ביהמ"ש לענייני משפחה פסק 100 אלף שקל פיצויים לטייס שגרושתו פתחה במסע הכפשות נגדו בניסיון לייחס לו מחלת נפש ומסוכנות במטרה להביא לפיטוריו. השופט נפתלי שילה הוציא צו מניעה קבוע האוסר על האישה לפנות לכל גוף בטענות שיש בהן כדי לפגוע בשמו הטוב או בפרטיותו והורה לחייבה ב-5,000 שקל על כל הפרה עתידית
גרושתו של טייס שהפיצה עליו במקום עבודתו שהוא חולה נפש ופגעה בפרטיותו תשלם לו פיצויים בסך של 100 אלף שקל. כך פסק השופט נפתלי שילה, סגן נשיאת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שאף הורה בצעד חסר תקדים לאישה שעל כל הפרה עתידית מצידה היא תיקנס בסך של 5,000 שקל על פי פקודת ביזיון בית המשפט.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הטייס הגיש תביעה נגד גרושתו בסך של חצי מיליון שקל, באמצעות עו"ד שמואל מורן, בגין נזקים שגרמה לשמו הטוב, לפרטיותו ולמשלח ידו וכן ביקש לקנוס אותה על פי פקודת ביזיון בית המשפט, לאור העובדה שהיא הפרה פסק דין שניתן בהסכמתה ופגעה בפרטיותו.
לטענת הטייס, מיד לאחר אישור הסכם הממון השני עם גרושתו, בשנת 2011, היא התקשרה אליו וטענה כי היא מתכוונת לפנות לרשות התעופה האזרחית ולהודיע להם כי הוא חולה נפש, זקוק לטיפול נפשי ומכור לכדורים ולכן הוא לא יכול להמשיך בעבודתו כקברניט בחברת תעופה שבה הוא מועסק. במועד אחר התקשרה אליו האישה, לאחר שהטרידה אותו ב-14 שיחות טלפון קודמות, ואמרה לו כי עליו להתפטר מיד מעבודתו כקברניט ואם לא יעשה כן, היא תפעל לפיטוריו. סמוך לאחר מכן, האישה התקשרה לידידתו ואמרה לה כי האיש הוא סוטה וחולה מין, חולה נפש שזקוק לטיפול נפשי והיא תביא לשלילת רישיון הטיס שלו. באותו יום, התקשרה האישה גם לבת זוגו דאז של האיש, וטענה בפניה דברים דומים, לרבות שהאיש מסוכן להטיס מטוס והיא תדאג לשלילת רישיונו.
סדרה של מכתבי אזהרה
לטענת התובע, הוא העדיף תחילה להבליג ולהימנע מפתיחת הליכים נוספים, אולם באפריל 2013, כאשר בא כוחה של האישה הודיע לעורך דינו כי נקבעה לה פגישה בחברת התעופה, הגיש התובע תביעה בסך של 200 אלף שקל, בטענה להטרדה מאיימת ופגיעה בפרטיות.
ביוני 2013 בבקשת התובע לצו מניעה זמני, שבמסגרתו הסכימה האישה לא לפנות "לאף גוף שהוא הקשור לתובע. רק ככל שתתבקש הנתבעת על ידי גופים מוסמכים למסור מידע נוסף, היא תמסור את המידע הידוע לה". להסכמה זו נתן בית המשפט תוקף של החלטה.
ביום 16.10.13 התקיים דיון בתביעה ובסיומו הסכימו הצדדים כי התביעה תמחק ללא צו להוצאות וכי "ניתן צו הדדי האוסר על שני הצדדים להטריד את הצד השני או לפגוע בשמו הטוב או בפרטיותו של הצד השני בכל צורה שהיא. במקרה שקיימת עבירה פלילית רשאי כל צד לפנות לרשויות השונות". להסכמה זו נתן בית המשפט תוקף של פסק דין.
