שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > מאסר על תנאי לעיתונאית שפרסמה מכתבים אישיים שנגנבו ממנכ"ל משרד הרווחה

חדשות

מאסר על תנאי לעיתונאית שפרסמה מכתבים אישיים שנגנבו ממנכ"ל משרד הרווחה, צילום: צילום: Getty images Israel
מאסר על תנאי לעיתונאית שפרסמה מכתבים אישיים שנגנבו ממנכ"ל משרד הרווחה
08/01/2017, עו"ד לילך דניאל

העיתונאית לורי שם טוב הורשעה בפגיעה בפרטיות לאחר שפרסמה מכתבים אישיים באתר האינטרנט שלה, שבו היא מבקרת את גורמי הרווחה בישראל. ביהמ"ש דחה את טענתה ל"זוטי דברים" וקבע כי פרסום מכתבים אישיים הממוענים למתלונן וכן מסמכי חשבון הבנק הפרטי שלו פוגעים בפרטיותו ובשמו הטוב ורחוקים מאוד ממעשים קלי ערך

בית משפט השלום בתל אביב גזר 10 חודשי מאסר על תנאי על העיתונאית לורי שם-טוב, שהורשעה בפגיעה בפרטיות לאחר שפרסמה מכתבים אישיים שנגנבו ממנכ"ל משרד הרווחה באתר האינטרנט שלה על רקע החלטת גורמי הסעד להוציא את ילדיה ממשמורתה. השופט רועי פרי קבע כי מי שמעז לפרסם ללא אישור מסמכים אישיים הממוענים לאדם ובכלל זה לעובד ציבור – פוגע בפרטיותו של האדם ויוצר כנזק מובנה גם פגיעה בשמו הטוב, ולכן הדברים רחוקים מאד ממעשה שהוא קל ערך לאור טיבו, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

נגד הנאשמת, המחזיקה ומנהלת אתר אינטרנט שבו היא מבקרת את התנהלות גורמי הרווחה בישראל, הוגש כתב אישום שייחס לה עבירות של החזקת נכס החשוד כגנוב, פגיעה בפרטיות ואיומים. לפי הנטען, בין השנים 2010-2014 התנהלו הליכים משפטיים בין הנאשמת למשרד העבודה והרווחה, על רקע החלטת גורמי הסעד להוציא את ילדיה ממשמורתה. באחד הימים, נפגשה הנאשמת עם מנכ"ל משרד העבודה והרווחה (המתלונן) ועם פקידת הסעד שטיפלה בעניינה על מנת לגרום להם להחזיר את ילדיה לחזקתה, אולם ללא הואיל. לאחר מכן, במועד שאינו ידוע, נגנבו מכתבים פרטיים שנשלחו בדואר והיו מיועדים למתלונן, בהם החזיקה הנאשמת על פי הנטען. בהמשך, פרסמה הנאשמת באתר האינטרנט שלה צילום דפי חשבון ותוכן מכתב המתייחס לדוחות חניה של המתלונן, ללא רשות מאת המתלונן או מאת כותב המכתב, וזאת מתוך כוונה לגרום לו לשנות את ההחלטה בעניין המשמורת. עוד נטען, כי במהלך דיון ברשת הפייסבוק, איימה הנאשמת על המתלונן כי תגרום לפיטוריו ממשרד הרווחה. הנאשמת מצדה, הודתה בקיום הפגישה עם המתלונן אולם טענה כי הייתה רק לגבי המשמורת של ילדיה ולא במסגרת משלח ידה כעיתונאית. עוד טענה כי מעולם לא נמצאו בחזקתה מסמכים או דוחות הקשורים למתלונן, לרבות המכתבים הגנובים. הנאשמת הודתה כי באתרה אכן פורסם צילום דפי החשבון ותוכן המכתב הנטען, אולם לדבריה הדבר נעשה על ידי אחר ולא על ידה. עוד הוסיפה הנאשמת כי היא עיתונאית ולכן כל מידע המגיע אליה חוסה תחת חיסיון עיתונאי.

בית המשפט הרשיע את הנאשמת בעבירה של פגיעה בפרטיות אך זיכה אותה מיתר העבירות. בהכרעת הדין נקבעו מספר קביעות עקרוניות בנוגע לעבירות שבמחלוקת, ובכלל זאת כי אמירה לעובד ציבור לפיה פלוני יגרום לפיטוריו אינה מהווה בהכרח "איום" במשמעותו הפלילית, וכי ככלל יש להחיל דין מיוחד על עיתונאים ולא להעמידם לדין בהקשר לקבלת והחזקת מסמכים שיש אינטרס ציבורי בפרסומם. לגבי הנאשמת נקבע כי מצטיירת תמונה של מעקב והתחקות בלתי נסבלת אחר עובד ציבור ממניעים אישיים, תוך חדירה פלילית לפרטיותו אגב גניבת מכתבים אישיים שלו, על מנת "לגרד" ולהעלות מן האוב שלדים בכדי לבוא עמו חשבון. לפיכך, גם אם הנאשמת לא גנבה בפועל את אותם מכתבים, הרי שהשימוש בפירות הבאושים של אותה גניבה מהווה עבירה פלילית על פי חוק.

השופט רועי פרי גזר על הנאשמת מאסר על תנאי ופיצוי של 2,000 שקל למתלונן, וציין כי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה הן שהנאשמת פעלה בערבוביה הן באשר לעניינה האישי, כאשר ברקע הדברים החלטת המשמורת בעניין ילדיה, והן כעיתונאית. לשיטתו, אסור היה  לנאשמת לפרסם את אשר פרסמה או להתיר פרסום באתרה באשר למכתבים אישיים הממוענים למתלונן בלבד, והדברים הביאו, כנזק מובנה, לפגיעה במתלונן ובשמו הטוב. עוד הדגיש השופט כי עובדי הציבור זכאים להגנה מלאה, ככל אדם, על פרטיותם ומסמכיהם האישיים וחובתו של בית המשפט להגן על עובדי הציבור העושים עבודתם נאמנה, לעיתים תוך כפיות טובה מצד מקבלי השירות.

השופט פרי ציין עוד כי במקרה זה קיימת פגיעה מובנית בזכות לפרטיות, שכן פרסום מכתבים אישיים הממוענים אך למתלונן וכן מסמכי חשבון הבנק הפרטי שלו, פוגעים בפרטיותו, חושפים אותה לעין כל ופוגעים בשמו הטוב.

השופט דחה את טענת ההגנה לביטול ההרשעה מכוח הגנה מן הצדק או הגנת זוטי דברים, וציין כי טענות של הגנה מן הצדק או אכיפה בררנית יש להעלות ולהוכיח בשלב הבאת הראיות. אשר להגנת זוטי דברים, קבע השופט כי העבירה שבה הורשעה הנאשמת והנסיבות הקשורות רחוקות "כמרחק מזרח ממערב" ממעשה שהוא קל ערך לאור טיבו, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי. עוד נקבע כי אין מקום לקבל את בקשת ההגנה לביטול ההרשעה, שכן פרט לטיעון כי הרשעתה של הנאשמת תפגע במקצועה כעיתונאית, לא נטען דבר. כמו כן, דבר הפגיעה לא הוכח והיא אף ממשיכה להחזיק בתעודת עיתונאי בעוד שלחובתה הרשעה קודמת בתיק אחר בעבירות שיבוש מהלכי משפט, תקיפת עובד ציבור והתנהגות העלולה להפר את שלום הציבור.

 

ת"פ 54376-12-14

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:86
קומיט וכל טופס במתנה