ביה"ד לעבודה דחה את טענת התובע, תושב הרשות הפלסטינית, כי הוא הועסק על ידי החברה שממנה שכר את הנכס שבו הפעיל את עסקו, וקבע כי לא הוכח שהדוכן נוהל על ידי החברה או מטעמה, וכי מנהל החברה מעולם לא פיקח על התובע או דרש ממנו לבצע מטלות כלשהן, להבדיל מעובדיו השכירים
בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של מוכר פלאפל להכיר בקיומם של יחסי עובד מעסיק בינו לבין החברה שממנה שכר את הנכס שבו הפעיל את עסקו. הרשמת כרמית פלד קבעה כי המוכר לא הוכיח כי דוכן הפלאפל נוהל על ידי החברה או כי ניהול הדוכן בוצע מטעמה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובע, תושב הרשות הפלסטינית, טען כי הוא הועסק על ידי החברה הנתבעת כעובד שכיר כמוכר בדוכן פלאפל וכריכים. לטענתו, בשלב מסוים הוא פוטר מעבודתו ולכן עתר לקבלת כספים וזכויות בקשר עם תקופת עבודתו וסיומה, ובכלל זה פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה, תמורת הודעה מוקדמת וחלף הפרשות לתגמולים. לטענת התובע, מכתבה של החברה המציין כי התובע "מוכר לי באופן אישי בעבודה מאזור תעשיה אלפי מנשה כבחור אחראי מסור לעבודה ורציני בכל משימה שיוטל עליו" מחזק את טענתו כי הוא הועסק כשכיר על ידה.
החברה הנתבעת טענה מנגד כי הקשר היחיד בין הצדדים היה קשר עסקי גרידא, וכי החברה השכירה לתובע מבנה קטן באזור התעשייה אשר בו הפעיל בעצמו את דוכן הפלאפל, וזאת ללא קשר לחברה ומבלי שהועסק על ידה. לטענת החברה, יחסים מסחריים אלה באו לקיצם בתוך תקופה קצרה ביותר, שכן לא ניתן היה להמשיך ולהפעיל במקום את הדוכן ללא קבלת היתרים מתאימים על ידי הרשות המקומית.
הרשמת כרמית פלד קבעה כי התובע לא הרים כלל את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בינו לבין החברה. התובע לא גולל פרטים ולא פרש תשתית עובדתית אשר עשויה ללמד על קשר חוזי בינו לבין החברה שמטרתו ביצוע עבודה. בין היתר, לא הוכיח התובע כי ביצע עבודה עבור החברה וכי בגין עבודה זו שולמה לו משכורת חודשית. התובע לא הוכיח כי דוכן הפלאפל נוהל על ידי החברה או מטעמה, אלא ההיפך הוא הנכון – מרבית העדויות תמכו בכך שהדוכן נוהל על ידי התובע בעצמו וללא כל קשר לחברה. הרשמת קיבלה בעניין זה את עדות מנהל החברה כי הוא מעולם לא נתן כל הוראה או הנחיה לתובע בתחום מקצועי, מעולם לא פיקח על התובע ומעולם לא נתן לו משימות. בנוסף, הוא לא דרש מעולם מהתובע לבצע מטלות כלשהן בקשר עם החברה, להבדיל מעובדיו השכירים.
הרשמת קבעה עוד כי עצם העובדה שהמנהל ציין במסמך כי הוא מכיר את התובע באופן אישי אינה מעידה בהכרח על קיום יחסי עובד ומעסיק בינו לבין החברה. יש להניח כי אילו היה התובע עובד החברה היה המנהל מציין את הדבר במפורש, ברחל בתך הקטנה. כמו כן, מסמכי הנהלת חשבונות מזמן אמת תומכים בגרסת החברה לפיה התובע שילם דמי שכירות.
לקריאה נוספת, ראו:
נדחתה תביעת יחצ"ן מסיבות להכיר בקיום יחסי עובד-מעסיק בינו לבין בעלי המועדון
הארצי: עובד פלשתיני המועסק באיו"ש זכאי לזכויות לפי הדין הישראלי