אלא שגרושתו של הטייס לא חדלה במזימותיה נגדו, והחלה לשגר סדרה של מכתבי אזהרה ליו"ר דירקטוריון חברת התעופה, למנכ"ל החברה, ליועץ המשפטי ומזכיר החברה, למנהלת יחסי משקיעים ולמבקר הפנים של חברת התעופה שבה הוא מועסק. באחד המכתבים כתבה האישה בין היתר כי "לא שעיתם לאזהרותיי והנכם ממשיכים להעסיק את מר ד' כקברניט פעיל, חרף המידע שסיפקתי לכם לעניין התרופות האנטי חרדתיות שהוא נטל, אבחונו בזמן העסקתו אצלכם כטייס כסובל ממחלות נפש ודיכאון קליני, המוכיחות בעליל שאין הוא כשיר לטיסה, הן בשל הסיכון הברור לטיסה עצמה, והן בשל יחסו המחפיר לצוות הנשי... נחרדתי לשמוע עתה, כי בדעתכם להפקיד בידיו את הטסתו של ראש הממשלה ופמלייתו מניו יורק... אין צורך לפרט את ההשלכות האיומות שעלולות, חלילה, לנבוע מהתנהגות מופקרת זו".
סמנכ"ל המבצעים בחברת התעופה השיב במכתב לאישה, שאליו צורף מכתבו של רופא חברת התעופה. במכתב זה כתב הרופא בין היתר כי "נערך בירור מקיף ומעמיק, הן בחברת התעופה והן במסגרת רשות התעופה האזרחית... לא היו כל ממצאים המונעים מקברניט ד' מלהמשיך בתפקידו. לצערנו, אשתו לשעבר לא חדלה מהטרדות שווא בעקבות סכסוך אישי ביניהם. אין מקום להמשיך ולהטרידו".
פעולת נקם
גם בהמשך לא חדלה גרושתו של הטייס להטרידו ושיגרה עוד חמישה מכתבים שונים לגורמים מסוימים, וגם לעורכי דינו. הדבר לא הותיר ברירה לתובע אלא להגיש תביעה בסך חצי מיליון שקל נגד גרושתו. השופט שילה נעתר לבקשת הטייס ונתן צו מניעה זמני האוסר על גרושתו לפנות למקום עבודתו וכן לרשויות התעופה ולמסור מידע על מצבו ומחדלים שלטענתה ביצע, עד למתן פסק דין בתביעה. בקשת רשות ערעור שהגישה גרושתו על החלטה זו נדחתה על ידי השופט שאול שוחט (רמ"ש 8373-01-15).
התובע טען בארבעה דיוני הוכחות שנערכו בבית המשפט כי גרושתו שמה לה למטרה להרוס אותו ולפגוע פגיעה אנושה בשמו הטוב ובמקור פרנסתו. "התובע הטיס לא אחת את ילדי הצדדים בהסכמתה המלאה של הנתבעת. אם אכן מסוכן לטוס עם התובע, כיצד היא הסכימה לסכן את חיי ילדיה ואפשרה להם, גם לאחרונה, לטוס עמו במטוס שהוא מטיס? הנתבעת אינה 'אזרחית מודאגת' אלא מעוניינת לנקום ולהעניש אותו", טען מטעמו של הטייס עו"ד שמואל מורן.
השופט שילה פסק כי "מאחר שהנתבעת לא מכחישה את הפניות והמכתבים שהיא שלחה החל מחודש ספטמבר 2014, בהם העלתה טענות בגין עברו של התובע והתייחסה לעובדות שאירעו לפני מועד פסק הדין, ברור שהנתבעת הפרה באופן בוטה וחמור את פסק הדין. פניותיה של הנתבעת נעשו כפי שהיא אישרה בעצמה, על מנת 'לקרקע' את התובע ולפגוע בו. לא היתה בפיה כל תשובה מדוע אם היא באמת חשבה שהתובע הוא טייס מסוכן, היא הסכימה שילידיה יטוסו עמו. מדובר בהתנהלות זדונית, חסרת תום לב שמטרתה רק לפגוע בשמו ובפרנסתו של התובע".
