התובעת בת ה-59 טענה כי בעת שירדה במעלית מדירתה בקומה השניה המעלית "נפלה" ונעצרה בפתאומיות בין הקומות והיא נותרה נעולה בתוכה במשך 40 דקות עד שחולצה. ביהמ"ש הטיל את האחריות לנזק על החברה שהתקינה ותחזקה את המעלית, שלא הרימה את הנטל להוכיח כי היא לא התרשלה
בית משפט השלום בנצרת קיבל תביעת נזיקין שהגישה דיירת בבניין מגורים בעיר, שנתקעה במעלית הבניין במשך 40 דקות, ופסק לה פיצוי של 12 אלף שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.
התובעת בת ה-59 טענה כי בעת שירדה במעלית מדירתה בקומה השנייה, המעלית "נפלה" ונעצרה בפתאומיות בין הקומה השנייה לראשונה, והיא נותרה נעולה בתוך המעלית למשך 40 דקות, עד שחולצה באמצעות כוח כיבוי אש שהוזעק למקום.
מהראיות שהוגשו עלה כי כשלושה חודשים לפני האירוע נבדקה המעלית על ידי מהנדס, על פי הזמנת המרכז לבטיחות מעליות צפון, שותפות שעיסוקה הוא טיפול בבדיקות הנדרשות על פי דין למעליות. בתסקיר הבדיקה שערך המהנדס אלברטו פינקלשטיין במרץ 2014 צוין כי וסת המהירות של המעלית כויל בשנת 2007 ונדרש כיום כיול מחדש לאחר שחלפו שש שנים.
כחודש וחצי לפני האירוע בוצע כיול של המעלית על ידי חברת צום, שהתקינה ומתחזקת את המעלית, והיא גם ביצעה טיפולים במעלית בשני מועדים נוספים טרם האירוע. יום אחרי האירוע המתואר בתביעה, נבדקה המעלית על ידי צום והוחלפה גומיית התקן תפיסה בחדר המכונות.
לטענת התובעת, האירוע הוא תוצאה של תקלה במעלית ושל רשלנות בביצוע הכיול או בבדיקת תקינות הגומייה, ועל כן נושאים הנתבעים – צום, המרכז לבטיחות מעליות והמהנדס – באחריות לנזק. עוד טענה התובעת כי במהלך האירוע היא נחבלה בכתף, ביד ובצוואר ונזקקה לטיפול רפואי, ובעקבות כך נגרמו לה הוצאות והפסדים וכן נגרמה לה עוגמת נפש רבה.
השופטת עינת גולומב קבעה כי נטל ההוכחה עובר לחברת צום להראות כי לא התרשלה בפעולות התחזוקה השוטפת של המעלית, שאין חולק כי אלו היו באחריותה, אולם היא לא עמדה בנטל זה וההסבר שסיפקה בדבר מקור התקלה שאירעה לא הוכח במידה הנדרשת.
"אף אם אצא מנקודת הנחה כי מקור התקלה בקריעת גומייה בהתקן התפיסה של המעלית, כפי שטענה חברת צום, אין בידי לקבל את טענת החברה כי מדובר בכשל פתאומי ובלתי ניתן לצפייה סבירה ומניעה מראש", כתבה השופטת בפסק הדין. עם זאת, נקבע כי לא הונח יסוד לקביעת רשלנות מצד יתר הנתבעים.
השופטת אמדה את הנזק הגלובלי שנגרם לתובעת בגין ההוצאות העודפות שנדרשה להן מימי המחלה והטיפול הרפואי בסך של 500 שקל, אך פסקה לה 12 אלף שקל בגין הכאב והסבל שנגרמו לה.
