שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > חסימת הסתה איסלאמיסטית בפייסבוק: "מי שירצה להסית ימצא פלטפורמה אחרת"

חדשות

חסימת הסתה איסלאמיסטית בפייסבוק: "מי שירצה להסית ימצא פלטפורמה אחרת", צילום: צילום: Getty images Israel
חסימת הסתה איסלאמיסטית בפייסבוק: "מי שירצה להסית ימצא פלטפורמה אחרת"
06/07/2016, עו"ד לילך דניאל

"המחשבה שהשתקת פייסבוק תמנע מעשי טרור היא אשליה", כך סבור עו"ד חיים רביה שמציע שסכמות הפיקוח על התכנים תועבר לגורם מטעם המדינה. יו"ר ועדת קניין רוחני בלשכה, עו"ד יורם ליכטנשטיין: "הצעת ארדן שהמדינה תטפל בתכנים לא נכונה. המדינה לא הוכיחה יכולת למנוע בעיות בשום תחום"

עו"ד יורם ליכטנשטיין, יו"ר הועדה הארצית לקניין רוחני בלשכת עורכי הדין בתגובה להצעת החוק של ארדן ושקד שמתיימר להתמודד עם ההסתה ברשת באמצעות בית המשפט: "המדינה לא הוכיחה יכולת ממשית לפעול ולמנוע בעיות. זה לא הגיוני שהמדינה תתערב בניהולו של גוף מסחרי".

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בשבת האחרונה התארח השר גלעד ארדן בתכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2 והאשים את פייסבוק והעומד בראשה, מארק צוקרברג, בכך שהם "מחבלים בעבודתה של המשטרה" ואינם עושים מספיק על מנת להילחם בהסתה המשתוללת ברשת החברתית. לדבריו, התנהלות זו הופכת אותם לשותפים לרציחתם של ישראלים רבים בפיגועים בגל הטרור הנוכחי.

בתגובה לדברי ארדן, פרצה סערה ציבורית, כשמחד טענו תומכיו כי פייסבוק אכן לא עושה את המוטל עליה ומאפשרת במה חופשית לתכנים פוגעניים ומסיתים, ואילו המבקרים השיבו כי ארדן מפנה אצבע מאשימה לפייסבוק על מנת להתחמק מלהודות באחריותה של הממשלה בה הוא חבר למצב הנוכחי ולהיעדר הפתרון שהיא מציגה.

בהמשך להצהרות, פורסם כי בימים האחרונים מקדם ארדן יחד עם שרת המשפטים איילת שקד הצעת חוק להתמודדות עם ההסתה ברשת החברתית שתאפשר להסיר תכנים מסוכנים בתוך שעות, באישור בית משפט.

דבריו של ארדן אינם נאמרים בחלל ריק. תופעת ההסתה בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות מוכרת וידועה וכך גם הביקורות הטוענות שמנגנוני סינון התכנים של הרשתות הללו אינם אפקטיביים. ואכן, בעולם המודרני של היום פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, אינסטגרם ודומותיהן מהוות כל אחת מעין "מדינה" וירטואלית בפני עצמה המתקיימת ללא גבולות פיזיים ומקשרת בין מיליונים רבים של אנשים מכל רחבי העולם, וכפועל יוצא משמשות כר נוח מאד להפצת תכנים מסוגים שונים, שחלקם אמנם חיוביים אך חלקם תכנים גזעניים, פליליים, מיניים, בוטים ואלימים.

בכל הנוגע לתכנים המעודדים פעילות טרור מדובר בנושא שאינו מוגבל רק לגבולות מדינת ישראל אלא מטריד את כלל העולם, כשהדוגמה הידועה ביותר לכך היא ארגון דאע"ש שהפך את רשת האינטרנט לאחד מכלי העבודה העיקריים שלו ומפרסם באופן שוטף סרטונים המתעדים מעשי רצח אכזריים ותעמולת טרור מובהקת. גם התפתחותן של הרשתות והחידושים שהן מציעות מגדילים את הפוטנציאל הפוגעני של תכנים בעייתיים, כשרק לאחרונה התוודענו למקרה של מחבל שהשתמש בפונקציה החדשה של פייסבוק המאפשרת להעביר התרחשות בשידור חי על מנת לשדר רצח של שוטר בצרפת לקהל הגולשים. כפועל יוצא, מתעוררת שורת שאלות נוקבות הנוגעת להתנהלותן של הרשתות החברתיות והאחריות שניתן לייחס להן בכל הנוגע לתכנים המתפרסמים בגדרן.