בית המשפט הגיע למסקנה כי "יש ממש בטענת התובע, כי הנתבעת שבה ופנתה לחברת התעופה בספטמבר 2014 והעלתה שוב את אותם טענות, כפעולת נקם עקב תביעה לפירוק שיתוף שהגישו כנגדה אחי התובע, כמה ימים קודם לכן. טענתה שעשתה כן מאחר ששמעה שהתובע עומד להטיס את ראש הממשלה, ייתכן שמהווה נימוק נוסף לכך שהיא החלה שוב ב'מחול שדים' כנגד התובע".
השופט התייחס לעובדה כי במשבר הגירושין שפקד את הצדדים בשנת 2008, נעזר התובע לתקופה קצרה בתרופה אנטי-חרדתית מסוג זנקס במינון נמוך, אך התבסס גם על חוות דעת מקצועית של הפסיכיאטר ד"ר נחשוני שקבע כי הטייס "אינו סובל ולא סבל בעבר מכל תחלואה נפשית שהיא. דרכי התמודדותו עם תהליכים משבריים, המעידים על יציבותו וחוסנו הנפשי, מביאים לצמיחה ולהפריה בכל מעגלי חייו: האישי הזוגי, המשפחתי, החברתי והמקצועי".
מקרה יוצא דופן
השופט שילה סיכם בפסק הדין כי "ממכלול העדויות והמסמכים שהוגשו עולה בבירור כי אף שהתובע לא פעל על פי הנהלים כשלא דווח על נטילת התרופה באותו מועד ולא דווח על טיפולים שקיבל בעבר, הוא טייס מעולה ומצליח".
עוד אפיין השופט שילה כי מקרה זה הוא מקרה יוצא דופן בזדון שבו נעשתה הפגיעה, המתבטאת בכמה מובנים: הפגיעה בפרטיות נחשפה בפני אנשים רבים בחברה שבו מועסק התובע ובפני גורמים נוספים ברשות שדות התעופה, והיה חשש כי הפניות הרבות ייפגעו במטה לחמו של התובע; מספר הפניות שבהן הושמץ התובע ונפגעה פרטיותו היה רב וכלל מכתבים רבים; הפגיעה בפרטיות נעשתה לאחר שהנתבעת הסכימה לא לפנות שוב לאף גורם ולא לפגוע שוב בפרטיותו ובשמו הטוב של התובע והפגיעות נעשו תוך הפרת פסק דין; הפגיעה בפרטיות ובשם הטוב של התובע נגעו להיבטים רפואיים ונפשיים של התובע ונחשף חלק מעברו הרפואי; הפגיעה בפרטיות נעשתה בזדון והנתבעת ממשיכה להצדיק את מעשיה, היא לא התחייבה להפסיק את מעשיה, והיא לא הביעה כל התנצלות".
כאמור, מעבר לסכום של 100 אלף שקל פיצויים שחויבה גרושתו של הטייס לשלם לו בשל פגיעה בפרטיותו, הוציא השופט שילה צו מניעה קבוע שאוסר עליה לפנות לכל גוף או מוסד ולטעון בפניהם טענות שיש בהם בכדי לפגוע בו, בפרטיותו, בשמו הטוב או בעיסוקו ולהטרידו בכל דרך שהיא, אלא אם כן קיים חשד לעבירה ואז ברור כי ניתן לפנות למשטרה. השופט שילה הבהיר עוד כי נאסר על הנתבעת לשוב ולפנות לכל גוף שהוא בגין הטענות שהיא כבר הביאה בפני הרשויות השונות והקשורות לעברו של התובע ולכשירותו כטייס, ואשר כבר נבדקו ונדחו.
ככל שהנתבעת תפר את פסק הדין שניתן בהליך הקודם, היא תיקנס בסך של 5,000 שקל בגין כל הפרה, על פי פקודת בזיון בית המשפט.
בית המשפט אף חייב את הנתבעת לשלם לטייס הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20 אלף שקל.
לקריאה נוספת, ראו:
ביהמ"ש: יש לקבוע תג מחיר יקר שיסמן את המותר והאסור לבני זוג בסכסוכי משפחה
נשק יום הדין: הפסיד פגישת עסקים בניו יורק בשל תביעת סרק לחוב מזונות
גרושתו של איש עסקים אמיד תפצה אותו על הוצאת צו עיכוב יציאה ללא הצדקה
