היועץ המשפטי לממשלה טען בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון כי למרות החשד הסביר לביצוע עבירה בהדלפת המידע האסור בגילוי במהלך מבצע "צוק איתן", הוא אינו פותח בחקירה פלילית. לטענתו, החלטה לפתוח בחקירה כאמור מחייבת איזון קפדני בין אינטרסים כבדי משקל, בהם החיסיון העיתונאי וזכות הציבור לדעת
תופעת ההדלפות, גם מדיונים ביטחוניים סגורים, היא רווחת. כך הודיע היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין לשופטי בג"ץ בעקבות עתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד החלטתו שלא לחקור את נגע ההדלפות שאירעו במהלך מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בעקבות עתירת התנועה, והחלטת בית המשפט אשר הורתה לו לקבל החלטה, העביר היועץ המשפטי לממשלה לבג"ץ החלטה מנומקת שבה קבע כי אף שעולה חשד סביר לביצועה של עבירה פלילית, שיכולה להיות עבירה של מסירת ידיעה סודית, גילוי בהפרת חובה או עבירה של הפרת אמונים – אין הוא פותח בחקירה פלילית בשל הידרשות לאינטרסים מגוונים.
בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, שאליה הצטרף לימים ח"כ איתן כבל, החליטו שופטי בג"ץ בחודש נובמבר האחרון כי על היועץ וינשטיין להגיש לבית המשפט בתוך 30 יום החלטה כתובה ומנומקת שתפרט את הטעמים בגינם הוחלט שלא לפתוח בחקירת ההדלפות שאירעו במהלך מבצע "צוק איתן" ולהגיש הודעה בנוגע להקיף חיסיון ההחלטה.
עתירת התנועה לאיכות השלטון הוגשה בחודש ספטמבר 2014, לאחר כתבתו של כתב חדשות 2 אודי סגל ב-5 באוגוסט 2014, אשר פרסם את תוכנה של מצגת אשר הציגו, לכאורה, קצינים בכירים בצה"ל מול חברי הקבינט ואלו הודלפו לאמצעי התקשורת. המצגת עצמה לא פורסמה בכתבה.
לפי הנטען בכתבה של סגל, המצגת כללה תיאור של ההתרחשויות העתידיות הצפויות, לדעת אותם גורמים צבאיים בקבינט הביטחוני, אם הקבינט יחליט על כיבוש רצועת עזה. בתמצית טען סגל שהמצגת תיארה תסריט קשה ביותר, לפיו מערכה לטיהור רצועת עזה צפויה להימשך כחמש שנים לפחות, וכי היא תגבה מחיר קשה מצה"ל בפרט וממדינת ישראל בכלל, הן במישור הצבאי-טקטי (חללים וחטופים מקרב חיילי צה"ל) והן במישור המדיני-אסטרטגי (הרג אזרחים פלסטינים, ערעור יציבות הסכמי השלום עם ירדן ועם מצרים, עלות כספית גבוהה ועוד).
בצד פרסום תוכן המצגת, הביא סגל את התייחסויותיהם של גורמים שונים שנכחו לכאורה בישיבת הקבינט וציטט תגובות של גורמים צבאיים ושל מספר "חברי קבינט".
התנועה לאיכות השלטון טענה כי ההדלפות אסורות מפורשות על פי חוק יסוד הממשלה, פוגעות בביטחון המדינה ובפרט בנסיבות ובתזמון בה נעשו, וייתכן שאף עולות כדי עבירות פליליות חמורות, ואי חקירתן פוגע פגיעה קשה באמון הציבור ברשויות השלטון, באינטרס הציבורי ובביטחון המדינה.
החלטת היועץ וינשטיין, כפי שנמסרה לבית המשפט העליון, היא כי "פרסום תוכן אשר הוצג בקבינט הינו פעולה האסורה בדין. בהתאם, עקרונית ניתן לקבוע כי אדם אשר הדליף מידע מתוך ישיבת הקבינט ביצע לכאורה עבירה פלילית. זו יכולה להיות עבירה של מסירת ידיעה סודית... עבירה של גילוי בהפרת חובה...., עבירה של הפרת אמונים... או עבירה דומה אחרת". בהמשך הוסיף היועמ"ש כי "בנסיבות העניין קם לכאורה חשד סביר לביצועה של עבירה פלילית".
יחד עם זאת, היועץ וינשטיין בוחר שלא לפתוח בחקירה פלילית, למרות פירוט החומרה הרבה שיש בעבירות אלו בשל "הידרשות לנתונים ולאינטרסים מגוונים", ביניהן טיב המידע, הפורום ממנו הודלף והנזק שנגרם, אופיו הציבורי, המידע שהודלף, הליך החקירה הצפוי ושיקולים נוספים.
לדברי היועץ וינשטיין בחוות דעתו לבג"ץ, "החלטה בדבר חקירת הדלפת מידע האסור בגילוי – בין אם מטעמים של ביטחון המדינה ובין אם מטעמים אחרים – מחייבת איזון קפדני בין מספר אינטרסים כבדי משקל, הפועלים לעיתים בכיוונים מנוגדים. לפיכך, אף במקום שבו קיים חשד סביר לביצוע עבירה פלילית, יש לבחון בדקדקנות את שאלת קיומו של עניין ציבורי שיצדיק פתיחה בחקירה".
היועץ וינשטיין הוסיף כי "על מנת להעריך את עוצמת האינטרסים הללו, אשר תומכים בכף החובה, יש לבחון את הנסיבות הפרטניות של המקרה, ובהקשר להדלפה של מידע ביטחוני יש להידרש, בין היתר, לפרמטרים כגון רמת סודיות המידע שגולה, הפורום שממנו דלף הסוד, הפגיעה שנגרמה או שתגרם לביטחון המדינה, עיתוי ההדלפה וכולי".
מחוות הדעת עולה כי "למול האינטרס הציבורי בדבר גילוי האמת ומיצוי הדין עם עבריינים, ניצב אינטרס ציבורי מוגן מתחרה – חיזוק זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות. נדבך נוסף ביחס לכך הוא החיסיון העיתונאי המאפשר לעיתונאי לחסות את זהות מקורותיו ולא למסור מידע אשר עלול לחשפם".
וינשטיין הבהיר כי "ההחלטה להורות על חקירה פלילית בגין הדלפה של מידע אסור בגילוי לעיתונאי היא החלטה מורכבת, המצריכה איזון עדין בין אינטרסים כבדי משקל... אין זה פלא אפוא כי אירועים רבים, וניתן לומר שאף רוב האירועים, שבבסיסם הדלפת מידע מממלא תפקיד ציבורי לעיתונאי - אינם מובילים לחקירה פלילית".
