שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > "גם עורכת דין וגם אמא? – את לא חושבת שאת חוצפנית?"

חדשות

"גם עורכת דין וגם אמא? – את לא  חושבת שאת חוצפנית?"
"גם עורכת דין וגם אמא? – את לא חושבת שאת חוצפנית?"
05/06/2016, עו"ד לילך דניאל עו"ד בלה סטולר

"מתייחסים אלינו כאל סוג ב'. עורכת דין שהיא אמא סביר שלא תמצא עבודה כשכירה, אלא אם כן היא עושה ויתורים על המשפחה", כך מתארות עורכות דין מציאות עגומה, בה כמעט ואין משרדים שמוכנים להעסיק אותן עד שעה סבירה. אלה שכן, משלמים גרושים, מזלזלים ודורשים לבצע עבודות מזכירות. תופעה מטרידה

"את עובדת עד השעה שלוש, מבחינתי את חצי עורכת דין. אם אני לוקח אותך אני מוותר על עורך דין שיכול ללכת לדיונים אחרי השעה 16 ואת לא מסוגלת. המשכורת 6000 ברוטו וזה ממש גבוה לאמא", כך נאמר לעורכת דין ס' בראיון עבודה כשחיפשה משרה שתאפשר לה להוציא את ילדיה בזמן מהמסגרות בשוק הפרטי.

"הגעתי למשרד שבו דרשו ממני, כחלק מתנאי העבודה, לבצע באופן קבוע גם עבודות מזכירות. הסכמתי בלית ברירה, כי הייתי חייבת את העבודה הזאת. אחרי יומיים, אותו עורך הדין ביקש ממני גם לנקות את האבק בחדר של השותף שלו, עזבתי בדמעות את המשרד עוד באותו היום ולא חזרתי לשם יותר", מספרת עורך דין נוספת. "למדנו כל כך קשה ורצינו להצליח בחיים ובסוף מתייחסים אלינו כאל סחורה פגומה. אפילו לא מתייחסים לתפוקה אלא רק לשעות ואז מנצלים את זה ומשלמים גרושים".

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

באפריל 2015 פסק בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פיצויים בסך 50 אלף שקל לעורכת הדין נעמי מושקוביץ-סקורצקי, שהופלתה בקבלה לעבודה על רקע היותה אישה ואם. בית הדין קיבל את גרסתה לפיה בפגישה עם מנכ"ל החברה הפנה אליה זה אמירות סטריאוטיפיות כגון שהיא תצטרך לעבוד "כמו גבר" וכי הוא צריך לדעת ש"יהיה מי שיוציא את הילדים מהגן", ושאל שאלות הקשורות ליכולתה לגדל את ילדיה במקביל לעבודה ובאשר לכוונתה להביא ילדים נוספים לעולם. זאת, מתוך ההנחה כי כאישה דתיה היא מתכננת משפחה ברוכת ילדים ולא תוכל לשלב בין המשפחה לדרישות התובעניות של המשרה המוצעת.

נתפסות כאיום על המעסיק

נעמי לא לבד. למרבה הצער, גם בישראל של 2016 התופעה של אפליית נשים בשוק העבודה היא תופעה מוכרת וידועה. אמהות רבות המעיזות לשאוף לשלב בין הבית לקריירה נתקלות בחומה עיקשת של סטריאוטיפים ואף נשים שאינן אמהות אך נמצאות ב"גיל הפוריות" נתפסות כ"רחם מהלך ונאלצות לאמץ עמדת התגוננות ולהצדיק באופן תמידי את בחירותיהן.

השורה התחתונה – מעסיקים רבים רואים נשים כמעין חיית טרף שרק ממתינה ללכוד ברשתה את המעסיק התמים והמסכן ומיד לאחר מכן להיכנס להריון וליהנות מהחסינות שהחוק מעניק תוך זלזול בעבודה והיעדרויות רבות.

כפועל יוצא, תיקים של אפליה בקבלה לעבודה ופיטורי נשים על רקע היריון, חופשת לידה וטיפולי פוריות מגיעים חדשות לבקרים לפתחם של בתי הדין לעבודה ומלבדם קיימים כל אותם מקרים שלא הגיעו לערכאות שיפוטיות. התופעה אינה פוסחת כמובן גם על שוק עורכי הדין, אלא ששם הדבר חמור במיוחד כיוון שעורכי הדין מוחזקים כמי שיודעים את החוק על דקדוקיו ולכן ההפרה שלו היא מקוממת שבעתיים.

