ביהמ"ש עמד על מהותו של המונח "ערס" כמילת גנאי המקושרת להתנהגות וולגארית ומזוהה עם זהות מזרחית סטריאוטיפית, וקבע כי הדבר נאמר לתובעים ככסות לביצוע הפליה על רקע מוצאם המזרחי. כן נדחתה טענת המועדון כי באותו ערב נערכה מסיבה "למוזמנים בלבד", לאור פרסום המסיבה בפייסבוק שהופץ לכל דיכפין
בית משפט השלום קיבל תביעה שהגישו שלושה צעירים ממוצא מזרחי נגד מועדון ובעליו, בטענה כי הם הופלו בכניסה למקום על ידי הסלקטורית שטענה כי הם "ערסים". השופטת מרים קסלסי עמדה על מהותו של המונח "ערס" כמילת גנאי המקושרת להתנהגות וולגארית ומזוהה עם זהות מזרחית סטריאוטיפית, וקבעה כי הדבר אכן נאמר לתובעים כסיבה לאי הכנסתם למועדון וכי ומשפט זה מהווה כסות לביצוע הפליה על רקע מוצאם המזרחי, שבא לידי ביטוי בצבע עורם ומראם החיצוני. כן נדחתה טענת המועדון לפיה באותו ערב נערכה מסיבה ל"מוזמנים בלבד".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בנובמבר 2013 הגיעו התובעים וחבריהם לבלות במועדון ריקודים ופאב בשם "גורדוניה" המוחזק ומנוהל על ידי הנתבעים. לטענתם, הסלקטורית במקום אסרה את כניסתם וכשנשאלה מדוע, השיבה "אתם ערסים". גם ניסיונותיהם של התובעים לשכנעה להכניסם למועדון, לרבות הצגת תעודת סטודנט, עלו בתוהו וזכו להתעלמות מצד הסלקטורית. לאחר כחצי שעת המתנה החל התובע 1 לצלם את האירוע במכשיר הטלפון הנייד שלו, כשהוא נשמע אומר " איזה תביעה אני מכין להם". אין מחלוקת כי בצילום לא מתועדת הסלקטורית כשהיא אומרת דבר מה לתובעים.
נוכח האמור, הגישו התובעים את התביעה בעילה של הפליה אסורה מכוח החוק לאיסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. הנתבעים טענו מנגד כי אי הכנסת התובעים למועדון נבעה מכך שהיה מדובר במסיבה סגורה שהכניסה עליה הייתה לפי רשימת מוזמנים ערוכה מראש, וגם הסלקטורית הכחישה בתוקף שאמרה את המשפט "אתם ערסים". לטענתה, התובעים לא הוכנסו למועדון הן מאחר שלא היו רשומים ברשימת המוזמנים כאמור, והן בגלל אופן התנהגותם. בעניין זה טענה הסלקטורית בתצהירה כי התובעים נראו שיכורים, קיללו אותה והתנהגו בצורה אלימה ולא הולמת, דבר שגרם לה להיכנס למועדון מחשש שיפגעו בה כאשר מדי פעם הגיחה לעבר הקהל ואפשרה כניסת מוזמנים בצורה מהירה משום שהרגישה מאוימת מהחבורה.
השופטת מרים קסלסי קיבלה את התביעה אך קבעה כי לא הונחה תשתית ראייתית לכך שהתובעים הופלו מחמת מינם, היות שהסרטון הקצר שהוצג והראה את כניסתן של 6-7 בנות למועדון המכיל מאות מבלים, רחוק מלהיות ראיה מספיקה להפליה כזו.
השופטת דחתה את טענת הנתבעים לפיה המונח "ערס" לא מכוון למוצא מזרחי, ולכן לא הוכחה אף אחת מעילות ההפליה המנויות בחוק .בעניין זה התבססה השופטת על דבריו של בית הדין לעבודה שקבע באחד המקרים שהובאו לפתחו כי "ערס" היא מילת גנאי המקושרת להתנהגות וולגארית ומזוהה יותר – גם אם לא רק – עם זהות מזרחית סטריאוטיפית. כן התבסס בית המשפט על אתר "ויקיפדיה" שם מוסבר מקור המילה "ערס" והשימוש במלים דומות כלפי בני עדות המזרח מקום המדינה ועד היום. מלבד האמור ציינה השופטת כי ממילא תיוג התובעים לקבוצה זו ומניעת כניסתם בשל כך מהווה קביעת תנאים שלא מן המניין, שאף היא אסורה לפי סעיף 3(ג'1) לחוק איסור האפליה.
