שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > האם דרוש דין מיוחד כדי לרסן את תאגידי הענק האינטרנטיים כמו פייסבוק וגוגל?

חדשות

האם דרוש דין מיוחד כדי לרסן את תאגידי הענק האינטרנטיים כמו פייסבוק וגוגל?
האם דרוש דין מיוחד כדי לרסן את תאגידי הענק האינטרנטיים כמו פייסבוק וגוגל?
28/12/2016, עו"ד לילך דניאל

כיום אין דרך לדעת מה מותר ואסור לכתוב בפייסבוק, המתנהלת בעריצות כמעצמת ענק ועושה מאמצים רבים כדי למנוע את פרסום פרטי ההתקשרות עמה. חרף השפעתם העצומה על חיינו, תאגידי הענק האינטרנטיים מתנהלים בחופש פעולה מוחלט, ללא כל פיקוח ולעתים תוך פגיעה חמורה בפרטיות. האם הפתרון הוא בחוק?

לפני מספר חודשים מתח השר לביטחון פנים גלעד ארדן ביקורת על פייסבוק, שהתמקדה בהסתה האיסלאמיסטית המשתוללת ברשת באין מפריע ומלבה, לפי הנטען, יצרים שמובילים לא אחת לביצוע פיגועי טרור. מאז ועד עכשיו נעשו מספר צעדים על מנת להתמודד עם התופעה. בין היתר, אושרה השבוע בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק הקובעת כי בית משפט יהיה רשאי לתת צו להסרת תכנים מסיתים מהרשת. אכן מדובר בנושא בוער וחשוב, אלא שבשבועות האחרונים עלתה פייסבוק שוב לכותרות, הפעם בהיבט המתמקד ביחסים שלה עצמה מול משתמשיה. הדבר התחיל בטענות של כמה משתמשים כי הם נחסמו בשל סטטוסים ישנים שהכילו מילים מסוימות, והמשיך בדיווח לפיו הרשת חסמה שיתוף קישורים לאתר שהכיל את פרטי ההתקשרות של בכירים ב"פייסבוק ישראל", ואף השעתה את הפרופיל האישי של מקים האתר.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

אין ספק שמדובר בהתנהלות בעייתית, שיהיה מי שאף יכנה אותה "עריצות". מעבר לעובדה שכיום אין שום דרך לדעת מה בדיוק מותר ואסור לכתוב בפייסבוק, אין גם ממש מה לעשות בנדון. זאת, שכן היעדר כתובת מסודרת שאליה ניתן לפנות בתלונות היא בעיה ידועה במקרה של פייסבוק, שכמו שניתן לראות אף עושה מאמצים רבים על מנת למנוע את פרסום פרטי ההתקשרות עמה. האמת חייבת להיאמר – פייסבוק כיום היא מעצמת ענק שפועלת על פי האינטרסים שלה ולא ממש מעניין אותה מה מספר משתמשים בישראל חושבים. כמובן שלא מדובר בתופעה הייחודית רק לפייסבוק, אלא היא משותפת לכל תאגידי הענק האינטרנטיים שפרצו לחיינו בשנים האחרונות. אלו מביאים עמם לצד היתרונות העצומים גם חסרונות רבים, ובכלל זאת חופש פעולה כמעט מוחלט, פגיעה חמורה בפרטיות וקושי לכפות החלטות שיפוטיות.

חיים ללא אינטרנט הם חיים מנותקים ומבודדים

אז מה בכל זאת ניתן לעשות? אופציה אחת היא לקבל את העובדה שמדובר בראש ובראשונה בחברות מסחריות הפועלות על פי אינטרס כלכלי, ולכן למשתמש אין זכות לבוא אליהן בטענות ועליו לבחור אם להשלים עם תנאי השימוש שהן קובעות או לא להשתמש בהן.

ואכן, באופן תיאורטי אדם אמנם יכול לזנוח את הסמארטפון, לסגור את חשבון הפייסבוק שלו ולא להשתמש בוואטסאפ, אינסטגרם, ג'ימייל, גוגל ויתר השירותים שמציע העידן הנוכחי. אולם, בעולם של היום נדמה שמדובר בתרחיש לא מציאותי, שכן בכך הוא יגזור על עצמו חיים מנותקים ומבודדים שאינם מאפשרים לו לנהל את חייו ואת עבודתו בצורה תקינה. לכן, ייתכן שהגיעה העת לזנוח את הגישה המסורתית המתמקדת בקניין הפרטי של חברות הענק האינטרנטיות ולהכיר בכך שנדרש דפוס פעולה חדש על מנת לפקח על פעילותן. "ככל שהאינטרנט מתפתחת אנו מגלים עוד ועוד תחומים שבהם היישום הישיר של המשפט אינו מספיק, ויש ליצור חקיקה המתחשבת במאפיינים הייחודיים של הרשת", אומר עו"ד יורם ליכטנשטיין, העוסק במשפט האינטרנט וקניין רוחני, ומשמש כיו"ר הועדה הארצית לקניין רוחני בלשכת עורכי הדין. "גם התייחסות להשפעתם הקשה של גופי ענק בינלאומיים היא תחום שבו נראה כי ראוי שהמחוקק, או בתי המשפט על דרך של פרשנות, יאמץ דברי חקיקה קיימים אך יישם אותם באופן ברור על תחום דיני האינטרנט".

