שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש בקביעה עקרונית לגבי סידורי ההורות של זוג לסביות לאחר הפרידה

חדשות

ביהמ"ש בקביעה עקרונית לגבי סידורי ההורות של זוג לסביות לאחר הפרידה, צילום: צילום: Getty images Israel
ביהמ"ש בקביעה עקרונית לגבי סידורי ההורות של זוג לסביות לאחר הפרידה
29/06/2016, עו"ד לילך דניאל

שתי אימהות? לא בדיוק. ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי ילדיהן של זוג נשים שילדו מאותו תורם זרע, ונשאו בנפרד את ההריון נחשבים לאחים, אך לא מתקיים קשר הורי בין הבת הביולוגית של בת הזוג לבין האישה השנייה. צוין כי העובדה שלא נחתם הסכם הורות ביניהן מעיד על הסדר שלילי ליצירת הורות משותפת

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נדרש לתביעות שהגישה אישה נגד בת זוגה לשעבר שעסקו בבנותיהן הקטינות של השתיים. התובעת והנתבעת ניהלו קשר זוגי רומנטי במשך 6 שנים במהלכן הביאו לעולם שתי בנות מאותו תורם זרע, כאשר כל אחת מבנות הזוג נשאה הריון. נקבע, כי מכלול הראיות והנסיבות בתיק תומך במסקנה לפיה יש להכיר בקשר "אחאות" בין הילדות, אותו יש לשמר במתכונת של הסדרי ראיה, אולם אין להכיר בקשר ההורי בין התובעת לבין בתה הביולוגית של בת זוגה נוכח קשיים משפטיים ומעשיים העולים מהתיק.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובעת והנתבעת, שינו את שמות משפחתן לשם חדש ומשותף שבחרו, שבו נשאו גם בנותיהן. בשלב מסוים עלתה מערכת היחסים בין בנות הזוג על שרטון, והנתבעת עזבה את בית המגורים עם בתה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה התובעת שורת תביעות משפטיות נגד הנתבעת, ובהן תביעה לקבוע משמורת משותפת על בתה הביולוגית של הנתבעת ולקבוע הסדרי ראייה בין הצדדים לבין הקטינות. עוד ביקשה התובעת לתת לה צו הורות ולחילופין אפוטרופסות לגבי הקטינה וכי יינתן לה צו אימוץ כלפיה.

לב המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשתי שאלות עיקריות: האחת, האם נוצרו קשרי הורות בין התובעת כלפי בתה הביולוגית של הנתבעת, ואם כן האם יש להעניק סעדים כלשהם לשימור זכות זו. השנייה, האם נוצרו קשרי אחיות בין הקטינות ואם כן האם יש להעניק סעדים כלשהם לשימור זכות זו.

השופטת תמר סנונית-פורר קבעה כי דין התביעות להידחות ברובן, למעט בהיבט יחיד של שמירת הקשר בין הבנות באמצעות הסדרים שייקבעו. ראשית, הזכיר בית המשפט כי סעיף 1(4) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, המסמיך את בית המשפט לדון ב"תובענה לאבהות או לאימהות", במסגרתה הוא מחויב לבחון את העובדות והראיות שיש בפניו לצורך קביעת (או שלילת) הורות, לתת הוראות מתאימות לצורך בירור ההורות, ולקבוע האם הוכחה בפניו בסופו של יום ההורות הנטענת.

עוד ציין בית המשפט כי זכות ההורות הוכרה בשורה ארוכה של פסקי דין, ובשנים האחרונות לא יכול להיות חולק על מקומה המשמעותי והמשקל הניכר שהוענק לה, הן במישור היחסים שבין הפרטים לבין עצמם והן במישור היחסים שבין הפרט למדינה. נוכח האמור, לצורך בחינה האם נוצר בנסיבות הספציפיות קשר הורי כן ואמיתי הדורש הכרה משפטית, יש לבחון מאפיינים ראייתיים שונים ובהם התקשרות משותפת מתוך כוונה ליצירת הורות משותפת, זוגיות משותפת, הליכי יצירת ההורות ועוד. הודגש, כי אין מדובר ברשימה סגורה של מאפיינים אלא אבני דרך ראייתיות שיש בהן על מנת לסייע להכרעה המשפטית.

