הממשלה אישרה את הצעת חוק מוסר התשלומים, שנועדה לתת מענה לאחת הבעיות האקוטיות שעמן מתמודדים עסקים קטנים ובינוניים – דחיית תשלומים המגיעה בממוצע ל-72 יום ממועד ביצוע העסקה. חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים מוסדות להשכלה גבוהה וקופות החולים ישלמו שוטף+45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות
הממשלה אישרה אתמול (א', 31.1) פה אחד את חוק מוסר התשלומים לעסקים קטנים ובינוניים שהביא משרדי הכלכלה והאוצר להצבעה בממשלה, שנועד להסדיר את מועדי התשלום לספקים בכלל המשק. הצעת החוק היא יוזמה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, אשר באה לתת מענה לאחת הבעיות האקוטיות עמן מתמודדים עסקים קטנים – לפי נתוני הסוכנות, ממוצע ימי האשראי לעסקים עמד בשנת 2015 על 72 יום, ממועד ביצוע העסקה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
עד כה לא היו כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק, ורק עסקאות שמבצעת הממשלה מוסדרות בהוראת תכ"מ הקובעת פרקי זמן של 24-45 ימי אשראי (בהתאם למועד הגשת החשבונית). למרות זאת, דו"ח של הצוות "לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה" בראשות החשבת הכללית (1.4.2014), מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות על ידי הממשלה, רק לאחר המועדים הקבועים בהוראה. גופים ציבוריים אחרים, בהם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, אינם נתונים בסד זמנים כלשהו לביצוע התשלום, וקיימת שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים שיכולים להגיע גם לשוטף+90 ושוטף+120.
הפרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, החסרים את היכולת והחוסן הפיננסי להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה.
בעוד שיכולת העסקים הקטנים לספוג את ימי האשראי הרבים נמוכה, תנאי האשראי הבנקאי היכולים לתמוך בעסק הקטן נחותים מאוד ביחס לעסקים גדולים. לפי דוחות הבנקים, בשנת 2014 נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית של 6.09% על הלוואת שקיבלו, לעומת ריבית של 3.04% שנגבתה מעסקים גדולים. כך יוצא שבמקום שהגופים החזקים (גופים ציבוריים או עסקים גדולים) ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את האשראי לאלו שמקבלים אשראי יקר.
בנוסף, בתוך מגזר העסקים הקטנים הולכת ומתרחבת אוכלוסיית עובדי הפרילנס שאופי עבודתם דומה לזה של שכירים, אך תנאי העבודה שלהם (תנאי תשלום, תנאים סוציאליים ועוד) הם כשל עסקים, וגם הם נאלצים לספוג ימי אשראי ארוכים, כאשר היכולת לשלם לספוג היא נמוכה ביותר.
אז מי משלם ובתוך כמה זמן? בהתאם להצעת החוק, משרדי הממשלה ישלמו שוטף+30 ובעסקאות בניה ותשתיות שוטף+70. רשויות מקומיות ישלמו שוטף+45, בעסקאות בנייה ותשתיות שוטף+90, ובעסקאות שהמימון שלהן מגיע ממקור חיצוני לממשלה, תוכל הרשות לדחות את התשלום עד לקבלת התקציב מאת המקור החיצוני.
גופים ציבוריים, כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים מוסדות להשכלה גבוהה וקופות החולים – ישלמו שוטף+45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג. בין עוסקים – שוטף+45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג, ולצד שלישי.
במהלך שלוש שנים תתבצע בדיקה על ידי הסוכנות של השפעת הצעת החוק ובעקבותיה, יוכלו שר הכלכלה והתעשייה, שר האוצר וראש הממשלה, בהתייעצות עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לשנות מההסדרים בהצעת החוק.
לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ממלא מקום שר הכלכלה: "מדובר בחוק חשוב שיטיב עם העסקים, יחזק אותם ויפתור הרבה ממצוקת האשראי של העסקים במדינה. אחת הבעיות המרכזיות של עסקים קטנים היא לאו דווקא מחסור באשראי – אלא צורך בעודף אשראי בגלל מוסר תשלומים לקוי. הסדרת מוסר התשלומים במשק תאפשר לעסק הקטן להשקיע את המשאבים שלו במה שצריך – בשיווק, בפיתוח מוצרים חדשים ובהגדלת כמות הלקוחות שלו. אנו נחיל את החובה קודם כל – על הממשלה".
מנהל הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים, רן קויתי, ציין כי "מדובר בבשורה דרמטית עבור העסקים הקטנים. מדינה שמעודדת הקמתם של עסקים קטנים ורואה בהם, בצדק, כבכל העולם המתקדם, את מנוע הצמיחה של המשק, המייצר פעילות כלכלית ותעסוקה, חייבת לאפשר להם את התנאים הטובים ביותר להתקיים ולצמוח. התיקון בחקיקה מחייב תיקון בתפיסה ותובנה כי בעל עסק הם מגזר חשוב והכרחי למשק מתקדם ויחס שראוי לתת לו – הנו בהתאם. תיקון החוק לא בא לעשות חסד עם בעלי/ות העסקים הקטנים, אלא לאפשר להם לצמוח ולהוביל בזכות את המשק לצמיחה".
