שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ייצוגית של עשרות מיליוני שקלים בגין ספאם שנועד לקדם השתתפות בהגרלות פיס

חדשות

ייצוגית של עשרות מיליוני שקלים בגין ספאם שנועד לקדם השתתפות בהגרלות פיס, צילום: צילום: Getty images Israel
ייצוגית של עשרות מיליוני שקלים בגין ספאם שנועד לקדם השתתפות בהגרלות פיס
31/01/2016, עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד חברות פרטיות המוכרות מנויים וחברות במועדוני לקוחות של השתתפות בהגרלות מפעל הפיס, בגין מסרונים ומיילים ששלחו באופן מסחרי במטרה להגדיל את מספר הלקוחות. מנגד, נדחתה הבקשה נגד מפעל הפיס עצמו, שטען כי אין לו שום קשר חוזי או אחר עם מועדוני הלקוחות וכי אין לו דרך למנוע את פעילותן שאליה הוא מתנגד

בית המשפט המחוזי אישר הגשת תובענה ייצוגית בסך עשרות מיליוני שקלים נגד חברות פרטיות המוכרות לציבור מנויים וחברות ב"מועדוני לקוחות" של השתתפות בהגרלות שעורך מפעל הפיס, בגין משלוח הודעות "ספאם" במסרונים ודוא"ל שמטרתן לקדם את עסקיהן. בית המשפט דחה את טענת החברות לפיה דובר במסרים שהציעו מתנה ללא תנאי וללא התחייבות, וקבע כי עיון בהודעות מעלה כי דובר במסר המופץ באופן מסחרי המיועד להגדיל את כמות הלקוחות של החברות באמצעות מתנה שתמשוך את הנמענים לרכוש מנוי אצלן. מנגד, נדחתה הבקשה נגד מפעל הפיס עצמו, שטען כי אין לו שום קשר חוזי או אחר עם מועדוני הלקוחות, הם לא פועלים מטעמו, ואין לו דרך למנוע את פעילותם שאליה הוא מתנגד.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הכרטיסים להגרלות שמבצע מפעל הפיס, מכוח היתר שניתן לו על ידי משרד האוצר, נמכרים בדוכנים, חנויות ונקודות מכירה ברחבי הארץ המופעלות על ידי זכיינים. המשיבות 2-4 הן חברות פרטיות המוכרות לציבור "מנויים" או חברות ב"מועדוני לקוחות" לקנייה קבוצתית של השתתפות בהגרלות שעורך מפעל הפיס. המשיבה 5, חברת "לוג טק", היא חברה העוסקת בשיווק באמצעות האינטרנט והבעלים הרשום של מאגר מידע שבין מטרותיו הפניית תוכן רלוונטי למחפשי עבודה ולעסקים, הכוללת גם הצעות עבודה וגם תוכן שיווקי. המשיבים 6-9 הם הבעלים הרשומים והדירקטורים של החברות לעיל.

עניינו של ההליך בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבים בסך 50 מיליון שקל, בטענה להפרת חוק התקשורת (בזק ושידורים) האוסר על משלוח דבר פרסומת לנמען ללא קבלת הסכמתו המפורשת מראש. לדברי המבקשים, עמית זילברג וגלעד זפרן, שיוצגו על ידי עורכי הדין נפתלי גרוס ושגיא דותן, מועדוני הלקוחות (משיבים 2-4) פעלו להגדלת חוג הלקוחות שלהם באמצעות קמפיין פרסומי, במסגרתו שוגרו מסרונים או הודעות דואר אלקטרוני לנמענים אקראיים בהם הציעו את שירותיהם לרכישת הגרלות של מפעל הפיס. הודעות הפרסומת שוגרו בפועל באמצעים השונים על ידי חברות המוכרות "לידים" כדוגמת המשיבה 5 או בשיטת "חבר מביא חבר". אשר למפעל הפיס, שמוצריו הם אלו שפורסמו באותן הודעות, טענו המבקשים כי הוא נקט בחוסר מעש הגם שידע על פעילות זו, וכי חוק התקשורת אינו פוטר מאחריות מפרסם ששיגר הודעות ספאם באמצעות אחר, ולכן גם עליו רובצת עליו האחריות לשיגור הודעות הפרסומת.