"בטוחה שאת לא מתכננת הריון?"

ל'תקדין' הגיעו עשרות פניות של עורכות דין שהתנדבו לספר על חוויות קשות שעברו בשוק העבודה. כולן העדיפו להישאר בעילום שם מהחשש ש'יסמנו אותן' המעסיקים הפוטנציאליים: "הגעתי לראיון בחברה ממשלתית מכובדת וכל הפגישה סבבה למעשה סביב תכנון הילודה שלי", מספרת עורכת הדין נ' מאזור המרכז. "במשך קרוב לשעה המראיין כל הזמן חזר ושאל אם יש 'דבר אישי' שאני רוצה לספר לו כדי שלא יהיו 'אי נעימויות' בהמשך, וכל הזמן בדק אם אני במקרה בהריון ואם אני מתכננת אחד כזה בקרוב".

עוד סיפרה עורכת הדין "היה מראיין אחר ששאל אותי באיזה שעות אני יכולה לעבוד, וכשעניתי לו שאפשרי מ-8 עד 17 ענה שזה נשמע לו המון שעות והוא לא חושב שזה אפשרי מבחינתי כאמא לילד קטן ולכן הציע לי "חצי משרה" מ-8 עד 16 בשכר של 5,000 ברוטו. בהמון ראיונות בהם הייתי נאמר לי מפורשות שיש בעיה עם תעסוקת אימהות וחלק גם אמרו לי חד וחלק שאם הייתי כותבת בקורות החיים שיש לי ילד קטן לא הייתי מזומנת לראיון".

גם לאחר שצלחה את המכשול ומצאה עבודה החיים לא היו קלים. "לא ידעתי שבמקצוע הזה העניין בעיתי מאוד", אומרת נ', "נאלצתי להתפשר על עבודה במשרד שעסק בתחום נישתי מאד שלא רכשתי בו שום ידע רלבנטי וגם לא קיבלתי פנסיה ותלושי שכר באופן מסודר, ועדיין נשארתי כי ידעתי שיש בעיה עם העובדה שאני אמא". לשאלה האם לדעתה יש מקום לאימהות בשוק עורכי הדין עונה נ' "יש, פשוט צריך המון סבלנות ואולי קצת מזל, וכמובן עזרה של הבעל במידה ויש. כיום אני עובדת כשכירה במשרד נהדר שמעסיק הרבה מאוד אמהות בשעות נוחות ותנאים טובים אבל לקח לי שנים למצוא מקום כזה".

גם עורכת הדין מ' מהשרון משתפת בקשיים בהם נתקלה על רקע האמהות במהלך עבודתה במשרד עורכי דין. "בני היה מאושפז בבית חולים ובמקום לשאול לשלומו קיבלתי הודעות מהבוס על כך שיש לו משרד לנהל והוא התרגז על כך שלא הופעתי לעבודה. הבנתי שקשה מאוד להמשיך ככה ולחשוש מהיעדרויות, אך גם היום לא פשוט לעבוד כעצמאית תוך כדי גידול ילדים, למצוא את הזמן לשווק ולמצוא לקוחות. הבנתי מהר מאוד ששוק העבודה לא ידידותי כלפי אמהות, בעיקר במקצוע שלנו שהוא מאוד תובעני ודורש שעות עבודה מאוחרות וזמינות תמידית בכל שעות היום".

כפי הנראה, החוקים הרבים שנועדו להתמודד עם האפליה והעובדה שבתי הדין לעבודה עומדים לצד הנשים ופוסקים פיצויים גבוהים במקרים מוכחים אינם מסייעים בהרתעה וניתן לטעון כי הם אף פועלים כ"בומרנג" ומגבירים את החשש בקרב מעסיקים המעדיפים מלכתחילה להימנע מהעסקת נשים ואמהות על מנת שלא להיתקל בבעיות בהמשך.

