הנתבע הורשע בשבעה סעיפי אישום, בהם מעשים מגונים בבתו הקטינה מאז היתה בת 14, מעשים מגונים בבנות משפחה ותקיפת בת זוג, ונידון ל-12 שנות מאסר. ביהמ"ש קבע כי יש לקבל את ממצאי פסק הדין הפלילי כראיה בהליך האזרחי ולפסוק לבת פיצוי ניכר ברכיב הכאב והסבל, שהוא נזק אינהרנטי בעצם ביצוע המעשים ואין צורך להוכיח את קיומו
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל את תביעתה של בת נגד אביה וחייב את האב לפצותה בכ-2.2 מיליון שקל בגין מעשים מגונים שביצע בה במשך שנתיים וחצי, מאז הייתה בת 14 בלבד. השופט שלמה אלבז קבע כי יש לקבל את ממצאי פסק הדין הפלילי שהרשיע את האב כראיה בהליך האזרחי, וכי יש לפסוק פיצוי ניכר ברכיב הכאב והסבל, שהוא נזק אינהרנטי בעצם ביצוע המעשים ואין צורך להוכיח קיומו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הנתבע הורשע בבית המשפט המחוזי בשבעה סעיפי אישום, ובכללם מעשים מגונים בבנות משפחה, תקיפת קטין על ידי אחראי ותקיפת בת זוג. בין המעשים בהם הורשע הנתבע נכללו גם מעשים מגונים שביצע בבתו הקטינה, התובעת, מאז הייתה בת 14 ועד הגיעה לגיל 16 לערך. בגין מעשיו נידון הנתבע ל-12 שנות מאסר וחויב לפצות את התובעת ב-20 אלף שקל. בהסתמך על פסק הדין המרשיע, עתרה התובעת לחייב את אביה לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה ממעשיו.
השופט הבכיר שלמה אלבז קיבל את התביעה וקבע תקיימים במקרה זה התנאים לקבילותו של פסק דין בהליך פלילי כראיה במשפט אזרחי, ומכאן ניתן לקבוע כי הוכחה אחריותו של הנתבע באשר לאירועים המהווים בסיס לתובענה ועל כן יש לדון אך ורק בשאלת שיעור הנזק.
בעניין זה, שוכנע השופט אלבז, לאור הניתוח הפסיכולוגי של קורבנות התעללות מינית על ידי מומחים, ולאור נסיבותיו של המקרה כפי שפורטו בגזר הדין הפלילי, כי לתובעת נגרם סבל וכאב נפשי קשה ביותר בעקבות הפגיעה המינית שעברה ואשר ילווה אותה כל חייה. לדעת השופט, הנזק שביטויו בכאב וסבל ופגיעה רגשית ונפשית הוא נזק אינהרנטי בעצם ביצוע המעשים שעשה הנתבע בתובעת ואין צורך להוכיח קיומו. עוד צוין כי התובעת, שהייתה אז נערה צעירה, שמה מבטחה באביה שהיה אמור לגונן עליה, אך זה ניצל את תמימותה ואת פחדה מפניו ולא רק שפגע בגופה ובנפשה אלא ששכנע אותה שהדבר מותר והפך אותה לשותפת סוד. מדובר באירועים חמורים שנמשכו על פני כשנתיים וחצי ופגעו לא רק בתובעת בהיותה בגיל ההתבגרות אלא הותירו את אותותיהם גם לאחר שבגרה ונישאה והם יותירו צלקות בנפשה ואף באו לידי ביטוי בקביעת נכות בשיעור 40% לפחות במשך כל ימי חייה. נוכח האמור, קבע השופט פיצוי בסך 350 אלף שקל ברכיב זה.
לאחר שדן ברכיבי הנזק הנוספים, קבע בית המשפט כי על הנתבע לפצות את התובעת בסך כולל של 2.3 מיליון שקל, הכוללים בין היתר גם פיצוי על הוצאות רפואיות ותרופות פסיכיאטריות בעבר. בנוסף לחיוב האמור, חויב הנתבע לשלם לתובעת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך של 50 אלף שקל.