בין הסעדים שנתבעו התבקש צו המורה למפעל הפיס לבטל את הזיכיון למכירת מוצריו שניתן למועדון חברים או גוף אחר הפועל בניגוד לקבוע לחוק התקשורת, הוראה למשיבים להציג את הנתונים לגבי כמות המסרונים והודעות הדואר האלקטרוני שנשלחו על ידם או על ידי מי מטעמם ופיצוי לחברי הקבוצה.

השופט ד"ר מנחם רניאל אישר את הגשת התביעה הייצוגית נגד המשיבים 2-9 אך לא נגד מפעל הפיס. השופט ציין כי פרט 12 לתוספת השנייה בחוק תובעות ייצוגיות מאפשר הגשת תביעה כאמור נגד מפרסם בעילה של משלוח דברי פרסומת בניגוד לחוק.

לגופו של עניין קבע השופט כי אין למבקשים עילת תביעה אישית נגד מפעל הפיס וכי סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת מקים עילת תביעה כש"המפרסם" משגר "דבר פרסומת" ללא הסכמת הנמען. מפעל הפיס הבהיר, ואמירותיו לא נסתרו, שאין לו שום קשר חוזי או אחר עם מועדוני הלקוחות, הם לא פועלים מטעמו ואין לו דרך למנוע את פעילותם, שאליה הוא מתנגד. עוד נקבע, כי מלבד טענות בעלמא המבקשים לא הוכיחו את ידיעתו של מפעל הפיס למשלוח ההודעות, ולא סתרו את דבריו של מנהל שיווק לוטו ואחראי על מחקרים במפעל הפיס לפיהם מפעל הפיס לא ידע ולא יכול היה לדעת מי שלח את ההודעות מושא בקשת האישור ואם הדבר נעשה בהסכמת הנמען. יתר על כן, קבע בית המשפט, בחוק התקשורת אין חובה כלשהי המוטלת על גוף למנוע הודעת פרסומת שכלל לא שוגרה על ידו או לפי בקשתו או על פי קשר חוזי עמו. בנסיבות אלה, לא הוכח שמפעל הפיס הפר חובה המעוגנת בחוק התקשורת.

מנגד, קיבל בית המשפט את טענת המבקשים וקבע כי הוכח לכאורה שיתר המשיבים הם אלו ששיגרו לנמענים את ההודעות מושא בקשת האישור. בהקשר זה הביא בית המשפט דברים כלליים לעניין היחס בין המפרסם למי שמוכר לו "לידים" או מנהל עבורו "קמפיין", וציין כי לעיתים הפיצול בין המלאכות השונות המביאות לביצוע העוולה הוא מלאכותי, כך שכל עוד לא מוכיח המפרסם את אי ידיעתו על ביצוע העוולה המתבטאת בין היתר בפיקוח ממשי על כך שמי שיוצר קשר בינו לבין הלקוחות שלו פועל בהתאם לחוק – הרי שילקה בשל מעשי מי שיצר עבורו את הקשר. עוד דחה בית המשפט את טענת המשיבים לפיה דובר במסרים שהציעו מתנה הניתנת ללא תנאי וללא התחייבות, והזכיר כי עיקר תכליתו של סעיף 30א הוא למנוע ממפרסמים לגרום לאדם, במישרין או בעקיפין, להוציא כספים בעקבות הודעה שנשלחה אליו. במקרה דנן, עיון בהודעות שקיבלו המבקשים מעלה שההצעה אינה מתמצית בהטבה בלבד אלא במסר המופץ באופן מסחרי המיועד להגדיל את כמות הלקוחות של המשיבים באמצעות מתן מתנה שתמשוך את הנמענים לרכוש מנוי אצל המשיבים תמורת תשלום כספי. משאלו הם פני הדברים, הרי שאסור היה למשיבים לשגר את ההודעות האמורות לנמענים ללא הסכמתם המפורשת, שכן מטרתן בסופו של דבר היא גריפת רווחים כספיים גם אם ההודעות כללו מתנה.

השופט רניאל הבהיר כי אין בעובדה שהמבקשים, ובפרט המבקש 1 שהוא עורך דין העומד בראש עמותה ששמה לה למטרה להילחם בתופעת הספאם, מגישים תביעות רבות כדי להצביע על חוסר תום לב, והדבר אף עשוי להצביע על כך שמדובר במבקש בעל ניסיון, דבר שיועיל לחברי הקבוצה.

 

ת"צ 44664-03-15

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:101
קומיט וכל טופס במתנה