עוד ניתן להיווכח שבתוך המקצוע, כמו במשק כולו, התפתחו עיסוקים "נשיים" ו"גבריים". כך למשל, התחום המסחרי-כלכלי-נדל"ני נשלט יותר על ידי גברים בעוד שאין חולק שאחוז הנשים במגזר הציבורי הוא גבוה יותר, נתון שאפשר לייחס אותו לשעות העבודה הנוחות. במקביל התפתח מוסד "משרת האם", שהוא אמנם לא ייחודי דווקא למקצוע עריכת הדין אך לעתים הוא משמש כפיקציה המאפשרת להעסיק אמהות מספר שעות ניכר תמורת שכר נמוך.

מפסיקות לעבוד אחרי ילד ראשון

"כשהתחלתי ללמוד משפטים הייתה לי את כל האמביציה בעולם והייתי בטוחה שאלך לעבוד במשרד גדול", מספרת עורכת הדין א' מהמרכז. בשנה השנייה ללימודים התחתנתי והתחלתי ללכת לראיונות התמחות אלא ששם פגשתי עורכי דין ממשרדים גדולים ומכובדים ששאלו אותי שאלות מאד רלוונטיות לתפקיד כמו "מתי התחתנת?", "אז את בטח מתכננת להביא ילדים בקרוב", "מי ישגיח על הילדים כשתעבדי עד שעות מאוחרות?". בסופו של דבר ילדתי רק שנתיים אחרי סוף ההתמחות, אותה בחרתי לעשות בפרקליטות כי שכנעו אותי שיש שם משרת אם נוחה, ואחרי ההתמחות התחלתי לעבוד במשרד קטן  כי גם שם שעות העבודה נוחות יותר לאימהות. יש לי כמה חברות אימהות שהתחילו לעבוד במשרדים גדולים אך לא החזיקו מעמד בגלל שעות העבודה הארוכות שלפעמים נדרשות לא בצדק, שהרי ההספק חשוב יותר משעות העבודה שמושקעות בו. תמיד מסתכלים בעין עקומה על מי שתעבוד פחות שעות גם אם היא תספיק בדיוק את אותו הספק. זה המבנה של משרדי עורכי דין שלדעתי לא הולך להשתנות בזמן הקרוב".

אין ספק שמדובר בבעיה שלא ניתן להתעלם ממנה והגורמת לכך שאמהות שאינן מצליחות למצוא עבודה כעורכות דין שכירות נדחקות מהמקצוע ונאלצות לבחור בין יציאה לעצמאות על כל הקשיים הכרוכים בכך, או להיפלט משוק העבודה לחלוטין, להסתפק בתנאים נחותים או להתפשר על תחום העיסוק תוך זניחת כל תקווה לקידום, עניין, מעמד ושכר.

מנגד יהיו מי שיטענו שמדובר במחיר בלתי נמנע ושעם כל הרצון הטוב בשוק התחרותי של היום אין מקום לפמיניזם, בייחוד במקצוע עריכת הדין הדורש שעות ארוכות, זמינות מתמשכת והשקעה מרובה שאם לילדים פשוט אינה יכולה לספק, בין אם מאחר שהיא עצמה אינה מעוניינת ובין אם בשל ההבניה החברתית המסורתית מכוחה האישה היא זו הממונה על גידול הילדים. ניתן לסכם באנקדוטה ספק משעשעת ספק עצובה שסיפקה עורכת דין נוספת: "בראיון עבודה בחברה מכובדת שאל אותי המראיין, עו"ד בעצמו, האם אני לא מרגישה חוצפנית שאני רוצה גם להיות אשת קריירה וגם אמא".

עורך דין שמעסיק אמהות אמר: "אני מעסיק נשים רבות במשרד ואני לא מבין את הקולגות שלי שמזלזלים בכוח עבודה נשי. עורכת דין טובה יכולה להגיע להספק הרבה יותר גדול מעורך דין גבר או אישה רווקה שנמרחים רוב שעות היום כי הם צריכים להישאר בעבודה עד שעה מסוימת. לצערי אני רואה נשים מוכשרות, מבריקות ומוצלחות שמפסיקות לעבוד במקצוע אחרי הילד הראשון וזה הפסד ענק לשוק העבודה של עורכי הדין".

