד עם תופעת התביעות המשתיקות. הסנקציה המוטלת על תובע העושה שימוש לרעה בהליך האזרחי, הנה ברוב המקרים הטלת חלק מהוצאות ההגנה על התובע, ונראה כי סנקציה שכזו אינה מרתיעה דיה.

מצב דברים זה מחזק את פער הכוחות הקיים בין תובע המגיש תביעת השתקה, לבין הנתבע. הנתבע מודע לכך שיידרשו ממנו משאבים רבים כדי לנהל את התביעה, והתובע, מצדו, אינו נושא בכל סיכון משמעותי שהוא.  לעומת זאת, במדינות מפותחות שונות וביניהן מדינות רבות בארה"ב, קיימת חקיקה המתמודדת עם תביעות השתקה. הדין בעניין זה זכה לכינוי Anti-SLAPP. לדוגמה, בחלק מהמדינות קיים סדר דין מיוחד לבקשה לדחייה על הסף של תביעת SLAPP (במסגרת Anti-SLAPP motion). כמו-כן נוסחה עוולה נזיקית חדשה, אשר זכתה לכינוי SLAPP back, לפיה אדם שהוגשה נגדו תביעת השתקה, זכאי לפיצויים נזיקיים.

בסופו של דבר, נראה כי תביעות ההשתקה הן תולדה של חוסר בהסדר ראוי להתמודדות עם הליכי סרק. בית המשפט הישראלי מתקשה לטרוק את הדלת בפרצופם של תובעים נכלוליים, מפאת החשש לפגוע בזכות הגישה לערכאות, שהיא אינטרס ציבורי חשוב. משכך, תובע בעל משאבים אינו מוצא חיסרון בניצול ההליך האזרחי לרעה ובהגשת תביעות השתקה.

נראה כי יש צורך במחקר אקדמי נוסף ובפסיקה חלוצית מצד בתי המשפט, כדי להפעיל על המחוקק את הלחץ הנדרש לנקיטה בפעולה.

 

הכותב הנו שותף במשרד שפילינגר, בן שחר – עורכי דין העוסק בדיני ביטוח ונזיקין, לשון הרע ורשלנות רפואית.

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150