הצעת החוק שיזמה שרת המשפטים לשיוויון בנטל המזונות בין אבות לאימהות תיצור דין צודק יותר, אך עלולה גם להוביל לגל של תביעות סרק מצד אבות שיבקשו לחלוק את המשמורת ולהקטין את תשלום המזונות כצעד אסטרטגי בלבד, ולהכביד עוד יותר את העומס המוטל על בתי המשפט ומערכת הרווחה
בישראל, גבר נושא במזונות ילדיו לפיו הדין הדתי שחל עליו. כלומר, הדין שמחיל בית המשפט בבואו לפסוק מזונות ילדים מקורו בחוקים ישנים, שלעיתים נפסקו לפני מאות ואלפי שנה. לפי הדין היהודי, גברים נושאים במלוא תשלום המזונות עבור ילדיהם. המצב הקיים יוצר מציאות לא שוויונית ומקפחת כלפי אלפי גברים בישראל. במספר מקרים העומדים בפני בית המשפט העליון כיום, אף נוצרה מציאות לפיה האם והאב משתכרים משכורת שווה, ואף מקיימים משמורת משותפת והסדרי ראות שווים עם הילדים, אך עדין האבות הם אלו שנושאים במזונות הילדים.
על פי הפרסומים בעיתונות, שרת המשפטים יוזמת הצעת חוק בענין תשלום המזונות, המתבססת על מסקנות ועדת שיפמן אשר תבטל תשלום המזונות בהתבסס על הדין היהודי. על פי מסקנות ועדת שיפמן, שני ההורים צריכים לכלכל את ילדיהם ותשלום המזונות יהיה נגזרת של השהות של כל אחד מן ההורים עם הילדים, הכנסות כל אחד מן ההורים ונכסיהם.
אין ספק כי מדובר בחוק שיכול לחולל מהפכה. המצב הנוכחי שבו מלוא נטל המזונות הוטל במקרים רבים באופן אבסולטי על על גברים, הוא לא צודק בלשון המעטה, אשר הוביל לא אחת לפשיטות יד של גברים גרושים, אשר לא הצליחו לשאת בתשלומי המזונות הגבוהים ואף להמשיך ולכלכל את עצמם, כשמנגד הנשים המשיכו לחיות ברווחה כלכלית.
החוק החדש עתיד ליצור דין שוויוני בין גברים לנשים ובכך להוביל למצב צודק יותר. אין ספק כי המציאות הישראלית השתנתה באופן ניכר בעשורים האחרונים. בעוד שבעבר נהוג היה שהגברים מפרנסים והנשים נותרות בבית לגדל את הילדים ולטפל במטלות הבית, היום כמעט כל הנשים יוצאות לעבודה וחולקות בנטל פרנסת הבית. תמורה נוספת במציאות הישראלית היא נכונותם של אבות לשמש כהורים משמורנים זהים לאם. נראה כי המציאות המשפטית בנוגע למזונות, שהיתה רלוונטית לאותם ימים, אינה יכולה להתקיים היום.
עם זאת, הצעת החוק החדשה יכולה ליצור גם בעיות רבות. מזה מספר שנים שאנו רואים תביעות סרק של גברים, אשר דורשים לחלוק את המשמורת עם האימהות, וזאת רק במטרה להפחית את סכום המזונות. פעמים רבות, מדובר הוא בגברים שלא נשאו בנטל הטיפול בילדים במהלך הנישואין ואינם יכלו לעשות כן בעתיד. כך נוצרת משמורת משותפת "על הנייר" מבלי שמתקיימת משמורת משותפת בפועל. האב לא קיים הסדרים שוויונים של משמורת משותפת, הנטל נפל במלואו על האם, אך תשלום המזונות היה שוויוני.
החוק החדש יכול להביא לשוויון מבורך, אך הוא יכול גם להוביל לגל של תביעות סרק מצד אבות שיבקשו לחלוק את המשמורת ולהקטין את תשלום המזונות, כצעד אסטרטגי בלבד.
בנוסף, לא ברור בשלב זה מה תהיה התחולה של החוק החדש. האם המדובר בכל המקרים שיתרחשו מחקיקת החוק ואילך, או האם מדובר בחוק שיחול למפרע. לדעתי מיד לאחר חקיקת החוק אנו יכולים לצפות "מבול" של תביעות מצד גברים להקטנת פסיקות של דמי מזונות שנפסקו בעבר.
החוק החדש יכול ליצור גם לחץ עצום על המערכת ולהרבות את ההתדיינות בין הצדדים. כבר בשנים האחרונות ניתן לראות אבות שאינם מקבלים את "ברירת המחדל" ואינם מוכנים כי המשמורת אצל הילדים תמסר לאם והם ישאו במלוא תשלום המזונות. הדבר כמובן גורם לריבוי התדיינויות בבתי המשפט, אשר צריכות להכריע בכל מקרה לגופו ולעומס על מערכות הרווחה.
בהקשר זה, לא ניתן שלא להזכיר את נושא חזקת הגיל הרך, המחייבת כי משמורת על קטינים עד גיל 6 במקרה של מחלוקת תמסר לאם. לאחרונה עלו מספר הצעות חוק סותרות שקוראות להפחית את הגיל או לבטלו כליל. אני מאמינה שיש ליצור מציאות שוויונית כוללת בין ההורים, אשר תשאף לחלק את הנטל הן בנושא גידול הילדים והן בנושא כלכלת של הילדים.
עו"ד ונוטריון ליאן קהת עוסקת בתחום דיני המשפחה, גירושין, כתיבת צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות.