חובה יתרה לשמור על חוקי העבודה

עו"ד מייק יורק, פרקליט ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב והמרכז התייחס לסוגיה ואמר: "בסוגיה של אפליית נשים בשוק העבודה חלות שתי מערכות חוקים - האחת דיני עבודה, כאשר הפסיקה והחקיקה קובעות במדויק מה מותר ומה אסור למעסיק להתנות כחלק מראיון עבודה והשנייה חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה. קיימת דרישה אתית מעורכי דין לתת יחס הולם לעורכי דין אחרים בין אם הם שכירים ובין אם קולגות כפי העולה מהערכים הנדרשים מעורכי דין עפ"י הפסיקה המשמעתית. בחלק מהתיאורים של המרואיינים מדובר באמרות בוטות וקשות שאין להן מקום אצל עורכי דין שמצופה מהם לשמור על החוק. יש להזכיר כי עורכי דין נמצאים בחזקת יודעים את דיני העבודה".

בנוגע לסוגיית המזכירות אמר עו"ד יורק: "בקשר לעבודות מזכירות יש לבחון כל מקרה לגופו, כמובן שהבקשה לנקות אבק בחדרו של השותף אינה בגדר עיסוקו של עו"ד (וייתכן ואף דרישה מבזה) אולם חלק מהמטלות השוטפות כמו הקלדת כתבי טענות שערכה עורכת הדין, צילומם או משלוחם בפקס נראים כלגיטימיים ברוב המקרים. מקום שעורכת דין נתקלת במקרים שבהם יש לדעתה עבירה על דיני העבודה אז הטיפול הוא בדרך של בית הדין לעבודה ובחוק יש סעדים בעניין, לעיתים המקרים גובלים או נופלים בגדרם של עבירות אתיות, כגון אי תשלום שכר עבודה. ועדת האתיקה בוחנת כל מקרה לגופו".

בלשכה מודעים לבעיה – מחפשים פתרונות

עו"ד ליאור ארז, מרצה לזכויות נשים וממלאת מקום יו"ר "הוועדה לקידום עורכת הדין" בלשכת עורכי הדין: "בימים אלו התכנסה 'הוועדה לקידום עורכת הדין' בלשכה, שאנו שואפות לשנות את שמה ל'ועדה לשוויון מגדרי', ובנוסף קיימת ועדה לקידום מעמד האישה וועדה ארצית לקידום עורכת הדין.

כרגע הבעיה המרכזית היא מחסור בנתונים סטטיסטיים שיוכלו לשפוך אור על היקף התופעה ולצורך כך נדרש מחקר עומק ברמה של לפחות 500 נבדקות, רק לאחר הבדיקה ניתן יהיה להתחיל לטפל בבעיה ולהביא למודעות לתופעה. כמו כן קיימת בעיה של אפליה מגדרית-עדתית כלפי עורכות דין ממגזרים מסוימים, כגון עורכות דין ערביות שנוטשות את המקצוע או עורכות דין ממוצא אתיופי, וגם בכך יש לטפל. יש מספר פרויקטים שעומדים על הפרק, לדוגמה פרויקט חניכה של עו"ד ותיקה לעו"ד ממגזרים מוחלשים, פרויקט המשלב חברות כנסת עורכות דין לצורך הגברת המודעות, פאנל מקצועי מהאקדמיה עם מומחיות בנושא, הזמנת נשים מהמגזרים הללו לספר על הבעיות בוועדה ועוד".

עוד מוסיפה עו"ד ארז: "עריכת דין הוא מקצוע קרייריסטי ולכן הגיע הזמן שגם גברים יהיו הורים ושכל המשק יעבור להורות משותפת. צר לשמוע שגם ב-2016 הנורמות השוביניסטיות קיימות אצל עורכות דין שהייתי מצפה מהן ליותר מודעות לעניין. מלבד זאת ראוי לשנות את נורמות ההעסקה באופן כללי, שכן בכל העולם קיימת מגמה של הפחתת שעות העבודה. יש מנטליות שמי שעובד יותר שעות עובד יותר טוב, אבל זה לא נכון. בכל מקרה לא מדובר במשהו שניתן לפתור על רגל אחת וצריך שיתוף פעולה של כולם – גם של העובדים וגם של המעסיקים".

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150