חדשות

עושים "צ'ק אין" בביהמ"ש, מתפארים בקיזוז הוצאות, מתארים בהפרזה הליכים טריוויאליים. מצטלמים מחובקים עם לקוחות וכותבים שניהלו "קרבות עקובים מדם", וכל זאת ללא הצדקה ולמרות האיסור שפרסמה הלשכה לפני כשנה וחצי. לשכת עורכי הדין: "כללי הפרסום ישנים ויגובשו כללים חדשים המותאמים לעידן הדיגיטאלי והרשתות החברתיות"

"דברי שבח עצמיים בפייסבוק מביישים את המקצוע – זה פתטי ומיותר", אומרים הקולגות. שנה וחצי אחרי שוועדת האתיקה פרסמה את המותר והאסור ברשתות החברתיות, עורכי הדין מפרסמים פוסטים על הישגיהם המשפטיים ללא כל בקרה וביקורת. עורך דין: "מגוחך לכתוב פוסטים על שחרור ממעצר כשמדובר בשחרור בהסכמה, או לעשות צ'ק אין בביהמ"ש השלום בפתח תקווה. עם כל הכבוד, זה לא בית המשפט העליון ואיזו סוגיה הרת גורל כבר תתברר שם? יש כאלה שבאמת מגיע להם, אבל לרוב מדובר בניסיונות פתטיים לפאר את פועלם. מי שבאמת משיג הישגים נשאר צנוע".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בינואר 2015 פרסמה לשכת עורכי הדין הנחיות מפורטות לעורכי הדין על מה מותר ומה אסור לפרסם במדיה החברתית. נקבע כי עורכי דין יימנעו מדברי שבח עצמיים ומפרסום תוכן מקצועי ושאינו מקצועי העלול ליצור הטעיה, שידול אסור או פגיעה בכבוד המקצוע.

עוד נקבע כי פרסום בתשלום ייעשה בצורה המזוהה באופן ברור כפרסומת, באמצעות הדגשת המילים "מודעה", "פרסומת" או "sponsored". גילוי הדעת שהוציאה ועדת האתיקה הארצית נועד להסדיר את הפעילות והשימוש של עורכי הדין ברשתות החברתיות. רשתות חברתיות לעניין כללים אלה כוללות, בין היתר את פייסבוק, טוויטר, LinkedIn, YouTube, Google+, Whatsapp ופורומים.

בין השאר, קבעה הוועדה כי עורכי הדין יימנעו מפרסום תוכן המערב תוכן מקצועי ושאינו מקצועי העלול ליצור הטעיה, שידול אסור, פגיעה בכבוד המקצוע או הפרה אחרת של כללי האתיקה המקצועית.

כחודשיים לאחר מכן, הוסיפה הלשכה אישור להשתמש בלוגו של משרד עורכי הדין בתור תמונה בעמוד העסקי של עורך הדין, אך אסרה על השימוש בו בתור תמונת משתמש בכרטיס האישי שלו. בנימוקים להחלטה נכתב כי "שילוב של לוגו המשרד בכרטיס המשתמש הפרטי של עורך הדין עלול להוות שידול אסור של לקוחות ואפילו להוביל להטעיה של המשתמשים ברשת החברתית, שעלולים לראות בתוכן פרטי שיתפרסם בכרטיס האישי משום תוכן מקצועי – קושי שאינו קיים בדף העסקי שברור לכל כי נועד לקדם את צרכי המשרד".

"הסתערו על הרשת כמוצאים שלל רב"

כעבור כשנה וחצי מאז פרסום ההנחיות, התחום ממשיך להיות פרוץ  כמעט לחלוטין. בשיטוט ברשת החברתית נראה כי עורכי הדין לא ממש הפנימו את ההנחיות, בלשון המעטה. עורכי הדין הסתערו על הרשת החברתית כמוצאים שלל רב, ובניגוד לעבר, כשהיה צריך לעבור את הביקורת והצנזורה של כתבים ועורכים בתקשורת – הם מפרסמים כל תיק וכל החלטה. מוחקים את שמות הצדדים וכל השאר נתון לשיקול דעתם. כל תיק מעניין או לא מעניין, חשוב ולא חשוב מיד עולה לרשת עם דברי שבח עצמיים. למעשה כל עורך דין נעשה "עיתונאי" ועושה יחסי ציבור לעצמו.

