ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי אין להתייחס ללימודים בכיתות י"ג-י"ד באופן שונה מתקופת לימודי התיכון, ויש להתאים את המדיניות השיפוטית הרצויה למציאות של ימינו לפיה תמיכת הורים בילדיהם אינה מסתיימת בהגיע הקטין לגיל 18. עם זאת, הובהר כי אין בכך כדי להשליך על החבות במזונות במקרה של לימודים באוניברסיטה
בית המשפט לענייני משפחה בקריות דחה בקשה לעיון חוזר בהחלטה הקובעת כי חיוב המזונות השלם הוא עד תום לימודיו של קטין, גם אם מדובר בכיתות י"ג-י"ד. השופט אריה נאמן סקר את הפסיקה הרלוונטית וקבע כי יש להתאים את המדיניות השיפוטית הרצויה למציאות המתחדשת של תקופתנו, לפיה תמיכת הורים בילדיהם אינה מסתיימת עם הגיע הקטין לגיל 18. במקרה זה, יכולתו של בגיר הלומד לימודים על תיכוניים בכיתות י"ג-י"ד מוגבלת עד מאוד והוא סמוך באופן מוחלט על שולחן הוריו. על כן, בהיעדר שינוי נסיבות מהותי, יש להמשיך ולשלם את המזונות שנקבעו עד לסיום לימודיו של התלמיד.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לטענת המבקש, ההלכה הפסוקה קובעת כי בתקופת הלימודים של כיתות י"ג-י"ד שיעור המזונות עומד על שליש, כפי הנהוג בתקופת הצבא. לתמיכה בבקשתו הפנה המבקש למספר פסקי דין ולכן לספרו של אבישי גריידי "מזונות ילדים – הלכה למעשה", שם נדון הפרק של היקף החיוב במזונות בבגיר במהלך הלימודים העל תיכוניים.
השופט אריה נאמן דחה הבקשה והבהיר כי הפסיקה הקיימת אינה תומכת בעמדתו של המבקש. זאת, בין היתר לאור פסק הדין של בית המשפט העליון בע"א 4480/93 (הלכת פלוני), הקובע חזקה שבתקופת שירות החובה בצה"ל עדיין מתקיימת תלות מסוימת של הילדים בהורים, נוכח המציאות החברתית בישראל. לצורך הקמת התשתית הנורמטיבית להלכה זו נתן בית המשפט העליון פירוש רחב לסעיפים 4-5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) וכן התאים את פרשנותו של החוק הנ"ל עם חקיקה רחבה במשפט הישראלי, שבה ביטא המחוקק את השקפתו בעניין תקופת התלות של הילדים בהוריהם. בית המשפט אימץ את הגישה לפיה ההנחה העובדתית היא שתמיכת הורים בילדיהם החיילים פוחתת בעת שירותם הצבאי לכדי שליש מן הסכום המשולם קודם לתקופת השירות הצבאי. עוד נקבע בהלכת פלוני כי ככל שמלאו לקטין 18 טרם סיום לימודיו, שיעור המזונות יהיה מלא עד לסיום לימודיו, ובפרק הזמן שבין סיום הלימודים ועד לגיוס לצה"ל יפחת שיעור המזונות לכדי שליש כמו בתקופת השירות הצבאי. עם זאת הדגיש בית המשפט העליון כי חזקה זו ניתנת לסתירה לשני הכיוונים.
הלכת פלוני שנפסקה בסוף שנת 1994 הביאה בהמשך לשינוי הלכת בוימגולד שנקבעה 17 שנים קודם לכן בבית המשפט העליון, בהתייחס לחיוב האב במזונות בתקופת לימודי הבן בכיתות י"ג-י"ד, וזאת אף שהלכת פלוני לא עסקה בשאלה זו במישרין. בהלכת בוימגולד קיבל בית המשפט את תביעתו של האב לפטור אותו לחלוטין ממזונות בנו בתקופת הלימודים העל תיכוניים. אולם בית המשפט כבר חרג ממנה עוד טרם הלכת פלוני, בתמ"א 1000/93, שם חויב אב בשיעור של מחצית מהמזונות שבהם נשא עבור בנו שלמד בבית הספר הטכני של חיל האוויר בכיתות י"ג-י"ד. מדובר היה באב נכה צה"ל שעבד בעבודה חלקית והשתכר סכומים נמוכים, אולם בית המשפט קבע חרף זאת כי קיימת הצדקה לחייבו במחצית גובה דמי המזונות בתקופה זו נוכח נזקקותו של הבן ובשקלול כלל הנתונים הכלכליים והעובדתיים של התיק.