בכל הנוגע לקשר "אחאות", ציין בית המשפט כי אין מחלוקת שאין "מרשם אחים" וכי נושא האַחָאוּת לא נדון ככלל כזכות עצמאית של הקטינים. עם זאת, ניתן לראות אמירות והתייחסות גם אם רק בעקיפין הנוגעות לאחים בפסיקה הדנה בנושאי משפחה אחרים.

בית המשפט ציין כי קשר האַחָאוּת הוא חלק מזהותו של קטין ומשרטט גם את גבולות שייכותו המשפחתית, ההיסטוריה המשפחתית שלו, שורשיו והתפתחותו האישית, הרגשית והמשפחתית במהלך השנים. גם בעניין זה מנה בית המשפט מאפיינים שונים ליצירת קשרי אחאות שגם הם אינם מהווים רשימה סגורה, ובהם קיומו של קשר גנטי בין הילדים, גידול הורי משותף שלהם, האם נוצרה "אחאות פסיכולוגית" ועוד.

מן הכלל אל הפרט, בחן בית המשפט את שורת הפרמטרים שאפיינו את הקשר הזוגי בין בנות הזוג. נקבע, כי בחירת שם משפחה משותף לצדדים מעיד על כוונות כנות ורציניות לבניית תא משפחתי משותף של השתיים, אך מנגד העובדה שלא נחתם הסכם הורות בין בנות הזוג כלפי הקטינות מעיד על הסדר שלילי ליצירת הורות משותפת.

עוד סבר בית המשפט כי אין מקום לקבל את עמדת מי מהצדדים לעניין המשמעות שיש ליחס לקשר הגנטי בין הקטינות, שכן הוא נדבך אחד, אך לא היחיד במערכת היחסים שעל בסיסה נולדו הקטינות, גדלו והתחנכו והוא חלק אחד ממארג של נסיבות הוריית הקטינות ויצירת משפחתן ואין הוא מהווה נסיבה אחת ויחידה. עוד התרשם בית המשפט כי ההיריון המשותף ובחירת תורם הזרע המשותף נעשו בהסכמה מלאה, מתוך רצון חופשי של הנתבעת והתובעת "להקים משפחה" וליצור זיקה גנטית ורגשית המהווה קשר אַחָאוּת. עניין זה מתחזק גם מהנסיבות החיצוניות של המקרה, ובהן  שינוי שם המשפחה של הצדדים לשם משפחה אחד להן ולקטינות, מעבר לקופת חולים משותפת, תוכניות לידה משותפות, מכתבי אהבה שכתבו אחת לשנייה ועוד.

לכל אלו הוסיף בית המשפט את הנשיאה הכלכלית המשותפת בהוצאות המשפחה, את כינוי הקטינות את הצדדים והתייחסות בנות הזוג אחת לשנייה בתא המשפחתי ("הבנות שלי", "אשתי"), והצגת המשפחה והקטינות כלפי צדדים שלישיים כאחיות. גם משפחות בנות הזוג ראו בהן ובקטינות משפחה לכל דבר והיחס שלהן לצדדים ולקטינות היה בהתאם.

בית המשפט קבע כי מן הראיות עולה שבין הקטינות נוצר קשר עצמאי נפרד של אַחָאוּת, שהוא נפרד מקשר ההורות של אימהותיהן. יתרה מכך, בית המשפט התרשם כי טובתן של הקטינות הוא שימור קשר האַחָאוּת ביניהן ללא קשר להורות וללא קשר לקשר שבין אימהותיהן. מנגד, כל הדיווחים של הגורמים המקצועיים – המומחית ועורכת התסקיר שהמלצותיה ניתנו לאחר ועדה רחבה של גורמים מקצועיים אינם תומכים בהסדרה נפרדת של הורות התובעת על בתה הביולוגית של בת זוגה. נוכח האמור, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובעת לא הצליחה לעבור את המשוכה המשפטית הגבוהה של קביעת הורותה ללא הסכמת הנתבעת, ובפרט לאור הקשיים המשפטיים הנכבדים שעלו ועימם בחרה כלל שלא להתמודד ובכלל זאת אי הסדרת קשרי ההורות באופן צולב, התנגדותה הנחרצת של הנתבעת להכרה בהורות התובעת, והשאלה כיצד ניתן במצב המשבר והיחסים בין הצדדים לקיים הורות משותפת.

 

תמ"ש 28398-10-12

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:3
קומיט וכל טופס במתנה