הם מצטלמים מחובקים עם לקוחות וכותבים שבחים עצמיים בסגנון: "הכי חשוב שהלקוח מרוצה", כשהלקוח נמחץ בין שני עורכי דין מרוצים ומחויכים. עורך דין אחר מפרסם פוסט אודות ההישג המדהים: "קיזוז הוצאות משפט", לא פחות. עורכת דין אחרת מעדכנת בצורה אובססיבית היכן היא נמצאת בכל יום ועושה "צ'ק אין" בכל בתי המשפט בארץ, רק כדי להראות שהיא פעילה. עורכת דין אחרת מתהדרת בשחרור "מדהים"  ממעצר, רק כשבוחנים את התיק מוצאים שמדובר בכלל בשחרור טריוויאלי ממעצר ימים.

"מדובר בסדום ועמורה ממש, עורכי דין משתוללים בפייסבוק וכותבים בלי הפסקה פוסטים פרטיים לחלוטין על הישיגיהם המשפטיים. איזו דרך יש למשתמשי הפייסבוק שאינם עורכי דין להבדיל האם באמת מדובר בהישג ממשי או סתם התרברבות ושחצנות או גרוע מזה בהטעיה? הלשכה קבעה חד וחלק זה לא אתי", אומר עורך דין וותיק הפעיל בלשכת עורכי הדין.

עורכת דין אחרת אמרה: "סעיף 55 לחוק לשכת עורכי הדין וכללי לשכת עורכי הדין (הסדרת פרסומת) מטילים על עורכי הדין מגבלות וכללים נוקשים בנושא פרסום עצמי, מתוך רצון לשמור על כבוד המקצוע ולמנוע השגת יתרון והעדפה על פני עורכי דין אחרים בצורה בלתי הוגנת ובדרך פסולה. בעבר העניין היה פשוט מאד - היות ופרסום עורכי דין ברדיו ובטלוויזיה נאסרו בצורה גורפת, הפלטפורמה היחידה בה נעשה שימוש הייתה העיתונות הכתובה ולכן קל מאד היה לקבוע ולאכוף את הכללים שהתמקדו בגודל המודעה, מיקומה בעיתון, הצבעים וכיוב'", לדבריה, "העידן המודרני שהביא את פריצת רשת האינטרנט והפופולאריות של הרשתות החברתיות יצר אתגרים חדשים בהרבה מאד תחומים, וגם נושא הפרסום של עורכי דין לא נותר מקופח. אין חולק שכיום עורכי דין רבים מחזיקים הן בפרופיל אישי והן בדף עסקי בפייסבוק וברשתות אחרות, וכן באתר אינטרנט בו הם מספקים פרטים על עבודתם, לעתים באופן המעלה תהייה איפה עובר הגבול בין פרסומת לגיטימית ושימוש תקין בבמה שמספקת הרשת לבין עבירה אתית".

הלשכה: אין מקום לבצע אכיפה דווקנית שעה שהכללים עתידים להשתנות

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "כללי הפרסומת הקיימים הינם כללים ישנים שהותקנו לפני כשנים רבות. המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין מינתה וועדת רביזיה אשר תפקידה לגבש כללי פרסומת חדשים, המותאמים לעידן הדיגיטאלי והרשתות החברתיות".

עוד נמסר מלשכת עורכי הדין כי "וועדה זו צפויה לסיים את מלאכתה בחודשים הקרובים והמלצותיה יוגשו למשרד המשפטים על מנת לעדכן את כללי הפרסומת. בנסיבות אלה לשכת עורכי הדין סבורה כי אין מקום לקיים אכיפה דווקנית בתחום הפרסומת, שעה שהכללים עתידים להשתנות. יחד עם זאת, כאשר מדובר במקרים מובהקים של שידול או פרסום בוטה ו/או בלתי מכובד ננקטים צעדים במישור האתי".

לקריאה נוספת ראו:

ועדת האתיקה מפרסמת את המותר והאסור לעורכי דין ברשתות החברתיות