על איזה תאגידים צריך להחיל את הדין המיוחד? עו"ד ליכטנשטיין סבור כי יש להתייחס למיזמי ענק אינטרנטיים שיכולתנו להתנהל מולם כפרטים היא קשה והנזק שהם עלולים לגרום לנו ולחיינו החברתיים והמסחריים הוא כבד. "הדוגמאות הקלות הן תאגידים כמו פייסבוק וגוגל, במיוחד לאור הגעת 'זרועות התמנון' שלהן לשירותים משלימים רבים כגון ווייז וואטסאפ", טוען עו"ד ליכטנשטיין. "עם זאת צריך לבחון היטב ולראות אולי ישנם גופים נוספים שראוי להחיל גם עליהם דין ייחודי".

להטיל על פייסבוק וגוגל חובות כגוף דו מהותי

מחשבה בכיוונים הללו מחייבת להכריע במערך שאלות נוספות – האם הפתרון יכול או צריך להיות ברמה החקיקתית-מדינתית או שמא ההסכמית מול החברות? האם צריך ואפשר בכלל להטיל סנקציות על החברות הללו במקרים של אי ציות או שמא עדיף להשתמש בשיטת "המקל והגזר" ולהעניק להן הטבות ותמריצים בתמורה לשיתוף פעולה (למשל, הטבות במס)? והאם הפתרון צריך להיות ברמה הבינלאומית ובשיתוף פעולה בין כלל המדינות המכירות בבעייתיות של המצב הקיים, או שמא כל מדינה תפעל מטעם עצמה? "בכל מקרה בו שוקל המחוקק להתערב, מומלץ למי שעלול להיות כפוף לחוק לבחור בהסדרה עצמית לפי שיקול דעתו", אומר עו"ד ליכטנשטיין. "במצב כזה יתכן שהמחוקק יחליט שלאור אותה הסדרה עצמית אין יותר צורך בהתערבות". עוד הוא מוסיף כי "הניסיון שלנו בתחום האינטרנט והדיגיטל הוכיח כי הסדרה מדינתית לא תמיד טובה מספיק, אלא שהגעה להסדרה בינלאומית היא מטלה קשה כמעט באופן הבלתי אפשרי. פעמים רבות הסדרה של התחום תעשה פשוט על ידי הפיכת התאגיד לאחראי לתוצאות מעשים שמתרחשים בפלטפורמה שלו. מכיוון שכיום למפעיל פלטפורמה אין ברוב המקרים אחריות ישירה על מעשים שביצעו משתמשיו ועל התוצאות הנגרמות עקב כך, הרי שהקמתה של אותה אחריות תהיה זרז משמעותי להפעלת הסדרה טובה".

ומה יכלול הפתרון המיוחל? אפשר להציע לדוגמה לראות בתאגידי ענק הפועלים באינטרנט כ"מדינות" לכל דבר, ובהתאם להקים גוף בינלאומי (כדוגמת האו"ם) שיפעיל את כוחו נגדם והחלטותיו יהיו מחייבות כלפיהם. עוד רעיון הוא לחייב את החברות הללו להקים "מנהלת" בכל מדינה בה הן פועלות, שהיא תהיה אמונה לטפל בפניות קונקרטיות בכל פעם שמתעוררת בעיה ולהיות בקשר רציף עם רשויות השלטון והאכיפה. לחלופין, ישנה אפשרות להכיר בחברות כמו גוגל ופייסבוק כגופים בעלי אחריות חברתית מסוימת ולהכפיף אותן לא רק למערך הדינים המסחרי הרגיל אלא גם להטיל עליהן חובות ציבוריים. זאת, בדומה לדין הנהוג כלפי "גופים דו-מהותיים" – מושג שהתפתח בפסיקה הישראלית בהקשר של גופים פרטיים בעלי מאפיינים ציבוריים, שעליהם מוטלות חלק מהחובות של גוף ציבורי (למשל חברת קדישא וחברת החשמל). מכל מקום, מדובר בנושא בוער שמעלה שאלות עקרוניות וחשובות, אך נראה שכבר לא ניתן להתעלם מכך שהדין הקיים כיום כבר אינו מסוגל להתמודד עם שינויי העתים ולכן חייבים לחשוב על שינוי.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

חסימת הסתה איסלאמיסטית בפייסבוק: "מי שירצה להסית ימצא פלטפורמה אחרת"

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150