כארבע שנים לאחר הלכת פלוני יצא לאור פסק הדין בפרשת נגר (תמ"ש (ת"א) 21330/97 (פורסם בדינים)), אשר עסק בשאלת החיוב במזונות בכיתות י"ג-י"ד. בית המשפט התייחס ספציפית להלכת בוימגולד והדגיש כי מאז חלפו שני עשורים ויש להתאים את המדיניות השיפוטית הרצויה לשינויים החברתיים המתחוללים בחברה ולמציאות המתחדשת בתקופתנו, לפיה תמיכת הורים בילדיהם אינה מסתיימת עם הגיע הילד לגיל 18, גם כאשר מדובר בבגיר-תלמיד בכיתות י"ג-י"ד. עוד נפסק שמצבו הכלכלי של בגיר הלומד בכיתות י"ג-י"ד דחוק אף מזה של חייל מאחר והתלמיד, להבדיל מחייל, אינו מקבל משכורת, דמי כלכלה, ביגוד ומדור כפי שמקבל חייל בצבא, ולפיכך יכולתו לזון את עצמו מוגבלת עד מאוד והוא סמוך באופן מוחלט על שולחן הוריו ולמעשה טרם יצא מהקן המשפחתי.
שיעור המזונות שנפסק בפרשת נגר עמד על שליש מדמי המזונות המלאים מתוך הנחה שהבגיר-התלמיד יכול לספק לפחות 1/3 ממזונותיו השוטפים מעבודות מזדמנות שיתאפשרו לו במהלך לימודיו ובפרט בתקופת הקיץ ובכך נוצרה הלימה בהתייחסות לתקופת השירות הצבאי ותקופת המשך לימודים בכיתות י"ג-י"ד.
בחלוף כ-7 שנים, בשנת 2005, נדון בבית המשפט המחוזי בבע"מ (ת"א) 1243/03 ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו חויב אב בתשלום דמי מזונות מלאים לבנו שלמד בכיתות י"ג-י"ד עד לסיום לימודיו של הבן. השופטת יהודית שטופמן קבעה כי ניתן לראות בפסיקה מגמה מסוימת של הרחבת הטלת החיוב במזונות הבן הבגיר, אשר בחר להמשיך במסגרת לימודית. פסק הדין המנחה הנ"ל הותיר על כנה את הכרעת בית המשפט קמא לפיה האב חויב במזונות בשיעור מלא, וקבע כי "להמשך הלימודים בכיתות י"ג-י"ד יש להתייחס כהמשך ישיר, אך טבעי, ללימודים התיכוניים, במקרים מסוימים. גם בלא להרחיק לכת בקביעה לפיה יש להטיל על הורה חבות במזונות ילדו הבגיר הלומד לימודים גבוהים, נראה לי כי לפחות לגבי כיתות י"ג-י"ד, יש לקבל בנסיבות כענייננו חבות האב במזונות הבן. הרחבת חבות המזונות על אב, למשך תקופת הלימודים בכיתות י"ג-י"ד, מחויבת מן המציאות הישראלית ותואמת את הוראות החוק".
השופט נאמן הבהיר כי לימודי כיתות י"ג-י"ד הינם על דרך הכלל המשך ישיר וטבעי למסלול לימודי התיכון ומהווים הלכה למעשה השלמה של מקצוע הלימודים בו בחר הקטין עוד בכיתות י"א-י"ב, ומכאן שאין להתייחס לתקופת לימודים זו כשונה מתקופת לימודי התיכון, למעט אם המדובר במסגרת לימודים בתנאי פנימייה שאז יחולו הכללים המתאימים בפסיקה לעניין המזונות בתנאי פנימייה. ברם, ככל שהבגיר הלומד במסגרת כיתה י"ג-י"ד אינו לומד בתנאי פנימייה וממשיך להיות סמוך באופן מוחלט על שולחן הוריו, יש לאפשר לו את סיום לימודיו תוך הענקת התמיכה הנדרשת מאת הוריו כפי שהייתה עד כה.
עוד הוסיף השופט כי ככל שישנן נסיבות המצדיקות סטייה מהחיוב שנפסק טרם הגיעו של הבגיר לגיל 18, הרי שעניין זה טעון הוכחה במסגרת עילת שינוי נסיבות מהותי, הרלוונטי לכל חוב מזונות פסוק, לאו דווקא בהקשר של לימודים על תיכוניים. ככל שאין שינוי נסיבות מהותי, סכום המזונות ששולם טרם הגיעו של הקטין לגיל 18 ישולם גם לאחר גיל זה ועד לתום לימודיו בכיתות י"ג-י"ד. עם זאת, הבהיר השופט נאמן, אין באמור לעיל כדי להשליך באופן רחב על חבות המזונות במקרה של לימודים גבוהים לתואר אקדמאי במסגרת אוניברסיטאית.
