חדשות

ביהמ"ש פסק כי הוספת שם משפחתה של האם לשם המשפחה של האב משרתת את טובת הילד, ודחה את עמדת תסקיר הסעד לפיה נשיאת שני השמות תעקור אותו משורשיו. בשולי הדברים תמה השופט על הסברו של האב כי הוספת השם אינה מקובלת בחברה החרדית שבה הוא חי, בשעה שהוא אינו מוטרד מכך שאישה שמעולם לא נישא לה תוסיף את שם משפחתה לשמו

בית המשפט לענייני משפחה קיבל עתירת אם להוסיף לשמו של בנה את שם משפחתה, בנוסף לשם משפחתו של אביו של הקטין. השופט מרדכי (מוטי) לוי דחה את התנגדות האב ואת המלצות תסקיר שירותי הרווחה וקבע כי הוספת השם כמבוקש עולה בקנה אחד עם טובת הילד.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הצדדים בתיק זה קיימו קשר רומנטי אשר ממנו הרתה התובעת, אולם הקשר לא הבשיל לכדי נישואין, לטענתה משום שהאב, שהיה גרוש שלוש פעמים ואב לארבעה ילדים, הפר את הבטחתו להינשא לה.

לטענת האם, האב הכיר בבנו לאחר הלידה, אך אינו ממלא את חובותיו כלפיו, לא בהסדרי השהייה ולא בתשלום המזונות. משכך, ומאחר שהאב אינו בקשר עם הקטין ואינו מתעניין בו, קיימת חשיבות רבה להוספת שמה לשמו של הבן, שכן יהיה בכך הקלה בתקשורת ובמגעים מול הרשויות השונות, מוסדות החינוך וכיו"ב. בנוסף, יהיה בכך משום ביסוס המשפחה המצומצמת, שהרי ממילא האב אינו בקשר עם בנו. בעצם השינוי יימנע הצורך של הבן לתת הסברים באשר לשוני בין שמו לשם משפחתה של אמו.

האב טען מנגד כי מעולם לא קיים קשר רומנטי עם האם, ועצם הידיעה על הריונה הפתיע אותו. לטענתו, רצונה של האם להוסיף את שם משפחתה הוא כ"שמן על המדורה", אשר מחבל בניסיונותיה שלה לבסס את מערכת היחסים בינו לבין בנו. עוד טען האב כי הוא עצמו איש חרדי והוספת שם משפחתה של האם לשם המשפחה שנושא הבן מנוגד לאורח חייו החרדי ואינו מקובל בחברה שבה הוא חי. יחד עם זאת, אין הוא מתנגד לכך שהאם תוסף לשם משפחתה את שמו שלו.

טרם מתן ההחלטה הוזמן תסקיר סעד, אשר קבע כי יש ממש בטענת האם על חוסר היותו של האב חלק מחיי הבן. יחד עם זאת, התסקיר השליך את חובת תיקון המצב על האם וטען כי עליה לדרוש מהאב לקחת יותר אחריות הורית ולאפשר לו לבוא לידי ביטוי מלא יותר כהורה. בסוגיה הנדונה המליץ התסקיר שלא להוסיף את שם משפחתה של האם לשמו של הבן, אלא רק בהסכמת שני ההורים, שכן היענות לבקשתה תחזק ותהדק יותר את שליטתה בילד ובחייו ותרחיק ממנו עוד יותר את אביו ואחיו.

השופט מרדכי (מוטי) לוי דחה את המלצת התסקיר והבהיר כי בית המשפט אינו משמש חותמת גומי לחוות דעתם של מומחים באשר הם, ובכללם עו"ס לסדרי דין, וכי שיקול דעתו של בית המשפט מתבסס על ניסיון החיים, תוך ראיית טובת הקטינים. השופט העיר כי אין בתסקיר או בעדותו של עורכו כל הסבר על בסיס מה הוא מבסס את חששותיו והוא אף טועה בניתוחו את המקרה שלפניו.

השופט ציין כי על פי חוק השמות, דרך המלך לשם משפחתו של קטין שנולד לאם לא נשואה הוא שם משפחת האם, וברצותה מעניקה האם לבן את שם משפחתו של האב. מכאן שספק אם כלל נדרשת הסכמתו של האב לבקשה. קל וחומר נכונים הדברים כאשר לא מדובר בהחלפת שם ושינויו אלא הוספת שם משפחתה של האם לאחר שם משפחתו של האב.

עוד קבע השופט כי הוספת שם המשפחה של האם לשם משפחתו של הבן היא צעד נדרש המשרת גם את טובת הילד וגם את טובת האם.

"הסברו של האב להתנגדותו להוספת שם משפחת האם לבן אינה מקובלת לשון המעטה", כתב השופט לוי בפסק הדין. "מחד טוען הוא ששינוי שם הבן והוספת שם משפחת האם מנוגד לערכים של החברה החרדית בה הוא חי, אך אינו מוטרד מכך שאישה מעולם לא נישא לה תוסיף את שם משפחתו לשמה... לא מצאתי לנכון להתייחס ולהרחיב לתהייתה של באת כוחה של האם בעמוד 4 לפרוטוקול, בה הביעה את פליאתה הכיצד הוספת השם מפריעה לאב אך עצם קיום היחסים עם האם ללא נישואים לא הפריע, אך איני יכול שלא לדחות את ההסבר הלאקוני לפיו עצם קיום היחסים בינו לבין האם נעשו 'מתוך לחץ'".

עוד הדגיש השופט כי חוק השמות שותק באשר לשיקולים שינחו את בית המשפט בבואו להכריע בעניין שינוי שמו של קטין. אולם הבחינה הראויה היא טובת הילד, בעוד שהתסקיר בחן ובדק את טובת האב. "נשיאת שני שמות של האב ושל האם היא חיזיון נפוץ במקומותינו וחששו של מר א.א. (עורך התסקיר – לש"ש) לנזקים לבן ועקירתו משורשיו כעולה מהוספת שם משפחתה של האם לשמו היא מרחיקת לכת", סיכם השופט. "הוספת שם משפחת האם רק תיטיב עם הבן ותשפיע בחיוב על הבן בעתיד במעגל הקשרים החבריים שלו ובזהות העצמית שלו הן כלפי הסובבים אותו והן כלפי עצמו".

ש"ש 20066-11-14

לקריאה נוספת, ראו:

"בדור הפייסבוק, אין משמעות לאיסור על בדיקת אבהות. האמת אינה נקברת אי שם"

זמני שהות, היקף המזונות וטובת הילד