במקרה זה, ציינה השופטת כי שלושת התובעים, וכן חברתו של אחד מהם שאף היא נכחה במקום, הגישו תצהיר זהה שבו נרשם כי הם עמדו מחוץ לרחבה ביחד עם כל יתר המבלים והמתינו לכניסתם, אולם הסלקטורית הודיעה שהם אינם נכנסים בנימוק שהם "ערסים", תוך שהפנתה אליהם יחס מזלזל ומתעלם. לדעת השופטת קסלסי, קשה להעלות על הדעת שארבעת העדים יתאמו ביניהם דבר שקר גס שישמש אותם לא כטענת הגנה אלא כמקור לעילת תביעה, וזה גם אינו הרושם שעלה מעדותם. בנוסף, נקבע כי התגובה של הצגת תעודת סטודנט אינה מתאימה לאמירה לפיה מדובר במסיבה סגורה כי אם לאמירה הנטענת "אתם ערסים", שכן המטרה הייתה לשכנעה שמדובר באדם משכיל, סטודנט, שאין לשפוט אותו לפי מוצאו. מלבד האמור הסתמכה השופטת על עצם העובדה שהסלקטורית זכרה את האירוע, משום שהאמינה כי דבריה לעדים היוו חריגה ממנהגה המאופק והמתנשא. לדעת השופטת, נראה כי הסלקטורית התחרטה על פליטת הפה, בחרה להסתיר האירוע ולא לערב את מנהליה, וייתכן כי סברה שעל אף צילום האירוע על ידי התובעים הם יימלכו בדעתם ויוותרו. לכלל האמור הוסיף בית המשפט את העובדה שמדובר בעדה שאינה ניטראלית ובהעדר הסבר מניח את הדעת מדוע יש להעדיף את עדותה היחידה, הרי שיש לקבוע כי כף המאזניים נוטה באופן ברור לטובת התובעים.
עוד נקבע כי גם בהנחה שלא נאמר לתובעים שהם "ערסים" אלא שמדובר במסיבה סגורה שהכניסה אליה היא למוזמנים על פי רשימה – הרי שהנטען להוכיח טענה זו מוטל על הנתבעים והם לא עמדו בו. השופטת קסלסי ציינה כי עיון בפרסום בפייסבוק אודות המסיבה מלמד כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם תיאור של מסיבה מיוחדת, חריגה וסגורה, כמו גם עם העובדה שהמסיבה פורסמה בפייסבוק לכל דיכפין, וליתר דיוק ל-4,200 איש בעוד שהמועדון יכול להכיל פחות מ-10% ממספר זה. זאת ועוד, מהסרטונים שהוצגו עולה כי מספר בנות נכנסו על פי הצגת תעודת זהות מבלי ששמן נבדק ברשימה וגם הטענה שהמקום היה עמוס או מלא אינה נכונה. לאור האמור, התרשם בית המשפט כי הנתבעים והסלקטורית, כמו חלק מבעלי מועדונים אחרים, עושה שימוש ב"רשימת מוזמנים" ככלי שרת להסוואת מדיניות מפלה על אף שהם מודעים היטב למגבלות שהחוק מטיל עליהם. לסיכום חלק זה קבע בית המשפט כי נאמר לתובעים "אתם ערסים" כסיבה לאי הכנסתם למועדון, וגם אם הדבר נאמר בנוסף או רק שהכניסה למוזמנים בלבד, לא הוכח כי אכן כך היה ומשפט זה מהווה כסות לביצוע הפליה על רקע מוצאם המזרחי שבא לידי ביטוי בצבע עורם ומראם החיצוני.
הנתבעים ישלמו לכל אחד מהתובעים פיצוי בסך של 8,000 שקל, ובסך הכל 24 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 8,000 שקל.
לקריאה נוספת, ראו:
מועדון שגבה דמי כניסה כפולים מגברים לעומת נשים יפצה מבלה ב-30 אלף שקל
ביהמ"ש: איסור על כניסת אדם מזוקן למועדון ודרישה להתגלח – הפליה אסורה
