שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > פרישת השופטת גנות: "שופטת אמיצה שלא חששה למתוח ביקורת בנושאים רגישים"

חדשות

פרישת השופטת גנות: "שופטת אמיצה שלא חששה למתוח ביקורת בנושאים רגישים"
פרישת השופטת גנות: "שופטת אמיצה שלא חששה למתוח ביקורת בנושאים רגישים"
15/05/2016, ליאור שדמי שפיצר עו"ד בלה סטולר

השופטת דליה גנות פרשה מכס השיפוט ולא תחליף את השופטת דבורה ברלינר כנשיאת המחוזי ת"א . עורכי דין שהופיעו מולה על פרישתה: "הפסדנו שנות שיפוט מעניינות. היא מותירה נעליים גדולות. בתור השופטת הנזיקית הבכירה היא קבעה את הסטנדרט שהשליך בעוצמה גם על עולם המשפט הפלילי"

השופטת דליה גנות, ששימשה כשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מאז 2007 וחתומה על פסיקות משמעותיות רבות, פרשה מתפקידה לאחר שהתמודדה על תפקיד נשיאת בית המשפט המחוזי ולא נבחרה, כך על פי ההערכות. במהלך שנות כהונתה הכריעה השופטת גנות במספר פרשות מתוקשרות וקביעותיה ואימרותיה זכו לתהודה רבה בעולם המשפט והתקשורת, אך חלקן עוררו לא מעט מחלוקות וביקורות. בפסק דין תקדימי היא מתחה ביקורת חריפה על המשטרה על מעצרו של רגב שוובר, צעיר מנתניה שנעצר בעקבות פרטי זיהוי שמסרה קטינה שנאנסה. השופטת גנות פסקה כי יש לפצותו בגין מעצר שווא. גנות מתחה ביקורת בפסק דינה על התנהלות המשטרה והפרקליטות, וקבעה שלמרות הלחץ המופעל עליהן, המטרה אינה מקדשת את האמצעים, ועל רשויות המדינה לפצות את החשוד. זכורה במיוחד אמירתה הנוקבת עת העיד בפניה אחד החוקרים וטען כי שוובר סיפר למדובב בתא המעצר שהוא אוהב ילדים, מה שלטענת המשטרה חיזק את החשד כנגדו, השופטת השיבה לחוקר: "גם אני אוהבת ילדים אז מה? ". היא כינתה את הרופאים "יהירים ומתנשאים" וקבילת ארגון הרופאים נמצאה כמוצדקת והערותיה נמחקו. במקרה אחר ציינה כי כשנאנסות לא מתלוננות במשטרה זה פועל לחובתן.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

השופטת דליה הגנות נולדה בישראל. לפי קורות חייה באתר הרשות השופטת, בשנת 1968 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר התיכון "שרת" בנתניה, ולמדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1977 הוסמכה כעורכת דין. במשך 11 שנים עבדה כעורכת דין עצמאית ובנובמבר 1989 מונתה לכהונת רשמת של בית משפט השלום בנתניה. בשנת 1994 מונתה לכהן כשופטת של בית משפט השלום ברחובות ובמרץ 2001 מונתה לכהן כסגנית נשיא בית משפט השלום בראשון לציון. ביוני 2007 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי תל-אביב ושימשה בתפקיד זה עד לפרישתה.

הרצח על גג "ביתילי: על מחזיק במקרקעין למנוע אסונות בשטחו

בתביעת עיזבון המנוחה תמר ברז ז"ל, שנאנסה ונרצחה על גג החנות "ביתילי" בבני ברק ב1997 (ת"א 2271-04) פסקה כי ניתן להגדיר את התנהלות "ביתילי" וחברת "קלאסי גן", ששכרה ממנה את גג המבנה, כעצימת עיניים מוחלטת, בבחינת זלזול של ממש באשר למתרחש על הגג. "על פי תיאור ההתרחשויות מפי הרוצח עצמו, לא ניתן להשתחרר מהתמיהה הגדולה, הכיצד עינה הרוצח את קורבנו במשך דקות ארוכות מאוד, ואיש לא ראה ולא שמע?", תהתה השופטת גנות "הכיצד לא הבחין איש בצעירה שעלתה לגג, ולא ירדה ממנו? הכיצד הצליח הרוצח להתארגן, לנקות את זירת הרצח ולהסתיר את גופת המנוחה מבלי שאיש הבחין שמשהו נורא קורה? הכיצד קרה שהמנוחה 'נמוגה' ממתחם ביתילי וקלאסי גן מבלי שאיש לא הבחין בכך?", תהתה השופטת.