"לא נכון שמדינה תתערב בניהולו של גוף מסחרי"

"המחשבה שאפשר להשתיק את פייסבוק וכך למנוע מעשי טרור או חבלה היא אשליה מסוכנת", טוען בתגובה לדבריו של ארדן עו"ד חיים רביה, מומחה למשפט האינטרנט וראש קבוצת אינטרנט, סייבר וזכויות יוצרים במשרד פרל, כהן צדק, לצר, ברץ. לדברי עו"ד רביה, "הניסיון מראה שמי שרוצה להתבטא עובר מיידית לפלטפורמות אחרות שקשות יותר לניטור ועשויות להיות מוצפנות, ולכן צריך להיות מאד סקפטיים בנוגע לאפשרות להפחית ביטויים פליליים ברשתות חברתיות".

"הניסיון להחיל אחריות על הפלטפורמה הוא מוטעה, שכן משמעו הפרטת סמכות האכיפה הפלילית והעברתה מידי המדינה לתאגידים פרטיים שמה שמעניין אותם זה רווח וקידום האינטרסים של עצמם ולא בהכרח חופש הביטוי של היחיד", אומר עו"ד רביה.

לשיטתו, יש ליצור מנגנון משפטי שבו גורם מקצועי מוסמך כגון נציג מטעם היועמ"ש יבחן את ההתבטאויות וידווח לפייסבוק במקרה של התבטאות בעלת אופי פלילי מובהק ונחרץ הנוגע למקבץ מצומצם של עבירות חריפות במיוחד. "רק אם לאחר פניה כזו האתר נמנע מנקיטת צעדים יהיה אפשר לשקול הטלת אחריות", אומר עו"ד רביה ומבהיר כי מדובר בהתבטאויות חריפות שמידת החריפות שלהן אינה מצריכה בירור משפטי ומצדיקה גישה קיצונית.

בגישה אחרת נוקט עו"ד יורם ליכטנשטיין, העוסק במשפט האינטרנט ובדיני קניין רוחני ומשמש כיו"ר הועדה הארצית לקניין רוחני בלשכת עורכי הדין. "לגבי העברת הסמכות למדינה לצערי התחושה היא שצעד כזה אינו נכון מכמה סיבות", הוא אומר. "הראשונה היא שהמדינה עד היום לא הוכיחה יכולת ממשית לפעול ולמנוע בעיות ולקיים ניטור אמין ואפקטיבי לא בתחום הטרור, הפלילים, הגנת הצרכן או כל תחום אחר, והשנייה היא שאין זה הגיוני שהמדינה תתערב בניהולו של גוף מסחרי עצמאי. לכן, הדרך הנכונה היא פשוט להגיש תלונות במשטרה ולהעמיד לדין את פייסבוק או נציגיה בגין עבירות שבוצעו כאשר הם היו מודעים לכך".

לגרום לאזרחים אמריקאיים לדווח על הסתה

עם זאת מסכים עו"ד ליכטנשטיין כי הדרך הנכונה מבחינה פרקטית תהיה פעילות אינטנסיבית ליצירת שיח ישיר מול נציגי פייסבוק ויצירת אוזן קשבת שיניע את נציגי החברה לפעול באופן וולנטרי בנושא ההסתה. במובן זה לשיטתו, להצהרה של השר ארדן יש משמעות ברמת השיח הדיפלומטי. "מדובר בעוד הבעת עמדה של בעל תפקיד בישראל שקורא לפייסבוק לנסות ולפעול בצורה שלא תפגע בקהל לקוחותיה הישראלים ולא תהיה גם מנוגדת להלך הרוח העולמי שנפשו קצה בטרור המשתולל. בתור דוגמה אפשר להזכיר את איגוד האינטרנט הישראלי שיצר קשר ישיר עם אנשי פייסבוק תוך כבוד והערכה הדדיים, ונעזר בהם לטיפול במקרי בריונות ברשת".

במקביל, סבור עו"ד ליכטנשטיין כי ראוי שהממשלה תפעל להפעלת לחץ ציבורי (ישראלי ואמריקאי) של לקוחות על פייסבוק, למשל על ידי יצירת גוף שינסה לקדם דיווח על תכנים מפרים באמצעות אזרחים אמריקאיים, מה שלדבריו ישיג תוצאה יעילה יותר כיוון שזה יהפוך להיות אינטרס של פייסבוק לטפל במה שמפריע ללקוחותיה. "ישראל היא זבוב על הגב של הפיל", הוא אומר, "מדינת האם של פייסבוק היא ארה"ב וההיגיון הוא שככל שיותר משתמשים אמריקאים ידווחו, יש יותר סיכוי שהתכנים יוסרו מאחר שזה יראה לפייסבוק שלא מדובר באינטרס מדינתי צר אלא משותף לקהל המשתמשים".

