שרת המשפטים איילת שקד פתחה במאבק נגד הטרור ברשת: "אני חשה מחויבות עמוקה לשמירת הטוב שבמרחב המקוון, תוך ביעור עיקש של הרע שצומח בתוכו ושצומח מתוכו ומשפיע גם על ביטחוננו הפיזי". בגל הטרור האחרון 7 מתוך 10 המקרים הראשונים המפגעים הושפעו מתכנים אליהם נחשפו ברשתות החברתיות ובאינטרנט
בכנס שגרירים אשר מתקיים בשעה זו היום (ב), באוניברסיטת תל אביב בנושא סייבר והסתה ברשת התייחסה שרת המשפטים איילת שקד לנושא ואמרה כי: "בבואנו להתמודד עם האתגר הזה, התגלתה לנגד עיני מערכת משפט מתקדמת ומתוחכמת. המערכת נפרדה מה-DNA התפקודי הרגיל שלה, ויזמה פתרונות חדשניים". שרת המשפטים נשאה את נאומה הבוקר בפני מעל 70 שגרירים ונספחים דיפלומטיים ממדינות העולם בכנס שנערך היום בבית התפוצות בתל אביב מטעם מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בפתח דבריה הדגישה השרה שקד את העובדה שבתחילתו של גל הטרור האחרון שהיה מכונה "טרור היחידים" התברר כי ב-7 מתוך 10 המקרים הראשונים, המפגעים הושפעו מתכנים אליהם נחשפו ברשתות החברתיות ובאינטרנט. במהלך הנאום השרה דיברה על נושא ההסתה ברשתות, הטרור, ועל פעולות משרד המשפטים בזירה העולמית והישראלית להתמודדות עם תופעות אלו. השרה שקד אמרה כי על חברות האינטרנט, כגון גוגל ופייסבוק, להגביר את מעורבותן בנעשה במרחביהן ולהסיר תכנים מסיתים המעודדים פעילות טרור. היא חשפה כי כ-80% מהבקשות שהגישה המדינה מחברות האינטרנט להסרת תכנים מסיתים ותומכי טרור- התקבלו, באופן מלא או חלקי". "גם בהמשך גל הטרור", המשיכה שקד את דבריה, "ראינו במובהק כי הדלק המרכזי – לא פחות מזה – שמניע את המפגעים הוא ההסתה והשבח למפגעים שברשתות החברתיות ובאינטרנט. הקשר הסיבתי המובהק הזה, בין ההסתה ברשתות החברתיות לבין ביצוע פעולות טרור בפועל – היא תופעה חדשה, מסוכנת, ובעלת משמעות רחבה ואף אסטרטגית".
שקד ציינה עוד כי יכולת האכיפה של החוק המקומי הינו מוגבל, שכן רוב חברות האינטרנט הן חברות בין-לאומיות. "למעשה נוצרת פגיעה בריבונות ויכולתה של המדינה לשמור על ביטחונה הפנימי מתערער בגלל האופן שבו מנוצלות תכונותיו של מרחב הסייבר לרעה על ידי המסיתים ותומכי הטרור". בעיה זו הובילה את השרה שקד למציאת פתרונות, במספר מישורים שונים, ובהם: הקמת כוח משימה בין משרדי, בהובלת מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ובשיתוף גורמי הביטחון השונים. צוות זה מאתר תכנים מסיתים ומגיש בקשות משפטיות להסרה של התכנים האסורים. שקד סיפרה כי מאז תחילת פעילותו של כוח המשימה הוגשו כ 1,800 בקשות להסרת דפים ותכנים ומעל ל-1,400 בקשות התקבלו באופן מלא או חלקי (מעל 78% הצלחה).
כמו כן סיפרה השרה כי מתנהל שיח מול חברות האינטרנט הגדולות, כגון גוגל ופייסבוק, לצורך מיצוי האינטרסים המשותפים של המדינה ושל כל אחת מהחברות, מתוך נקודת מוצא שהספקיות אינן מעוניינות לקדם טרור ואלימות בקרבן. "הדרך עוד ארוכה, ואנחנו סבורים שעל הספקיות להגביר את מידת מעורבותן בנעשה על גבי הפלטפורמות שלהן" אמרה שקד, והוסיפה: "עם זאת, אנחנו מתחילים לשאת פירות ואנחנו מוצאים את הספקיות הגדולות קשובות לאינטרסים של ישראל".
בנוסף פועלת השרה שקד במישור החקיקתי תוך קידום הצעת חוק, יחד עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן, להסרת תכנים מהאינטרנט באמצעות צו שיפוטי. הכוונה היא להשתמש בסמכות מכוח הצעת חוק זו במקרים של כישלון השיח מול ספקיות השירות והאינטרנט. השרה ציינה עוד כי הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנת בודפסט בדבר פשעי מחשב- מה שמאפשר לישראל לשתף פעולה עם מדינות אחרות באכיפת עבירות המתבצעות במרחב הסייבר.