בפסק דין זה הביעה השופטת גנות עמדה נחרצת לפיה מחזיק במקרקעין בכלל, וחנות המזמינה אנשים לשטחה בפרט, חייבים לצפות הן במישור הטכני והן במישור הנורמטיבי אפשרות של ביצוע פשע בשטחם, ועליהן לפעול על מנת לאיין או להקטין את הסיכון לכך. "חובתו של מחזיק מקרקעין המפעיל במקרקעין עסק מסחרי ומזמין לקוחות למקום עסקו הינה חובת זהירות מוגברת", הדגישה גנות בפסק הדין. "חובה מוגברת זו נובעת מהעובדה שרק בידי מחזיק המקרקעין קיימים אמצעי הפיקוח המוחלטים על הנעשה בשטחו, לרבות על התנהלות עובדיו, וכפועל יוצא – הוא היחיד המסוגל ולמנוע אסונות באמצעות הפעלה יעילה ואפקטיבית של אותם אמצעי פיקוח".

חצי מיליון שקל הוצאות משפט לאלמנה שתבעה את "דובק"

במקרה אחר פסקה השופטת גנות הוצאות משפט של כחצי מיליון שקל (!) לאלמנה שהגישה תביעה בסך של 110 מיליון שקל נגד יצרנית הסיגריות דובק, שלטענתה גרמה לבעלה לחלות בסרטן מעישון כבד. השופטת גנות דחתה את התביעה מבלי לשמוע את טענות ההגנה וקבעה כי מדובר בתביעת סרק שמוטב היה לו לא הייתה מוגשת. "תביעה זו ידעה עליות ומורדות 'והצטיינה' בעיקר בניהול פתלתל ולמעשה חוסר ניהול מוחלט של התובעת את התביעה", העירה השופטת וחייבה את התובעת בהוצאותיה הגבוהות של דובק, בין היתר עבור הגשת חוות דעת מומחים (ת"א 2120-07).

עבודה בזנות- מקום עבודה רגיל

במקרה אחר, השופטת גנות הורתה בצעד חריג על שחרורם בערבות של חמישה נאשמים בסחר בבני אדם, בפרשה שבה הובאו לישראל נשים מאוקראינה לשם עבודה בזנות, לאחר שקבעה כי הנאשמים והמתלוננות התייחסו לעבודה בזנות כמקום עבודה רגיל. בין היתר ציינה השופטת בהחלטת השחרור כי "אך טבעי הוא כי מעסיקיהן הלכאוריים כעסו עליהן שלא יכלו או לא רצו לעבוד, הן בשל היותן במחזור חודשי או בשל אי רצונן לעבוד מסיבותיהן". 

"הימנעות נאנסת מלהתלונן במשטרה פועלת לחובתה"

השופטת גנות עלתה לכותרות גם בזכות אמירות מעוררות מחלוקת נוספות שיוחסו לה, בהן הקביעה כי הימנעותה של נאנסת מהגשת תלונה במשטרה פועלת לחובתה. השופטת גנות דחתה את התביעות שהגישו שלוש חברות קבוצה ללימודי פילוסופיה נגד עו"ד אורי דניאל בטענה כי הוא אנס אותן. בפסק דין בן 114 עמודים קבעה השופטת גנות כי גרסאותיהן של שלוש המתלוננות נמצאו בלתי סבירות, לא אמינות ומלאות בסתירות פנימיות, וכי המסקנה היחידה העולה מהפרשה היא כי המתלוננות שיתפו פעולה כדי להכפיש את שמו של עורך הדין, כשכמעט כל פרט בה מלמד על "תפירה" של תלונות יש מאין.