דעת הקהל מעניינת את פייסבוק יותר מביהמ"ש

אך האם ניתן בכלל לכפות על פייסבוק לפעול בדרך מסוימת? למרות שיש חברה בשם "פייסבוק ישראל", בכל זאת חברת האם היא חברה אמריקאית שהשרתים שלה נמצאים בחו"ל וביקורת רבה מופנית סביב העובדה שהיא אינה משלמת מסים על הכנסותיה מהשוק הישראלי ושאין "כתובת" שאליה ניתן לפנות במקרה של בעיות. לדעת עו"ד רביה התשובה היא ברורה. "כל עוד לפייסבוק יש פעילות כלכלית בישראל זה מעשי לכפות עליה את הדין המקומי", הוא אומר. "יש לזכור שפייסבוק נותנת שירות בעברית, יש לה חברת בת בישראל, נכנס אליה כסף מלקוחות ישראלים, היא מפרסמת מודעות בעברית ולכן מובן מאליו שהיא תהיה כפופה לדין הישראלי. הדין הישראלי צריך לרסן את עצמו כשהוא פועל כלפי הפלטפורמות האלה אבל הוא לא צריך לבטל את עצמו לחלוטין". גם עו"ד ליכטנשטיין מסכים שפייסבוק כפופה לדין הישראלי ככל שמבוצעת עבירה שרכיביה מבוצעים או קשורים לישראל. "עם זאת, מדינות מתקשות לאכוף את סמכותן בפועל על תאגידים ענקיים כגון פייסבוק וגוגל וגם אם ייקבע שפייסבוק כפופה לדין בישראל היא יכולה להחליט שלא, ומה נעשה אז? היו כבר פסקי דין של מדינות ספציפיות שחייבו גופים כמו גוגל ופייסבוק לפעול, אך במקומות בהם הן חשבו שאין מקום לכך הן פשוט לא פעלו על פי הפסיקה, ולא היה מה לעשות. יש הבדל בין החלטה משפטית נכונה ככל שתהיה לבין היכולת לאכוף אותה ולכן אני חושב שלהכריח את פייסבוק לפעול לא יהיה פרקטי. התאגידים הגדולים האלו הראו לנו שיש רק דבר אחד שמניע אותם לפעול וזה לחץ דעת הקהל ופגיעה בהכנסות, ולשם אנחנו צריכים לכוון".

ומה בנוגע לרשתות החברתיות האחרות? האם פייסבוק יותר עקשנית ולא פתוחה להסרת תכנים מאשר למשל יוטיוב או טוויטר? עו"ד ליכטנשטיין משיב בשלילה. "רוב הרשתות החברתיות מנסות להתערב כמה שפחות אלא אם יש להן אינטרס לעשות את זה" הוא טוען. עו"ד רביה לעומתו סבור כי פייסבוק נבדלת מיתר הרשתות בעוצמה שלה. "פייסבוק מתגאה בכך ש1.5 מילארד מאזרחי העולם פועלים באמצעותה וכמובן שהביטויים שבה הם מאד מגוונים. יוטיוב למשל מוגבלת לסרטוני וידאו, אבל פייסבוק לא וזה בלתי אפשרי להתעלם מהעוצמה שהרשת הזו צברה. לעתים העוצמה הזו היא מבורכת, שכן היא הניעה תהליכים של מהפכות למשל בעולם הערבי, אבל לעתים היא ארורה – צעירים פלסטינים המלבים זה את זה ונוקטים פעולות טרור כלפי הכובש הישראלי". הוא מסכם: "לפני 20 שנה כשהאינטרנט צמח חשבו שזו תהיה טריטוריה אידילית שהמגרעות והפשעים האנושיים לא יגעו בה ואפשר יהיה לשמור עליה חסינה ונטולת אחריות. המציאות היומיומית טפחה על פנינו ואנו רואים שחלק ניכר מהמעשים הפליליים מתבצעים ברשת, אך עדיין אנו צריכים מאד להיזהר ולא לבחור בפתרונות פופוליסטיים של הטלת אחריות גורפת, אלא לפעול מתוך הבנה שבסופו של דבר התרומה של הרשת והפייסבוק לחברה הדמוקרטית והשיח האזרחי עולה לאין ערוך על הנזק שנגרם ממנה".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:66
קומיט וכל טופס במתנה