השופטת קיבלה את התביעה שכנגד שהגיש עו"ד דניאל וחייבה את התובעות בפיצויים בסכום כולל של 1.3 מיליון שקל. במסגרת פסק הדין קבעה השופטת כי התגובה הטבעית של אישה בגירה הנאנסת היא להגיש תלונה במשטרה ולשתף את חבריה באשר אירע לה. השופטת הוסיפה כי הימנעותה של המתלוננת מהגשת תלונה במשטרה פועלת לחובתה ומעלה סימני שאלה באשר לעצם התרחשות האירוע הנטען. זאת, תוך התעלמות מהלכות המקובלות ביחס לעדויות של קורבנות תקיפה מינית.

בהמשך קבעה השופטת כי האירוע שתיארה אחת המתלוננות כאונס כלל אינו מעלה חשד שהיא אכן נאנסה אלא נראה כי היא "התאכזבה מהמין" והדבר גרם לה להרגשה רעה. בית המשפט העליון מתח ביקורת על קביעותיה של גנות במסגרת פסק הדין בערעור, והעיר כי יש להצר על כך שבית המשפט קמא התעלם מפסיקה ענפה בנושא נפגעי עבירות מין ו"החזיר אותנו במנהרת הזמן לשנות השישים".

במקרה אחר כתבה גנות על רופא שנתבע בגין רשלנות כי הוא מתנהג כמו רופאים רבים אחרים "ביהירות ובהתנשאות". בעקבות כך הגיש ארגון הרופאים תלונה נגד גנות לנציב תלונות הציבור נגד שופטים, וזו נמצאה מוצדקת.

"ביקרה התנהלות של 'אוכלוסיות מוגנות' במערכת המשפט

עורכי דין שייצגו בתיקים מול השופטת גנות הגיבו השבוע ל"תקדין" כי הם מצטערים על פרישתה וכי מדובר בשופטת מוערכת שפסיקותיה האמיצות יחסרו להם: "כשופטת הנזיקית הבכירה של בית המשפט המחוזי בתל אביב היא קבעה את הסטנדרט שהשליך בעוצמה על עולם המשפט הפלילי והוא שעל עלילות שווא משלמים", אומר עורך הדין הפלילי אלון דוידוב שהופיע מול השופטת גנות במספר תיקים שניהל עבור לקוחותיו.

לדברי עו"ד דוידוב, השופטת גנות לא היססה לפסוק כנגד הגופים החזקים ביותר במדינה, המשטרה והפרקליטות וגם מול "האוכלוסיות המוגנות ביותר במערכת המשפטית כמו מתלוננות על עבירות מין", עוד הוסיף ואמר כי "השופטת גנות היא שופטת אמיצה, והיא מותירה נעליים גדולות שיהיה קשה למלא, לא פחות משאלת זהותו של נשיא בית המשפט המחוזי", אמר.

"בפרשת רגב שוובר, אומלל מנתניה, בה המשטרה החליטה להעליל עליו עלילת אונס פדופילי של קטינה, מבלי שהיו בידיה ראיות כנגדו, קבעה השופטת גנות קביעה פנטסטית כי המדינה על שוטריה ופרקליטיה הרשלניים תשלם לקורבן העלילה מר שוובר סכום הקרוב לשני מיליון שקל בגין החודשים הארוכים בהם היה עצור, ושאר הכאב והסבל הגופני והנפשי אותו חווה במסגרת החקירה, מעצר השווא והעמדתו לדין בגין אונס קטינה שלא היה לו שום קשר אליו", ציין עו"ד דוידוב.

עורך דין נוסף שהופיע מול השופטת גנות בתיקים בהם ייצג אמר: "צריך להבין כי מתלוננת על עבירת מין זוכה למעמד 'על' במערכת המשפטית וכל בעלי התפקידים -חוקרים, פרקליטים, שופטים, סניגורים- נדרשים להתייחס אליהן בכפפות של משי וצריך מידה הגונה של אומץ לב וחשיבה השוללת דוגמטיזם על מנת לפסוק כפי שפסקה השופטת גנות בפסק דין של עו"ד אורי דניאל" .

 

לקריאה נוספת, ראו:

תקדים: חצי מיליון שקל תשלם אלמנה שתבעה את "דובק" על נזקי סיגריות

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150